"האגדה שהייבוא מוריד המחירים והייצור המקומי מעלה מחירים יצרה לנו בעיות משמעותיות בחקלאות", כך פתח הבוקר (רביעי) שר החקלאות אבי דיכטר את מסיבת העיתונאים שערך, בה שטח את תוכניתו לגבי החקלאות הישראלית, במשך כהונתו.
"ישראל מייצרת 2 טונות של תוצרת חקלאים כבר 13 שנה. נגדיל את הכמות הזאת עד 2030 כדי לאפשר מחירים טובים לצרכן. נפעל להפוך את התחום ליותר טכנולוגי ופחות תלוי כ"א, כדי למשוך צעירים לחקלאות שהתחום לא ייעלם. מחיר המים יירד מ-1.43 אגורות ל-0.73 אגורות לקוב. כשבעתיד אנחנו מתכוונים לתת מים בחינם לחקלאים, כמו באירופה, בשביל ביטחון המזון בישראל. אנחנו מקווים שהמחיר שצרכן ישראלי ישלם על תוצרת חקלאית, יהיה נמוך משמעותית יותר מהמחיר היום - בזכות הגדלת הייצור בשוק המקומי".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ברקע הדברים של השר, משרד האוצר הקפיא בתחילת השבוע את הפעימה האחרונה של הפחתות המכסים על יבוא פירות וירקות מסוימים, כך לפי טיוטת צו שפרסם. מדובר בביטול הרפורמה בחקלאות של שר האוצר אביגדור ליברמן. עד כה הופחתו מכסים על ירקות ופירות בשתי פעימות, כשהפעימה השלישית היתה אמורה להיכנס לתוקף בינואר 2024. מחירי הפירות והירקות בישראל לא השתנו בעקבות הרפורמה. חלק מהענפים המקומיים, כמו שום, נפגעו אנושות. בנוסף, החקלאים היו אמורים לקבל בתמורה להפחתות המכסים תמיכה ישירה מהמדינה, ולמרות שהמכסים הורדו החקלאים לא קיבלו דבר במשך שנתיים. גם תקציב של 2.6 מיליארד שקל למחקר ופיתוח נשאר אצל האוצר.
התפיסה בבסיס הרפורמה הייתה שגויה
"אני אדם אופטימי ופגשתי אנשים אופטימיים ממני - החקלאים", אמר דיכטר הבוקר. "למרות מה שעברו ב-7 באוקטובר ולמרות הרפורמה בחקלאות שפגעה בהם וגרמה נזקים/ אנחנו משנים דרך, היעד שלנו הוא ייצור לפני יבוא. הייבוא הוא גיבוי. לא העיקר. הרפורמות נכנסו לתוקף לפני שנכנסנו לתפקידנו. הצוות המקצועי במשרד החקלאות לא היה מעורב בקבלת ההחלטות לגבי הרפורמה.
"כיום ברור לחלוטין שהתפיסה בבסיס הרפורמה הייתה תפיסת עולם שגויה. העיקרון של ללכת על יבוא כדי להוריד מחירים לצרכן ודיכוי הייצור היה שגוי. הדרך הבטוחה ביותר, הסבירה ביותר ושהסיכוי שלה להצליח הוא הגבוה ביותר, היא להסתמך על הייצור המקומי ולקחת את הייבוא כגיבוי, למעט פריטים שמסיבות אובייקטיביות אין לנו שטח עבורם. כמו כן, יש להמשיך בהשקעה טכנולוגית בחקלאות, בחממות, למשל, אפשר להפוך דונם לחמישה".
דיכטר טוען שהוא מנסה לחלץ מהאוצר את הכספים שמיועדים לחקלאים. "הופחתו מכסים והפיצוי לחקלאים לא ניתן כי האוצר חוסם את זה. הכספים לא חולקו לא ב-2022 ולא ב-2023. האוצר יושב על השיבר ואנחנו חייבים להגיע להסכמות איתו. לא נמשוך את הסיפור הזה שנה נוספת. אנחנו רוצים לתמוך בחקלאות כדי שתחזור להיקפי הייצור של שנה קודמת, ואף תוכל להגדילם. אנחנו בעיצומן של בדיקות איך לחלק את הכסף. הצענו נוסחאות שהאוצר לא קיבל. אולי זה יהיה בדמות תמיכה בתשומות ובתפוקות".
6 צפייה בגלריה
שרי החקלאות והאוצר לשעבר, פורר וליברמן. הרפומרה לא הורידה מחירים
(צילומים: יריב כץ, אבי חי)
בעשור האחרון הייבוא גדל פי 5 והזיק לחקלאות המקומית
ישראל מייבאת טונות רבות של ירקות ופירות, ללא השפעה דרמטית על המחיר. כולם מכירים את תפוחי הייבוא שמחיריהם גבוהים ואת העגבניות מטורקיה שנמכרות במחירי עגבניות ישראל, עם טעם שנוי במחלוקת. מהייבוא מרוויחים בעיקר יבואנים (שטוענים שהוא שומר על המחירים מלטפס), אם כי הוא הכרחי בחלק מקטגוריות החקלאות.
"אם יצא משהו קצת טוב מהמלחמה זה גל קניית תוצרת ישראלית. אנשים מחפשים לקנות חקלאות כחול לבן", מסביר דיכטר. "אחת האגדות היא שהתוצרת הישראלית יקרה מדי. לפי הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן עם ירקות ופירות דומה דמיון מפתיע למדד המחירים לצרכן בלי ירקות ופירות. ירקות ופירות הוסיפו לו 0.15% בלבד. האגדה שהייבוא מוריד מחירים והייצור מעלה מחירים יצרה לנו בעיות משמעותיות.
"בעשור האחרון הייבוא גדל פי 5, וזה לא מה שהשפיע על הורדת המחירים. זה רק יצר נזק לחקלאות המקומית שלא מגדילה את הייצור בגלל הייבוא. ב-13 השנים האחרונות החקלאים תקועים על ייצור 2 מיליון טון ירקות ופירות. זה נתקע למעלה מעשור, גם כי מישהו מלמעלה חסם את זה. מטרתנו היא להגיע לייצור ישראלי של מעבר ל-2 טונות, שברור שכרגע זה קשה כי כעת יש ירידה בייצור בגלל המלחמה, אבל הפתרון להורדת מחירי פירות וירקות בישראל זה ייצור לשוק המקומי בהיקפים גדולים יותר".
עובדים מתאילנד, הודו וסרי לנקה
לגבי ידיים עובדות, אמר השר: "נאפשר חקלאות לא לפי מכסת עובדים אלא לפי צרכי החקלאי, בניגוד למה שהיה עד היום שהחקלאי היה כבול למכסה (ועקב כך העסיק גם עובדים ללא היתר מ.ק). כשזה יקרה נראה גידול משמעותי בייצור ונעלה את החקלאות לפסים אפקטיביים בהיבט המסחרי וגם הענייני.
"חודשיים לפני המלחמה הארכנו את שהות העובדים הזרים בארץ מחמש לשבע שנים, מה שהגדיל את מספר העובדים, והמלחמה שיבשה הכל. מאז 7 באוקטובר החקלאות איבדה ביום אחד 50 אלף עובדים: 30 אלף תאילנדים ו-20 אלף פלסטינים, שכבר לא מורשים להיכנס לישראל. 20 אלף תאילנדים חזרו לעבודה כך שאנחנו כרגע בחסר של 60%. אנחנו מתכוונים להביא יחד עם משרד הפנים והחוץ אלפי עובדים מהודו, מלאווי, תאילנד וגם מסרי לנקה. ניסינו לרתום עובדים ישראלים בצורה יציבה לחקלאות ללא הצלחה גדולה. נתנו תמריץ לישראלים, שמי שיעבוד בחקלאות יקבל 20 אלף שקל מהביטוח הלאומי לעבודה ביישובים שפונו, או 12 אלף שקל ביישובים אחרים, עוד לפני שהעובד קיבל שקל מהמעסיק שלו. נרשמו 30 אלף איש, כשלצערי בסופו של דבר הגיעו לשטח קצת יותר מ-200 איש. זה כמובן לא הפתרון".
לגבי מחסור בקרקעות לחקלאות, אמר: "מדי שנה יש גריעה של בערך 15 אלף דונם קרקע חקלאית לטובת דברים חשובים כמו בניית כבישים. הבנתי שהנתון גדול בהרבה. נקים צוות בינמשרדי לאיתור קרקע חלופית, הגדלת השטחים החקלאיים, דונם תמורת דונם. לא תהיה נגיסה של קרקע חקלאית מבלי לתת פיצוי במקום אחר בארץ. גורם הייצור לא יוכל להתכווץ אלא רק להתרחב".
לגבי בעיית המים בחקלאות, אמר: "בעולם לא משלמים על מים לחקלאות. אנחנו הולכים לשנות את זה. אנחנו מוכרים לירדן מים מהכנרת ב-40 אג' למ"ק. הירדנים מייצרים עגבניות ומוכרים לישראל. החקלאי הישראלי מקבל מים ב-1.43 אגורות. האם זה הגיוני? מים מהווים כמעט 20% מהוצאות הייצור בחקלאות.
"המדינה תיקח על עצמה את הובלת המים. מים מושבים יוזרמו לחקלאות במקום לים. נפחית את עלות המים לחקלאים ל-0.73 אג' לקו"ב. נשב עם האוצר וגופים נוספים כדי לבנות את המתכונת הזאת בצורה שיטתית. ברגע שנפתור את הבעיות האלה נוכל גם להוציא 2.6 מיליארד שקל שלכודים אצל משרד האוצר כתקציב לפיתוח החדשנות"
מה לגבי גידולים שקשה לגדל בארץ בגלל היעדר שטחים כמו חיטה?
"אנחנו מייבאים 90% מהחיטה, ומייצרים רק 10%. ייבאנו חיטה מאוקראינה והבנו כמה זה בעייתי להסתמך על מדינה אחת. החלטנו לחתום על הסכמי גידול ושיתוף ידע עם כמה מדינות. אנחנו מביאים ידע וזרעים, והם שטח, מים ועובדים: מרוקו, אזרבייג'ן, ואוזבקיסטן, ויש גם הסכם ראשוני עם קזחסטן. מדינות פוטנציאליות להסכמים דומים הן מולדובה, רומניה, קניה, אתיופיה, אסטוניה, קרואטיה, סרביה ולטביה".
לגבי משקי החלב והביצים, אמר דיכטר כי "לא היה דבר שעבד בעזה לפני 7 באוקטובר, ולא יעבוד אחרי 7 באוקטובר ככל שזה תלוי בי וביכולות שלי כשר החקלאות. נגדיל מכסת חלב ל-2024 - העדפה לעוטף כיסופים, וכרם שלום ומנרה בצפון.
"יש 16 רפתות בעוטף עזה. 7 רפתות נפגעו, מתוכן רק אחת סגורה, הרפת של כקיבוץ כיסופים, שמנהל הרפת שלה נרצח בעת עבודתו בה. כרגע 70% מהאספקה לפני המלחמה חודשה. פתחנו יבוא וביטלנו מכסות החלב בארץ".
ומה לגבי ענף הלול ששני שליש ממנו נמצא בצפון הארץ? "החקלאים שפונו עולים מטבריה ללולים שלהם, אוספים את הביצים וחוזרים לטבריה. לצערי בחלק מהמקרים זה עלה לנו בדמים. למרות המצב הקשה אספקת הביצים לישראל סדירה".
החקלאים והרשתות טוענים שעוד כחודש לא יהיו. קיבוצי הצפון קטפו תפוחים אבל אין לדעת מה יהיה עם הקטיף הבא.
"אני קבעתי כלל שנעמוד בו, לא יהיו מדפים ריקים במדינת ישראל. במוצרים שהייצור המקומי לא עומד בביקוש, נפתח אותם לייבוא כדי שלישראלי שמגיע לחנות לא יהיה מצב של מדף ריק, כי למדף ריק יש השפעה מעבר למדף, זאת למרות שהגידול בייצור זאת התכלית לשמה אנחנו קיימים".
האם יימשך הייבוא החקלאי מטורקיה?
"זה תלוי בייבואנים. לא סגרנו מדינות שאסור לייבא מהן. כרגע באופן רציונלי השוק צמצם יבוא מטורקיה. במסגרת תקנות הגנת הצומח אנחנו מאפשרים לייבא ממגוון רחב של מדינות, וכרגע, למשל, יבוא העגבניות מירדן הוא מסיבי מאוד, ויבוא העגבניות מטורקיה פחות מסיבי. במדינות אחרות המחירים קצת גבוהים לכן לא מייבאים מהן.
"אנחנו מטפלים בבעיית העגבניות המקומיות. בונים מוטיבציה לאסוף את העגבניות בהסדרים עם מס רכוש, בהוזלת מים ובהבאת עובדים. הקצנו 12 מיליון שקל כדי לעודד שתילה של עגבניות לעונה שמתחילה בינואר עד מאי. אנו מנסים להביא עובדים בכל דרך. אנחנו נעזרים במתנדבים ועוד לא יודעים מה יהיה עם העובדים מיו"ש. לא נאפשר להגיע למדפים ריקים ויהיה יבוא אם צריך (כדי לא ליצור בהלה לעגבניות מ.ק). במקביל, אושרו גם תוכניות לעידוד שתילה לאלתר כדי להתכונן לעונת גידול העגבניות הבאה שנמשכת מינואר עד מאי".
