בית משפט השלום בהרצליה קבע לאחרונה שיזם נדל"ן יקבל פיצוי בסך 2.65 מיליון שקל מארבעה בעלי דירות בבניין דו-אגפי בנתניה שהפרו הסכם שבמסגרתו התחייבו למכור לו אותן.
ארבעת הנתבעים קיבלו את הדירות בירושה, ולפני כעשור חתמו על ההסכם למכירתן תמורת כ-2.03 מיליון שקל ליזם שביקש לבנות במקום פרויקט מגורים בן תשע קומות. בהסכם צוין בין היתר שעל המוכרים חלה החובה לבצע הליך הנקרא "ייחוד דירות" מול אח שלהם – יורש נוסף שלא לקח חלק במשפט – במידה שהוצאת העסקה לפועל תהיה תלויה בכך.
1 צפייה בגלריה
איש עסקים
איש עסקים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
אלא שבשלב מסוים הודיעו המוכרים לבא-כוחם שלא לקדם את הליך ייחוד הדירות, והיזם הגיש נגדם תביעה לאכיפת ההסכם. ביולי 2018 קבע בית המשפט המחוזי שהמוכרים אכן הפרו את ההסכם, אך החליט לא להורות על אכיפתו.
עו"ד עמרם נהריעו"ד עמרם נהרידורון לצטר
היזם ערער לעליון אך נדחה בהסכמה תוך שניתן לו היתר לפיצול סעדים כך שיתאפשר לו לתבוע בעתיד פיצוי. ואכן, בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בינואר 2021 הוא טען שעל בעלי הדירות לפצות אותו ברף המקסימלי של סמכותו העניינית של בית המשפט, כלומר 2.5 מיליון שקל. לדבריו, לולא הפרת ההסכם הוא היה זוכה לרווח של לפחות 3.6 מיליון שקל.
ואכן, השופט אמיר ויצנבליט קבע שפסק דינו של המחוזי, שלפיו בעלי הדירות הפרו את ההסכם מול היזם, מדבר בעד עצמו: "מדובר בקביעות ברורות שנעשו כלפי הנתבעים, העולות לכדי השתק פלוגתא, והנתבעים מנועים עתה מלטעון אחרת".
הוא הבהיר שבעלי הדירות אינם כופרים בכך שהפרו את ההסכם, ורק מתעקשים שליזם לא נגרם נזק כלשהו. אלא שאם היו מעוניינים להוכיח את גרסתם, היה עליהם לצרף לכתב ההגנה חוות דעת שמאית נגדית לזו שהוגשה מטעם היזם. משלא עשו זאת, קבע, יש לקבל את ממצאי המומחה מטעם היזם.
השופט קבע כי בין אם הפסדו של היזם נעוץ בכך שפרויקט המגורים לא הוקם או בהפסד עליית ערך הדירות – מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש בין נזקיו לבין הפרת ההסכם. נקבע שהוא יפוצה ב-2.5 מיליון שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 150 אלף שקל והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ היזם: עו"ד שרון סחאי • ב"כ הנתבעים: עו"ד יוסף פרידמן • עו"ד עמרם נהרי עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין