בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב לאחרונה את המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב לפצות בכ-2.7 מיליון שקל משפחה של צעיר שהיה מאושפז במוסד וקפץ אל מותו מקומה תשיעית במהלך חופשה בבית הוריו. השופטת חדוה וינבאום וולצקי קבעה שצוות המרכז הרפואי התרשל בהחלטות הכרוכות בטיפול בצעיר, כגון העברתו מהמחלקה הסגורה לפתוחה, שינוי בטיפול התרופתי ושחרורו לחופשה מבלי לאבחן את מצבו.
המנוח היה בן 23 כששם קץ לחייו בינואר 2012. על פי התביעה, הוא סיים לימודיו בתיכון, שירת בחיל האוויר ולאחר מכן טס עם חברתו לטיול של חצי שנה בהודו. כששב החל ללמוד הנדסת מכונות באוניברסיטה והיה מוקף בחברים ומלא בשמחת חיים.
אלא שכחודשיים לפני ההתאבדות הוא החל לחוות דיכאון, נבדק על ידי פסיכיאטר של קופת החולים ופסיכיאטר פרטי וניתנו לו תרופות. הוא גם אושפז בבית החולים איכילוב אך לבקשתו שוחרר לאחר יום. בתחילת ינואר 2012, בעקבות החמרה נוספת במצבו, פנה עם אימו לחדר מיון במרכז הרפואי בבאר יעקב שם אובחן כי הוא סובל ממחשבות אובדניות והוחלט לאשפז אותו בכפייה במחלקה סגורה.
יומיים לאחר אשפוזו הוא הועבר לבקשתו למחלקה הפתוחה ולאחר יומיים שוחרר לחופשת סוף שבוע בבית הוריו. ביום שבת של אותה החופשה הוא קפץ אל מותו.
בתביעה שהגישו הוריו הם טענו להתרשלות מצד המרכז הרפואי שאפשר לו לצאת לחופשה ימים ספורים בלבד לאחר שאושפז בכפייה. לטענתם, אילולא הטיפול הרשלני, התאבדות בנם הייתה יכולה להימנע.
בית החולים טען מנגד שלא הייתה התרשלות, שהטיפול בצעיר היה מקצועי ושההיענות לבקשתו לחופשה נעשתה מפני שממילא בסוף שבוע יש במקום צוות רפואי מצומצם, והרופאה ששחררה אותו התרשמה שהוא במצב רגוע ושהייה בבית תטיב עימו.
עו"ד מאור עזרןאבל השופטת וינבאום וולצקי קבעה שההחלטה להעביר את המנוח מהמחלקה הסגורה למחלקה הפתוחה לאחר יומיים בלבד נעשתה בחופזה, ללא הנמקה, מבלי שהופעל שיקול דעת סביר ועוד לפני שהספיקו להעריך את מצבו. זאת, כאשר מהרישומים הרפואיים עולה תמונה עגומה של המנוח שהיה מכונס בעצמו, התבודד ולא תיקשר עם הסובבים.
בפסק הדין צוין שההחלטה לשחרר אותו לחופשה בביתו נעשתה עוד לפני שהספיק להתרגל לתרופות שקיבל במרכז הרפואי, מבלי שנבחן אם ישנן תופעות לוואי או השפעה כלשהי של התרופות על מצבו הנפשי, ולכן מדובר בהחלטה שאינה סבירה.
השופטת קבעה שההחלטה לשחרר את המנוח לחופשה ימים ספורים בלבד לאחר שהוחלט על אשפוזו הכפוי לא עומדת באף סטנדרט רפואי, מהסיבה הפשוטה שעוד לא הספיקו לאבחן את מצבו לעומק. מדובר היה בבחור שסובל מדיכאון שכבר הצהיר בעבר שיש לו נטיות אובדניות והוא לא היה מאוזן תרופתית. לכן, לא היה די לקבל את ההחלטה על סמך רצונו להשתחרר בנימוק שרצו להקל עליו.
בסופו של דבר פסקה השופטת להורים ולעיזבון המנוח פיצוי כספי בסך 2,181,500 שקל בגין הפסדי השתכרות של המנוח, קיצור תוחלת החיים וכאב וסבל למנוח, הוצאות קבורה ומצבה ונכות נפשית שנגרמה לאביו של המנוח כתוצאה מהאירוע. בנוסף ישלם בית החולים להורים שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4% מהפיצוי שנפסק.
• לקריאת פסקדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ תובעים: עו"ד עילית נבו-רפאל
• ב"כ הנתבע: עו"ד ויסגלס ואח'
• עו"ד מאור עזרן עוסק ברשלנות רפואית
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
