בית הדין לעבודה בחיפה הורה לאחרונה לביטוח לאומי לבחון טענה של איש קבע לשעבר, שדרש להכיר בזכות שלו לתבוע על רשלנות רפואית בניתוח כפגיעה שהתרחשה תוך כדי ועקב השירות הצבאי.
התובע (30) גויס ב-2015 לשירות קבע כנהג משאית סמיטריילר. הוא תבע לקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי, לאחר התפרצות מחלה המתאפיינת ב"כיסים" על דופן מערכת העיכול. לדבריו המחלה פרצה בשל התאפקות בתפקידו במהלך נסיעות ארוכות. הוא הוסיף שבעקבות המחלה ותוך כדי השירות, ביוני 2020 הוא עבר ניתוח בבית חולים. במהלך הניתוח הוא נפגע בעצבים הפריפריים ונותר עם פגיעה נוירולוגית בלתי הפיכה שנגרמה מרשלנות רפואית.
בפברואר 2022 קבע ביטוח לאומי שמחלת מערכת העיכול אינה מחלת מקצוע וכי אין קשר בינה לתנאי השירות. במסגרת התביעה שהגיש איש הקבע לשעבר, הוא הסכים להצעת בית הדין למינוי מומחה רפואי בתחום הכירורגיה הכללית, כדי שידון בטענתו לגבי הרשלנות בניתוח.
ביטוח לאומי התנגד למינוי מומחה והסביר כי לא הכיר בקשר שבין תנאי עבודתו של הנהג לבין המחלה שממנה הוא סובל. לפיכך קל וחומר שאין להכיר בתוצאות של ניתוח רשלני לכאורה שבוצע בשל אותה מחלה.
אך השופט טל גולן חשב אחרת. הוא ציין כי ב-2009 מונתה ועדת גורן כדי ליצור אבחנה בין אלה שנפגעו במהלך שירותם מפעילות מבצעית לבין נפגעים אחרים שמאפייני הפגיעה שלהם "אזרחיים" במהותם. בעקבותיה תוקן חוק הנכים באופן שלא כל חבלה שאירעה בתקופת השירות ועקב השירות תוכר, אלא רק כזו שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כזו, או באירוע שמבחינת אופיו הוא ייחודי לשירות צבאי.
עו"ד רות ירושלמיבמקביל תוקן חוק הביטוח הלאומי שהחיל את ביטוח נפגעי עבודה גם על חיילי קבע, בנוגע לפגיעות שאינן מוכרות לפי חוקי השיקום ושהתרחשו "תוך כדי השירות ועקב השירות". השופט הסביר כי מבחן הקשר הסיבתי הנהוג בחוק הנכים מאפשר הכרה בפגיעה שאירעה בשל "תנאי השירות". זאת, להבדיל מהחלוקה הנהוגה בחוק הביטוח הלאומי ובפסיקה המתייחסת אליו, ל"תאונת עבודה", "מחלת מקצוע" ו"מיקרוטראומה".
כמו כן, בפסיקת בית המשפט העליון נקבע לגבי הוכחת קשר סיבתי בין מחלה לבין תנאי השירות הצבאי, שכדי להכיר בתביעתו של חייל, חוק הנכים דורש הוכחה כי נכותו נגרמה "עקב" השירות הצבאי. משמעותה של דרישה זו היא הוכחת קשר סיבתי בין הופעת המחלה או החמרתה לבין השירות הצבאי. הגדרה זו לא השתנתה במסגרת התיקון של ועדת גורן.
זאת ועוד, הפסיקה שבה וקבעה כי הטיפול הרפואי הוא חלק בלתי נפרד מתנאי השירות הצבאי: "החובה להיזקק לשירות רפואי במסגרת השירות הצבאי הוא חלק מתנאי השירות". השופט הוסיף גם לפי מבחני חוק ביטוח לאומי, ניתוח שעבר התובע במסגרת שירותו הצבאי יכול להיחשב כ"תאונת עבודה".
הוא הבהיר שפירוש אחר וקבלת טענות ביטוח לאומי ישאיר את התובע ללא סעד מערכאה כלשהי, שכן הוא גם לא יכול להגיש תביעה אזרחית-נזיקית כנגד המדינה. "מדובר בתוצאה אבסורדית וקפקאית שאין להשלים עימה", כתב. השופט סיכם שימונה מומחה רפואי שישקול את טענת התובע בקשר לרשלנות רפואית בביצוע הניתוח.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד אורי ברם ציגלאוב
• ב"כ הנתבע: עו"ד חן פולגר לוי
• עו"ד רות ירושלמי עוסקת ברשלנות רפואית
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
