בית משפט השלום בבאר שבע דחה לאחרונה תביעה שהגישה רוכשת בית בעיר נגד המוכרים, בטענה שהסתירו ממנה ליקויים רבים ורטיבות נרחבת. השופט מנחם שח"ק התרשם שהמוכרים לא ידעו על הליקויים במעמד חתימת ההסכם, כך שאין מקום לחייב אותם בפיצוי.
ארבע שנים לאחר שקנו את ביתם ברחוב הדסה מכרו אותו הנתבעים לתובעת ולבעלה. ביולי 2017 הם נחתם הסכם המכר ושבעה חודשים לאחר מכן נמסר הבית לרוכשים, כאשר בפרוטוקול המסירה נרשם שהוא "נבדק על ידי הקונים ונמצא במצב זהה למצב בו היה במועד חתימת ההסכם".
כשבוע לאחר המסירה הזמינו הרוכשים מהנדס על מנת לבדוק את מצב הבית. חוות דעתו הייתה שהנכס מלא בליקויים, ובראשם רטיבות בחלקים נרחבים. לימים הלך הרוכש לעולמו, ואלמנתו הגישה את התביעה ביוני 2021.
לטענתה, טרם חתימת ההסכם הסתירו ממנה המוכרים את מוקדי הרטיבות בבית באמצעות העמדת ארונות ותיקוני צבע שנועדו לטשטש את הנזק. לדבריה היא העירה על כך בזמן אמת אבל נענתה בצעקות ולכן העדיפה לקנות את הבית במצבו הרעוע, תוך מיצוי זכויותיה במסגרת תביעה משפטית.
היא דרשה לחייב את המוכרים בעלות תיקון הליקויים בהתאם לחוות דעת מטעמה שהעריכה זאת ב-214 אלף שקל. בנוסף היא דרשה 30 אלף שקל כפיצוי על עוגמת נפש.
מנגד טענו המוכרים כי לפני ההסכם הם גילו לרוכשת על מוקד רטיבות אחד. על יתר הליקויים, לדבריהם, הם כלל לא ידעו. הם הוסיפו כי הגשת התביעה בחלוף יותר משלוש שנים ממועד מסירת הבית מהווה התנהלות בחוסר תום לב, ומכל מקום עלות תיקון הפגמים עומדת בפועל על כ-10,000 שקל בלבד.
עו"ד לואיזה עזייבמורן מלכההשופט שח"ק קבע שהרוכשת לא עמדה בנטל המוגבר להוכיח תרמית מצד המוכרים בדמות הסתרת הרטיבות במודעות ובזדון. טענת התרמית קרסה כשהודתה על דוכן העדים שהיא לא באמת חושבת שהארונות הונחו על ידי המוכרים היכן שהונחו במטרה להסתיר את הרטיבות. גם את טענתה להסתרה מכוונת באמצעות תיקוני צבע התקשתה הרוכשת לאמת.
בפסק הדין נקבע שהיא אף לא עמדה בדרישת המיידיות שבחוק המכר, שלפיה רוכש זכאי לטעון לאי-התאמה בתנאי שהודיע עליה למוכר מיד לאחר שגילה אותה. צוין שגם בהנחה שתתקבל טענת הרוכשת כי התעכבה עם התביעה בגלל מות בעלה או משבר הקורונה, הרי שבמשך שנה וחצי היא לא עשתה דבר.
השופט עמד על הקושי הטמון בטענת הרוכשת שלפיה המוכרים ידעו על הרטיבות, בעוד שהיא עצמה הייתה צריכה להיעזר בבעל מקצוע כדי לגלות אותה. בנסיבות אלה, הדגיש, לא רק שלא הוכח כי המוכרים ידעו על הרטיבות המוסתרת מבעוד מועד, אלא גם לא היה עליהם לדעת על קיומה שכן "אין חובה על מוכר דירה יד שנייה להזמין איש מקצוע שישלול קיומה של רטיבות במקום כלשהו בדירה טרם רכישתה".
לפיכך הורה השופט על דחיית התביעה ועל חיוב הרוכשת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כ-30 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד יואל שמרלר
• ב"כ הנתבעים: עו"ד שירן אפנג'ר
• ב"כ צד ג': עו"ד יעקב רביבו
• עו"ד לואיזה עזייב עוסקת במקרקעין ונדל"ן
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
