בית המשפט המחוזי בנצרת דחה לאחרונה תביעה שהגיש בעלים לשעבר של קרקע ביישוב ירכא שבגליל, לביטול חוזה המכירה שלה לפני יותר מ-20 שנה בטענה להפרת התחייבות שלפיה הרוכשים ישלמו את כלל המסים בעסקה. השופטת אילונה לינדנשטראוס ציינה שהוראות החוזה ברורות, מה גם שהוא שתק שנים רבות מדי.
ביוני 2002 חתמו הצדדים על הסכם למכירת כ-5% מהקרקע של התובע בירכא לידי הנתבעים. בהסכם נכתב בין היתר ש"מס שבח, מס רכישה או כל מס אחר ישולמו לפי החוק". לטענתו סוכם שלמרות לשון ההסכם הברורה יחסית, כלל המסים בגין העסקה, לרבות כאלה המוטלים בדרך כלל על המוכר כגון מס שבח, יחולו על הפעם הרוכשים. משסירבו הקונים לשלם את המסים, הוגשה נגדם התביעה בינואר 2019.
לטענת המוכר, ההסכמה בקשר למיסים לא משקפת את ההסכמה האמיתית שלפיה הקונים יישאו בכל תשלומי המס, לרבות אלה החלים לפי החוק עליו. לטענתו במעמד החתימה נחתם גם מסמך שבו הועלתה על הכתב כוונתם האמתית של הצדדים, שלפיה הנתבעים ישלמו את כל המיסים.
לעומתו טענו הרוכשים כי מה שנרשם בהסכם הוא מה שסוכם. בהתאם לכך, על המוכר לשאת בתשלום מס השבח ומס המכירה (מס שהונהג בעבר ובוטל סופית ב-2008) ודין תביעתו להידחות.
ואכן, השופטת לינדנשטראוס קבעה שגרסת המוכר, הגם שלא נפלה באמינותה מזו של הרוכשים, לא הוכחה. היא עמדה על כך שהנספח להסכם שעליו תלה התובע את יהבו לא הוצג בפניה בשום שלב. בהקשר לכך היא הדגישה שלמרות גרסת המוכר שלפיה עורך הדין שייצג את הצדדים בעסקה אישר את קיומו של הנספח, בפועל עורך הדין עצמו שלל זאת כשהעיד בבית המשפט שלא ידוע לו על הסכמות אחרות מחוץ להסכם המכר.
עו"ד יפית אופיראנה בליןנימוק נוסף שהעלתה נגע לשתיקתו ארוכת השנים של התובע ביחס למיצוי זכויותיו לכאורה. מהראיות עלה שחלפו כ-16 שנה מאז החתימה על ההסכם ועד להעלאת הטענה לראשונה שלפיה המסים על העסקה צריכים לחול על הרוכשים. "התובע לא סיפק כל הסבר מניח את הדעת לכך שזנח את טענותיו בעניין תשלום המיסים ולא נקט הליכים נגד הנתבעים במשך שנים כה ארוכות", כתבה.
בפסק הדין צוין שהרוכשים אמנם שילמו למוכר במהלך השנים תשלומים על חשבון המסים, אלא שאין בכך הוכחה מכרעת להתחייבותם לשאת בהם במלואם. מהראיות שהוגשו עלה שגם התובע שילם בתקופה האמורה תשלומים שונים לטובת מס שבח ומס מכירה, באופן שמנוגד לטענתו המרכזית לפיה הרוכשים אמורים לשאת בכלל המיסים על העסקה.
לסיום קבעה השופטת שגם מעורבות הנתבעים בהליך ההשגה ברשויות המס אינה מאששת את גרסת התובע. לדבריה, הרוכשים השיגו על שומת מס הרכישה שלפי החוק מוטלת עליהם, וממילא עובדה זו אינה מוכיחה שהם לקחו על עצמם לשאת בכלל המסים.
בסופו של דבר נקבע שלשון הסכם המכר גוברת וכי התובע נדרש לשאת במיסים המוטלים עליו כמוכר. הוא נדרש לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המוכר: עו"ד יהודה מלאך
• ב"כ הרוכשים: עו"ד סחר עבד אל חלים–דבאח
• עו"ד יפית אופיר עוסקת בדיני מקרקעין
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
