הממונה על התחרות מיכל כהן הודיעה בשבוע שעבר לחמשת הבנקים הגדולים בישראל כי בכוונתה להכריז עליהם כקבוצת ריכוז, ולתת להם הוראות בתחום הפיקדונות ללקוחות קמעונאיים, בכפוף לשימוע.
ככתוב בהודעת הרשות, קיימת תחרות מועטה בענף הבנקאות הישראלית שכן חמש הקבוצות הבנקאיות שולטות ביחד ב-98% מהשוק ולאומי והפועלים לבד שולטות בכ-57% ממנו. המערכת הבנקאית מאופיינת בחסמי כניסה ומעבר המאפשרים תיאום בין הבנקים המקשים על התחרות ופוגעים בצרכנים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
(צילום: עידו ארז ורויטרס)

הכרזה מאוחרת

החלטתה של ראש הרשות להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז באיחור של חמש שנים לאחר שוועדת הכלכלה של הכנסת (ועדת כבל) המליצה על כך, אכן מתבקשת - עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. ברם, הרשות לא הסבירה מה הניע אותה לפעול דווקא כעת, שכן לא נרשם לאחרונה שינוי בנתחי השוק ובחסמי הכניסה והמעבר.
בכל אופן, היא לא הפנתה למחקר חדש של חטיבת התחרות שלה וגם לא לחקירה שביצעה יחידת החקירות שעליה היא מופקדת ונדמה שההחלטה הושפעה מפרסומים כי הריביות על הפיקדונות שמשלמים הבנקים לא עלו במקביל לעליית הריבית של בנק ישראל בשנתיים האחרונות.
חשובה עוד יותר השאלה מדוע בחרה ראש הרשות להגביל את צעדיה לתחום הפיקדונות בלבד ולא לתחום האשראי הבנקאי. זאת על רקע העובדה כי מוסכם גם על רשות התחרות כי היעדר תחרות בתחום האשראי מנוצל על ידי הבנקים כדי לתת אשראי יקר או נחות למשקי הבית ולעסקים קטנים ובינוניים.
ייתכן כי ההסבר לאי-הטיפול בעניין האשראי מצוי בהודעתה של רשות התחרות כי היא פועלת בשיתוף עם הפיקוח על הבנקים, אשר יעדו העיקרי איננו התחרות אלא היציבות הבנקאית - ככל שהבנקים רווחיים יותר כך גוברת היציבות. בכל אופן לא ניתן כל הסבר להשמטת נושא האשראי מהטיפול של הרשות.
תמיהה נוספת היא מדוע לא פעלה הרשות להכריז לא רק על חמשת הבנקים כקבוצת ריכוז אלא בנוסף להכריז הכרזה הצהרתית על בנקים מסויימים כמונופול.
הכרזה שכזו, שעליה המליצה ועדת כבל, הייתה מעניקה כלים נוספים לרשות התחרות, ועל סמך הניסיון גם לציבור הלקוחות והמתחרים, לפעול לקידום התחרות בתחום הבנקאות.

לממש סמכויות

לבסוף, נשאלת השאלה אם הרשות והעומדת בראשה מיכל כהן תפעל רק לתקן את המצב בפיקדונות או האם בכוונתה לממש את סמכויותיה לחיפוש, לתפיסה, לחקירה ולעיכוב כדי לברר אם בוצעו פעולות תיאום אסורות בין הבנקים. מדיניות של תיקון ליקויים, ללא אכיפה הרתעתית, מבטיחה פעילות בנקאית ב"שיטת מצליח" תוך כדי המשך התנהלות בלתי תקינה בתחומים שבהם רשות התחרות אינה מצליחה לגלות או בוחרת שלא לטפל ובפרט, תחום האשראי.
פרופסור אשר בלס, לשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל, היועץ הכלכלי לשעבר של ועדת כבל להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים ומרצה לכלכלה במכללת אשקלון