"כשפתחנו את החברה גייסנו עובדים בחו"ל בעיקר מסיבות של עלות, אבל אחרי גיוסי ההון שעשינו שביטלו את המגבלה התקציבית שלנו - המגבלה הפכה להיות היצע העובדים בארץ". כך מספר נמרוד וקס, מייסד ומנהל מוצר בחברת BigID, שמעסיקה כיום מעל 300 עובדים שכ-30 מתוכם עובדים במרכז הפיתוח של החברה בקייב, יותר ממאה פזורים ברחבי העולם, וכ-130 עובדים במרכז הפיתוח המרכזי של החברה בישראל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המחסור בעובדים מיומנים בתעשיית ההייטק בישראל, שהפך מטריד עוד יותר בשנה האחרונה בצל גיוסי ההון הגדולים של הסטארטאפים שדוחפים אותם להתרחב בקצב מהיר, גורם לחברות לחפש פיתרונות יצירתיים, ביניהם גם העסקת עובדים מעבר לים.
אלא שיש מי שמודאג מהפיתרון שמצאו החברות שמשוועות לעובדים. השבוע פורסם ב"כלכליסט" כי שרת המדע, החדשנות והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן, יוזמת מהלך להבאת עולים ועובדים זרים לתעשיית ההייטק, שיגיעו לארץ כדי לעבוד בתחום - וזאת כדי להתמודד עם המגמה הבעייתית לטענתה של חברות הייטק ששוכרות כוח אדם זר מחוץ לארץ בשיעור הולך וגובר, וכתוצאה מכך מעבירות תחומי פעילות שלמים על מחוץ לגבולות המדינה. "מגמה מדאיגה זו פוגעת במשק, מובילה לאובדן הכנסה למדינה ומייצרת חשש למעבר חברות אל מחוץ לישראל", טענה השרה.
פרקש-הכהן פנתה לרשות המיסים ורשות החדשנות בבקשה לגבש תוכנית פעולה דחופה לתמרוץ הגעת עובדים תושבי חוץ לעבוד בתעשיית ההייטק הישראלית, בדגש על עולים ועל מי שאינם אזרחי ישראל. בנוסף, הכניסה השרה לחוק ההסדרים גם תמריצים להחזרתם לארץ של תושבים ישראלים השוהים בחו"ל שנתיים-שש שנים, ושבעת שהותם בחו"ל עבדו בתפקידי מחקר ופיתוח בחברות הייטק.
"בתור פלסטר לבעיה, הפיתרון של השרה הוא טוב כי כל צעד שיגדיל את היצע העובדים שאנחנו יכולים לעבוד איתו הוא מבורך", אומר רותם הבר, סמנכ"ל פיתוח מוצר ומייסד שותף של חברת sidelines, המספקת נתונים ומידע חדשותי לחובבי ספורט ומהמרים בארצות הברית. "עם זאת, לדעתי בטווח הארוך המחסור רק ילך ויגדל אם לא יטפלו בפוטנציאל העובדים שקיים בארץ. צריך פיתרון תשתיתי שיביא יותר עובדים לתעשייה שהם לא רק מאזור גוש דן ותל אביב".
ב-sidelines מועסקים כיום כ-30 עובדים, מתוכם כ-20 בישראל ועוד 10 באוקראינה ובפולין. "הצוות באוקראינה קיים כבר מעל לשלוש שנים, ובחצי השנה האחרונה הגדלנו אותו במקביל לגיוס העובדים בארץ", אומר הבר.
אלי ברנבוים, מנהל הפעילות המסחרית של חברת deel בישראל, שפיתחה פלטפורמה ליצירת חוזי העסקה ותשלומי שכר לשכירים ועצמאיים העובדים מרחוק, אומר כי "אחת הסיבות שהחברה שלנו נכנסה לשוק בישראל בשנה האחרונה היא שחברות הטכנולוגיה בארץ צומחות מהר מאוד, ובהתאמה צרכי הגיוס שלהם גדלים - בשוק שהמחסור בכוח אדם מיומן חמור במיוחד.
"המחסור בישראל דוחף חברות לחפש טאלנט במדינות בהן ניתן למצוא יותר בקלות מועמדים חזקים עם רמת אנגלית גבוהה. אנחנו רואים הרבה גיוסים בפולין, בפורטוגל, באירלנד, בקנדה ובמקומות נוספים. בכל המדינות הללו ניתן למצוא מועמדים מוכשרים, עם יכולות רלוונטיות ודרישות שכר העומדות בתקציב של החברות הישראליות.
"מהשוואה שביצענו בקרב לקוחות קיימים ומהתרשמות ממנהלי ומנהלות גיוס בחברות שעובדות איתנו, אנו שומעים על עלייה של למעלה מ-50% במספר המשרות שנפתחו לעובדים מחו"ל בחברות ישראליות בהשוואה לחודשים קודמים".
"מאמינים בהון האנושי בארץ - אבל ההיצע לא עומד בקצב"
הבר מוסיף כי "חשוב להדגיש שאנחנו מאוד מאמינים בהון האנושי בישראל. לפני שהקמנו את sidelines, אני והשותף שלי עבדנו בגוגל ישראל, ועבדנו עם עובדים מכל העולם - וחד-משמעית אני יכול להעיד שהעובדים בארץ הם ברמה הכי גבוהה מכל הבחינות: מוטיבציה, מוסר עבודה, יצירתיות.
"אנחנו מנסים להעסיק כמה שיותר עובדים בארץ, אבל יש משרות מסויימות, בעיקר בעולמות הפיתוח, שכמעט בלתי אפשרי למצוא עובדים בישראל, ובגלל זה ספציפית במקומות האלה אנחנו פונים לכוח עבודה באוקראינה".
גם וקס מ-BigID מצביע על אותה בעיה: "אנחנו עושים הכל כדי לפתח את המוצרים הכי מהר שאפשר, ואנחנו מרגישים שכמות המועמדים בשוק הישראלי פשוט לא עומדת בקצב שאנחנו צריכים כדי להגדיל את הפיתוח שלנו. לוקח הרבה זמן למצוא אנשים ואין מספיק אנשים, מעבר לזה שהמשכורות לתפקידים האלה בארץ מאוד-מאוד גבוהות".
על הרעיון של השרה פרקש-הכהן, אומר וקס כי "אני בפירוש מברך על הבאת עובדים לארץ, אני רק לא בטוח עד כמה זה ריאלי. אם זה כן יתממש, אז זה יפתח הרבה מאוד צווארי בקבוק וזה יעזור לנו המעסיקים להתמודד עם המחסור בעובדים בארץ. מעבר לכך, זה יביא אוכלוסייה חזקה לישראל - שזה תמיד דבר טוב. אם יעשו את זה כמו שצריך, אז זה מהלך מצויין".
"האבסורד: מייבאים כשיש פוטנציאל עצום בפריפריה"
אחת הבעיות המהותית בהייטק בארץ, שמתעוררת מחדש בחסות ההצעה של השרה להבאת עובדים מחו"ל לתחום, היא השילוב הנמוך של אוכלוסיות מגוונות ומוחלשות בתעשייה שאחראית על מחצית מהיצוא, 25% ממס ההכנסה המשולם בארץ ושמציעה את המשכורות הגבוהות ביותר במשק, בפער.
יפעת ברון, מנכ"לית עמותת itworks, שפועלת לשלב אוכלוסיות מוחלשות בעיקר בעולם הייטק במשרות ההנדסה והפיתוח, אומרת כי "יש בארץ אבסורד מאוד גדול: מצד אחד יש הרבה אנשים שיכולים ורוצים להשתלב בתעשייה ולא מצליחים לעשות זאת, ומצד שני יש בערך 20 אלף משרות שמיוצאות לחו"ל בכל שנה, למקומות כמו מזרח אירופה והודו, וזה הפסד של בערך מיליארד דולר למשק הישראלי".
ברון טוענת שלפני יבוא של עובדים מחו"ל, הממשלה יכולה לנקוט בשורת צעדים אחרים שעשויים להגדיל את מצבת עובדי ההייטק בארץ באופן משמעותי ובתקופה קצרה יחסית. "בעמותה שלנו אנחנו מגיעים לכ-500 השמות מוצלחות בשנה, של מועמדים מאוכלוסיות מרוחקות מעולם העבודה, שתוך שלושה עד תשעה חודשים מתחילים לעבוד בתפקיד טכנולוגי.
"כ-250 מההשמות הן של מועמדים עם ידע רלוונטי, בוגרי תארים בלי ניסיון שלא מצליחים להתקבל לעבודה בגלל סיבות שונות שקשורות בעיקר לרקע של אותם מועמדים, והם לא צריכים הכשרות, כי את הידע יש להם. אנחנו בעצם עוזרים להם עם סדנאות של כתיבת קורות חיים והכנה לריאיון עבודה, יצירת רשת קשרים אפקטיבית, מציאת מנטור מחברה חזקה וכו'. בחברה הערבית למשל, זה מאוד משמעותי, כי שיעור העובדים הערבים בהייטק כל כך קטן - שלמועמדים אין אבא או דוד שכבר עובדים בתעשייה ויכולים לעזור להם. אנחנו ממלאים את המקום הזה, והשמה מסוג זה לוקחת כשלושה חודשים בלבד.
"כ-250 השמות הן של מועמדים שמגיעים בלי רקע בכלל, והם עוברים הכשרות מקצועיות, קורסים וסדנאות, שאורכם, מהרגע שהם הגיעו אלינו ועד הרגע שהם מתקבלים לעבודה טכנולוגית בחברת הייטק - תשעה חודשים בלבד. כלומר, מדובר בפיתרון מהיר יחסית. להערכתי, הפוטנציאל בשטח יכול להגיע להשמה בתעשייה של 6,000-5,000 עובדים בשנה מאוכלוסיות מרוחקות מעולם העבודה, אם יהיו יותר גופים שיעשו הכשרות והשמות והממשלה תשים דגש על הנושא הזה.
"חייבים לחשוב על דרכים יצירתיות לשלב את המאסה של העובדים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל בתעשייה החזקה והמשמעותית הזאת. צריך לזכור שבעוד בערך 20 שנים, 50% מהילדים בארץ יהיו מהחברה החרדית והערבית, ואסור להשאיר אותם מאחור. זה אינטרס של כולם - גם כי ברור שאם לא נדאג לשלב את מגוון האוכלוסיות הנטל ימשיך להתחלק בצורה לא שווה ועם הזמן זה יהפוך לבעיה מהותית עוד יותר, וגם כי יש פה כשל של מדינת ישראל שמהנדס שלמד מקצוע טכנולוגי באוניברסיטה לא מוצא עבודה בתחום".
השרה פרקש-הכהן ציינה בשיחה עם ynet כי המהלך של הבאת עובדים לארץ הוא פיתרון לטווח הקצר-בינוני בשלב הראשון, שיגיע בנוסף להשקעה בשילוב של עובדים מאוכלוסיות מגוונות ומוחלשות בתעשייה. לדבריה, "כרגע אנחנו מנסים לפתור את הבעיה הבוערת בענף בכל הדרכים האפשריות, וביניהן גם הבאת עובדים מחו"ל. זה מגיע בנוסף לתוכנית החומש לשילוב האוכלוסייה הערבית בענף שכבר תוקצבה, לכוונה להכניס למערכת החינוך תכנים טכנולוגיים שיכוונו את הילדים והנוער מגיל צעיר לתחום, ולמהלכים נוספים שאנחנו עובדים עליהם".