הכלכלנית הראשית באוצר התייחסה היום לראשונה למשבר המתמשך בנמלים, ואישרה שורה של פרסומים בחודשים האחרונים על הנזקים שיוצרים זמני ההמתנה הארוכים לפריקה ולטעינה בנמלי ישראל. באוצר מציינים כי העומס נובע מעלייה בביקושים, אבל לא חוסכים בביקורת על הנמלים, שדרכם עובר 99% מהסחר הישראלי.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"עומסים אלו נובעים מעלייה בביקושים אל מול מגמה של שחיקה מתמשכת ביעילות בפעילות הנמלים", נכתב בסקירה. "כתוצאה מהגודש בנמלי הים נגרם נזק ממשי למשק הישראלי, כאשר יבואנים ויצואנים מדווחים על עיכובים משמעותיים בשילוח סחורות, הנושאים בצידם עלויות. בצד היבוא הצריכה הפרטית עלולה להיפגע, והמשק ניזוק גם מהעיכוב בהגעת תשומות לתעשייה ולחקלאות, המפחית את התפוקה ויוצר לחצים אינפלציוניים. לבסוף, ככל שתחמיר הפגיעה בפעילות הכלכלית זו עלולה להתגלגל גם לשוק העבודה שעודו מתאושש ממשבר הקורונה".
עיקר הפגיעה בתעסוקה היא בענפים המושפעים ישירות מהייבוא והייצוא, תעשייה, מסחר, בנייה וחקלאות.
אבל נזק משמעותי יגיע מהעלייה שגורם המשבר ביוקר המחיה. לפי האוצר, אם המשבר יימשך ולא יחול שיפור משמעותי בנמלים עד סוף השנה, הדבר יתרום לעליית מחירים נוספת בשיעור של כ-0.1%. יצוין כי בענף הספנות מעריכים כי הסיכוי לשיפור משמעותי בחודשים הקרובים קטן: נמל המפרץ הפרטי בחיפה רק החל לפעול ועוד רחוק מהיקף עבודה מלא, והנמל הפרטי באשדוד יתחיל לפעול רק באוקטובר. שני הנמלים יעסקו בעיקר בפריקת מכולות, ולא אמורים נכון לעכשיו לפרוק מטען כללי, סוג הסחורה המתעכב ביותר בנמלי אשדוד וחיפה הוותיקים.
באוצר מעריכים את הפגיעה ביבוא מוצרי השקעה בסך של כ-10 מיליון שקל ביום ואת הפגיעה בייבוא מוצרי צריכה בסך של כ-13 מיליון מיליון שקל, שניהם במונחי תוצר.
ההחלטה על הקמת שני הנמלים הפרטיים החדשים התקבלה עוד ב-2013, תוך מאבק שהוביל שר התחבורה דאז ישראל כץ בוועדי העובדים החזקים בשני הנמלים, שבתמורה פותו היטב בתנאי העובדים, ובהבטחתם לשנים ארוכות. אולם המדינה לא וידאה שהנמלים הקיימים יכולו לשרת את הגידול הצפוי עד אז בייצוא ובייבוא, אלה צמצמו בכוח האדם שלהם כחלק מההתייעלות לקראת התחרות החדשה, והקטינו את כושר הפריקה והטעינה שלהם בשנתיים האחרונות, במקום להגדילם.
בחודשים האחרונים היו מצבים בהם מחוץ לנמלים המתינו 90 אוניות, ושיעור העמידה של הנמלים להזמנות סוכני האוניות רק ירד: באשדוד מ-35% ל-30% ובחיפה מ-64% ל-48%. גם כאשר כבר נקשרו האוניות לרציפים הטיפול בהן היה איטי יותר, ובעלי האוניות קנסו את מזמיני המשלוחים בכ-20 אלף דולר ליום בממוצע, על הנזק שגרמה להם ההמתנה בישראל.
מה שהחמיר את המצב, ואותו משרד התחבורה לא יכול היה לצפות, הייתה העלייה בצריכה הפרטית בישראל מאז היציאה מסגר הקורונה הראשון, שצפויה לעלות בכ-10% בשנת 2021 לפי תחזיות אגף הכלכלנית הראשית.
מנמל חיפה נמסר בתגובה: "הדו"ח של משרד האוצר המתבסס על נתוני חברת נמלי ישראל יצא באמצע ספטמבר אך מציג נתונים בני חצי שנה, מסוף הרבעון הראשון של השנה. אז היה מדובר בשיאה של עלייה בביקושים שאיש בעולם ובישראל לא צפה, וזו הסיבה היחידה בגינה נוצר העומס. מאז גייס הנמל עובדים ועשה מאמצים להגדלת משמעותית של הקיבולת. באוגוסט ובספטמבר חזר למשל זמן ההמתנה של אוניית מכולות לפריקה ל-7.8 שעות בממוצע, לעומת 21.1 שעות ברבעון הראשון. באוגוסט טיפלו במטען כללי 217 צוותי עבודה לעומת ממוצע של 170 בינואר-יולי. באותו חודש שינע הנמל 146 אלף טון מטען כללי לעומת ממוצע של 105 אלף טון בינואר-יולי".
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר: "דו"ח הכלכלנית הראשית מאשר את מה שטענו במשך חצי השנה האחרונה - ישראל במצור ימי שבולם את התעשייה וצמיחת המשק. על משרד התחבורה להפוך כל אבן על מנת להביא להקלה שתמנע את המשך הפגיעה בשרשרת הלוגיסטית".
