אם תשאלו את אורי גבאי, מנכ"ל SNPI, מכון מחקר וקביעת מדיניות לקידום חדשנות והובלה טכנולוגית בישראל, שראה כבר דבר או שניים בחייו בתחום ההייטק, על המצב התחום כיום, הוא ישיב לכם שהוא חרד. ועוד איך. "שנים רבות אני חי ונושם מבוקר עד ערב את עולם ההייטק ועולמות כמו חדשנות וטכנולוגיה וסייבר. היו תקופות קשות, אבל מעולם לא הייתי כל כך מודאג וחרד כמו שאני מרגיש בימים האלו".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
אתה יכול למקד את החשש?
"אני חושש, שאנחנו נמצאים בדרך ל-perfect storm, סערה מושלמת (אנלוגיה לאירוע מטאורולוגי, שמחמיר ע"י צירוף של נסיבות. י.ו.). זה לא היה כך בשום תקופה קשה אחרת, עד כמה שהיתה קשה. לא ב-2000, לא ב-2002 ולא ב-2008. אנחנו נמצאים בתקופה שמשלבת כמה גורמים מאיימים, וביחד זה עלול להיות הרסני. אחד הגורמים הוא, שאנחנו נמצאים כנראה בסוף העידן של הכסף הזול. של הריבית, שהיתה נמוכה במשך 15 שנה. האינפלציה היא עולמית. בנוסף, הכלכלה העולמית חזרה למצב של 'מערב נגד המזרח', ארה"ב נגד אירופה.
"בישראל אנחנו בתקופת שפל חברתית וחיים יומיום את המתחים והמשבר הפוליטי, שהעולם לא מתעלם ממנו. כל אלו ביחד עלולים להיות קטלניים לתעשיית ההייטק, שמחוברת לכלכלה הגלובלית. קחי משקיע שרצה להשקיע בהייטק הישראלי, הוא רואה מה קורה כאן ושואל את עצמו למה לו להשקיע דווקא כאן? כי בנוסף למצב העולמי הקשה, בישראל יש מציאות 'משוגעת'. משקיעים רואים את הבעיות בדמוקרטיה, את השיבושים הכלכליים והחברתיים, ואת הזליגה של אנשי הייטק והשקעות לחו"ל. כל זה עלול להוביל לפגיעה קשה עד אנושה בהייטק הישראלי. התרחיש הזה מדיר שינה מעיניי".
איזו השפעה יכולה להיות להייטק הישראלי אם הרפורמה המשפטית תעבור?
"הרבה תלוי בשיחות אצל נשיא המדינה. כולנו מחזיקים אצבעות וכוססים ציפורניים, ומקווים שהכל יירגע. אני חושש, שאם המהפכה המשפטית תמשיך ותתקדם יהיה איום ונורא, ואני יודע שכל מי שדואג להייטק הישראלי מרגיש כמוני. בכלל, להרוס זה קל. מה צריך לעשות בשביל להרוס? להשתגע במשך כמה חודשים. ואז מי שיוכל יעבור לעבוד בחו"ל, אם במעבר מגורים ואם בעבודה בשלט רחוק, כי להייטק הישראלי יש ביקוש בכל העולם, ופה יישארו חורבות. אחרי זה להתחיל להחזיר את הגלגל אחורה יקח כמה שנים טובות, אולי אפילו עשרות".
משנת 2021 משמש גבאי מנכ"ל המכון, שהוא מכון עצמאי ללא מטרות רווח. המייסד והיו"ר משותף של המכון הוא פרופ' יוג'ין קנדל, בעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועץ כלכלי לראש הממשלה, והכלכלן הראשי הוא ד"ר אסף פתיר. מימון פעולות המכון, מדגיש גבאי, מגיע מתרומות בלבד. "תורמים לנו אנשים פרטיים, חלקם מהייטק הישראלי. וגופים פילנתרופיים".
התורם המרכזי הוא פול סינגר, איש עסקים ומיליארדר היהודי - אמריקאי, ופילנטרופ, שהקים ב-2012 את Startup Nation Central, מוסד ללא כוונת רווח, כדי לקדם את ה-Israeli innovation ecosystem. "אנחנו עובדים עם המגזר הציבורי, תעשיית ההייטק ומקבלי החלטות נוספים, במטרה לעודד ולחזק את מדיניות החדשנות בישראל כסטארטאפ ניישן, ולהפכה לבעלת השפעה רבה יותר על הכלכלה והחברה הישראלית כולה. לשם כך אנחנו מייצרים המלצות מדיניות מבוססות נתונים ומחקרי עומק, מבוססי מסדי נתונים יחודיים, ומקיימים שיח שקוף עם הגורמים הרלוונטיים בממשלה, בכירים בתעשייה ובמגזר השלישי".
הוא אמנם מתגורר ביפו, עם רעייתו ושני ילדיו הקטנים, וחי ונושם את תל אביב בכל יום מחדש, אבל נולד וגדל בירושלים. בהחלטה שלו לעבור לת"א הוא שבר מסורת בת 16 דורות של ס"ט, שהגיעו לירושלים עם תחילת המאה ה-16. "אני הכבשה השחורה של המשפחה", הוא מחייך. "שברתי פעמיים מסורת. פעם אחת שעזבתי את ירושלים, בזמן שיתר בני המשפחה ממשיכים להתגורר בה מזה דורות, ופעם שנייה כשכל משפחתי מורים ומחנכים, ואני כלכלן".
מאיפה הגיעה ההחלטה לעזוב את עיר הבירה לעיר הלבנה?
"כשמגיעים לת"א, אי אפשר לעזוב אותה יותר. זו מדינה בפני עצמה. יש לי יחסים מורכבים עם ירושלים. גדלתי בה, הזכרונות שלי שם, אני אוהב את העיר, אבל קשה לי עם מה שנהיה ממנה. יש בה הייטק, ומצב ההייטק בה לגמרי לא רע. יש גם הייטק בבאר שבע ובחיפה מתעוררת סצינת הייטק, אבל ת"א נמצאת בפער על כולן. לדעתי, חלק מהאתגר של המקומות האלו הוא שיגורו בהם כאלו, שייסעו לעבודה בהייטק ברכבת ויחזרו למקום מגוריהם".
לתפקידו הנוכחי הגיע עם רזומה מעניין. את שירותו הצבאי וגם שירות מילואים ביצע ביחידת מורן (יחידה מסווגת ביותר, שמפעילה טכנולוגיה מתקדמת בשילוב הרבה כוח, למען ביטחון שוטף. י.ו.), ובתום לימודיו הגבוהים החל בשורת תפקידים שהביאוהו עד הלום. בתפקידו הקודם כיהן כסמנכ״ל אסטרטגיה ו-GM ב-SNC, לפני כן שימש סמנכ"ל אסטרטגיה ראשי וראש החטיבה האסטרטגית והכלכלית ברשות החדשנות, שהיה שותף להקמתה. הוא היה גם כלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ואחראי, בין היתר, על הקמת רשות החדשנות.
4 צפייה בגלריה
"אני מעביר סדנאות בהרבה מקומות בעולם שרוצים ללמוד מההייטק הישראלי, אנחנו חייבים לשמור על ההובלה שלנו". אורי גבאי
(צילום: אחיקם בן יוסף)
למה לחקור את ההייטק הישראלי?
"ההייטק הוא הקטר של המשק הישראלי, ומשפיע על כל הכלכלה והחברה הישראלית. למרות כל ההצלחות והמובילות הטכנולוגית שלו, אין גוף מחקר שבאמת חי אותו וחייבים גוף כזה, כדי להתוות לו מטרות ומדיניות. אנחנו לא מונעים פוליטית ואין שר כזה או אחר שמנחית עלינו דברים, אלא פועלים בצורה מקצועית במטרה לקבל את הנתונים הכי מדויקים. חלק מהמחקרים שלנו משרתים את חברות ההייטק וחלק את ממשלת ישראל ומקבלי ההחלטות, אבל בסוף הלקוח המרכזי שלנו הוא החברה הישראלית. אנחנו רוצים לייצר שיח פתוח ומסד נתונים ברור על החדשנות הישראלית, ולהראות איך היא משפיעה על הכלכלה והחברה. לדוגמא, חשוב להביא למודעות את תת הייצוג של אוכלוסיות מסוימות בהייטק, כמו חרדים, ערבים, נשים וגילאי 45 ומעלה. אנחנו מקווים שיגיע שינוי בעקבות המחקרים וההמלצות שלנו".
הוכחה נוספת לנחיצות המכון מביא גבאי באמצעות קנדה, בה הוא מעורב בהקמת רשות חדשנות, שתהיה מבוססת על המודל הישראלי. "את מבינה"? הוא שואל שאלה רטורית, "בקנדה הגדולה והעשירה, שבה ההייטק די מקרטע, היקצו תקציב ממשלתי גדול כדי ללמוד מאיתנו. אפשר להבין מכך שחשוב שיהיה גוף כזה בכל מדינה ואפשר גם להבין מכך מה חושבים עלינו בעולם, כמדינה שנמצאת בין חמש המובילות בעולם בתחום ההייטק. אני מעביר סדנאות בנושא האקוסיסטם הישראלי בהרבה מקומות בעולם, כולל בבחריין, בה ההייטק נמצא בחיתולים, אבל הם רוצים ללמוד, ובמרוקו, ומרגיש את הכבוד שרוחשים לנו בעולם. אולי נראה מוזר, איך ישראל הקטנה והרחוקה מכל שוק אמיתי הפכה להיות כזו, אבל זו עובדה. אנחנו חייבים לשמור על ההובלה שלנו כמעצמת הייטק, והמכון שלנו מסייע לזה לקרות".
יכול לתת תמונת מצב עדכנית על ההייטק הישראלי?
"הרבעון הראשון לשנת 2023 מאוד מדאיג עבור הסקטור. סך ההשקעות בסטארטאפים בישראל ברבעון זה עמד על כ-7.1 מיליארד דולר, הנתון הנמוך ביותר מאז 2018. אם קצב ההשקעות הזה יימשך עד סוף השנה, אנחנו עלולים לראות ירידה של כ-60% ביחס להשקעות ב-2022 ושל כ-75% ביחס ל-2021. יש גם לזכור שחברת ההייטק היוניקורן Wiz, שגייסה 300 מיליון דולר בפברואר האחרון הודיעה ש'הכסף לא ייכנס לישראל'. אסף רפפורט מסר בהודעה מטעם החברה כי הוחלט על כך בעקבות ההפיכה המשטרית.
"גל הפיטורים הרחבים בחברות סטארטאפ מקומיות, והקריסה של Bank Valley Silicon, שהיה ספק אשראי בנקאי מרכזי של חברות טכנולוגיה ישראליות, והשינויים המשטריים שהובילה הקואליציה וטלטלו את החברה בישראל, הביאו להגברת אי-הוודאות, להיחלשות השקל, ולאזהרות של חברות דירוג לפגיעה באמון משקיעים זרים. הדבר אף התעצם בעקבות הקרע בין בכירי ההייטק לממשלה. אין ספק שאנחנו בבעיה. זו תמונת מצב קשה ועגומה".
איך משפרים?
"ראשית, על הממשלה לממש את תפקידה החשוב בנושא. אם היא תאמץ מחקרים ומסקנות ותטמיע חדשנות, המציאות תהיה יותר קלה ומשופרת. עשרות חברות הייטק בתחום התחבורה יכולות לפתור בעיות בתחום, אבל אין להן תמיכה ממשלתית. לכן, כשאנחנו עומדים בפקקים בכבישים, אנחנו לא מרגישים שאנחנו סטארטאפ ניישן. כך גם כשאנחנו עומדים בתור לשירות בגופים ממשלתיים או מחכים לדרכון, במשרד הפנים אנחנו לא פוגשים מדינה חדשנית. יש לנו מערכת בריאות טובה, אבל לא מפותחת מספיק טכנולוגית, ובאיזה עוד מדינה, שיש בה כזו טכנולוגיה, רואים מורה עומדת מול 40 תלמידים וכותבת על הלוח?".
"זאת ועוד", הוא ממשיך, "תעשיית ההייטק הישראלית מרוכזת ברובה הגדול בסקטורים מבוססי תוכנה כגון סייבר ופינטק ועוד, וחלק מבוסס חומרה. למה? צריך שההייטק הישראלי יתחיל להתמקד יותר גם בפיתוח של סקטורים שאינם ICT, כמו מדעי החיים, חקלאות, מזון ואקלים. למשל, סקטור חשוב של חלבונים תחליפיים, שזה חלק מתעשיית המזון. אמנם בישראל פועלות כיום רק כ-70 חברות, אבל היא מובילה עולמית בתחום הזה. מהטמעת החדשנות הישראלית בענפי ההייטק השונים יכול ליהנות כל אזרח בישראל, גם אם הוא לא בתחום, ויווצרו הזדמנויות להכניס הון אנושי מוכשר להייטק, שאינו עובד בו כיום. בסוף כל זה ייטיב עם המדינה".
עד כמה אתה מצליח לשכנע את מקבלי ההחלטות, שצריך ללכת לפי מסקנות המחקרים שלכם?
"תראי", הוא צוחק, "בתפקידים קודמים שלי, הייתי רגיל שהיו באים לשכנע אותי. למשל, ברשות החברות הממשלתיות. עכשיו עלי להגיע למקבלי החלטות ולשכנע. יש לנו קשרים בממשלה, במשרד המדע והכלכלה, שנושאים פרי. בסופו של דבר מדובר לא רק במחקר, אלא גם בעבודת רגליים וביכולת שכנוע. לפעמים זה מצליח, לפעמים לא".
אתה לוקח חלק בהפגנות?
"בוודאי. אבל אני מפגין כאיש פרטי, לא כראש מכון. אני מפגין כמי שחושש מהמשבר שהולך ומתפתח, חושש שנוצרים כאן שני עמים: חרדים וחילונים, בעד ונגד ההפיכה המשטרית וכד'. העובדה שבשל כך ההייטק עלול להיעצר מפחידה אותי, לכן אני מפגין. על הממשלה לקחת את עצמה בידיים ולהתחיל להסתכל על הרגע ההיסטורי שאנחנו נמצאים בו, כדי שנגיע להסכמות, שנהפוך את המצב להזדמנות, כדי שנחזור להיות אור לגויים".
עד כמה החלטות ממשלה בנושאים אלו הן פוליטיות וקשורות בנטייה פוליטית של שר כזה או אחר?
"בכל ממשלה חשוב הקשר שאתה יוצר עם האנשים. למזלנו, מצאנו שפה משותפת עם השר אופיר אקוניס, שר המדע, החדשנות והטכנולוגיה מטעם "הליכוד". גם אם יש פערים פוליטיים בינינו, אנחנו מרגישים שאנחנו פועלים מול שר שאכפת לו, שרוצה ללמוד ולדעת את התחום. הוא מקשיב ואכפתי, וגם אם לא לכל דבר הוא מסכים, הוא קופארטיבי".
מה עושה אזרח מוטרד כמוך בשביל הנשמה?
"קןדם כל מגדל ילדים ונהנה מהמשפחה. כשאני רואה את הבן הבכור שלי משחק כדורגל ומבקיע גול - אני שטוף עונג. בנוסף, אני אוהב קולנוע. כשהייתי צעיר רציתי ללמוד ולעסוק בתחום הזה. הייתי הילד של 'סינמה פרדיסו'. לא עשיתי זאת, כי מישהו היה צריך לשלם שכר דירה ושכר לימוד. הרבה שנים העברתי בקולנוע אדיסון בירושלים, ראיתי ונהניתי מהסרטים, אבל בחרתי בעיסוק בו אני עוסק היום".
אם קולנוע, אתה מרגיש שאנחנו בסרט רע היום?
"כן", הוא משיב בלי לחשוב כמעט. "כי אם נמשיך כך, נהרוס את מה שבנינו במשך 40 שנה, וזו טרגדיה. אנחנו נמצאים במקום של אובדן הלכידות החברתית, ואני מקווה שנתעורר מהסרט הרע הזה מהר, ונתחבר למציאות נכונה וטובה יותר להייטק ולמדינה".
למרות הכל יש צליל של אופטימיות בדבריך?
"בהחלט. אני מאמין שבקרוב ממש נתאפס על עצמנו ונתחיל לעבוד יחד עבור המטרות המשותפות והחשובות. במקביל, על הממשלה ועל הסקטור הפרטי להגדיר את המטרות, מבוססות מחקרים ומציאות, ולהתחיל לעבוד עבורן".
