בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה להסרת הערת אזהרה של העירייה על דירה של אלמנה תושבת העיר שיצאה בשנה שעברה מהליכי פשיטת רגל.
במסגרת הליכי פשיטת הרגל שלה ושל בן זוגה המנוח פדו ילדיהם את הזכויות בנכס שבו היא מתגוררת. היא ובעלה קיבלו הפטר ביוני 2022 ומספר חודשים לאחר מכן הוא הלך לעולמו. בעקבות ההפטר היא פנתה לנושים השונים בבקשה להסיר את העיקולים שהטילו לאורך השנים והם נענו לבקשתה.
ואולם, פנייתה לעירייה לפעול באותו אופן הותנתה בתשלום חוב ארנונה ומים שלה. לדבריה, מדובר בחוב ישן שנוצר טרם צו הכינוס. היא ציינה שבמסגרת הליכי פשיטת הרגל העירייה הגישה תביעת חוב ואף קיבלה דיבידנד. לפיכך, אין עוד מקום להעדיף את העירייה על פני שאר הנושים דרך הערת האזהרה.
העירייה טענה בתגובה כי היא במעמד של נושה מובטחת, לאחר שנרשמה לטובתה הערת אזהרה על זכויות החייבת בנכס. לשיטתה, יש לה זכות לגבות את החוב כלפיה במנותק מהליך פשיטת הרגל, אף שהתקבל הפטר. היא ציינה שהגישה בעניינה של החייבת תביעת חוב בגין חיובי ארנונה ומים על סך 14,963 שקל והתקבל אצלה דיבידנד בסך 3,004 שקל בלבד. בנסיבות אלה, לשיטתה, זכותה לפרוע את יתרת החוב באמצעות הבטוחה שעומדת לרשותה.
עו"ד אביחי נ. ורדיהנאמן בתיק תמך בבקשת האלמנה. הוא לא חלק על כך שהערת אזהרה לפי פקודת המסים מעניקה לעירייה מעמד של נושה מובטח וכי צו ההפטר אינו מוחק חובות במעמד נשייה מובטח. עם זאת, לטענתו, העירייה ויתרה על נשייתה המובטחת כאשר ציינה במפורש בשתי תביעות החוב שהגישה כי מדובר בחוב בדין רגיל. הוא הוסיף שמדובר בחוב ישן מ-2004 על סכום זניח ביחס לשווי הנכס, כאשר לאורך כל שנות ההליך, העירייה לא הביעה התעניינות כלשהי.
ואכן, השופט אילן דפדי קיבל את בקשת החייבת. הוא הבהיר שמכלל האפשרויות העומדות לנושה מובטח לגבות את חובו עולה כי השתתפותו בהליכי פשיטת הרגל על דרך של הגשת תביעת חוב מהווה למעשה ויתור על הבטוחה שלו.
הוא הוסיף שהעירייה הגישה שתי תביעות חוב בהליך פשיטת הרגל. בהליך זה, תחת הכותרת "מעמד החוב" סומנה האפשרות לפיה מדובר בחוב רגיל, אף שהיו אפשרויות סימון נוספות: מובטח, דין קדימה ומשולב. העירייה גם חתמה על תצהיר שלפיו אין לה בטוחה מסוג כלשהו להבטחת סילוק התביעה. העירייה, נקבע, אף קיבלה דיבידנד, כפי שקיבלו נושים אחרים בדין רגיל, והותירה אותו בידיה באופן המהווה אחיזה בחבל משני קצותיו.
בנסיבות אלה קבע השופט שיש לראות את העירייה כמי שוויתרה על הבטוחה. הוא הוסיף שמצופה מהעירייה לנהוג כמקצוענית, במיוחד כשמי שעומד מולה הם חייבים קשי יום, שהיו במצב בריאותי מורכב ונקלעו בגילם המתקדם להליכי פשיטת רגל. לסיכום ציין שהעירייה גררה את החייבת להליכים מיותרים חרף ההפטר שניתן לה ולבעלה המנוח, וחייב אותה בהוצאות בסך 3,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ החייבת: עו"ד ניסים חלימה
• ב"כ עיריית תל אביב: עו"ד שון לינדר
• ב"כ כונס הנכסים הרשמי: עו"ד סיון קאופמן
• עו"ד אביחי ורדי עוסק בחדלות פירעון
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
