משרד האוצר מציג שורת הצדקות לכוונתו לבטל את פטור המע"מ על התיירות: התיירים מזהמים, מעלים את מחירי הדיור ויוצרים עומס על תשתיות התחבורה.
פטור המע"מ על שירותי תיירות (לינה, השכרת רכב, וטיולים מאורגנים) קשה להצדקה מהבחינה הערכית, מע"מ מוטל על תרופות, על מוצרי מזון בסיסיים, ועל הוצאות חינוך, למה דווקא התיירים זכאים להטבת מס זו? הפטור גם מנוגד לתפיסת ניהול התקציב המקובלת בעולם המפותח שלפיה יש להימנע ככל הניתן מהטבות מס חריגות ומדיפרנציאליות במע"מ.
אלו הסיבות הבסיסיות שבגללן האוצר חותר לבטל את פטור המע"מ ההיסטורי הזה, שההנמקה המקורית שלו – שהייתה קשורה בכך שרצו להגדיל את הכסף הזר הנכנס למדינה – מזמן לא רלוונטית. אך במסגרת המאבק לביטול הפטור, מפרסם אגף הכלכלנית הראשית סקירה חריפה המטילה ספק בעצם הצורך לעודד את הצורך בתיירות לישראל, ממעטת בפגיעה שיחווה ענף התיירות, ומגדילה את הכנסות המדינה שיתווספו כתוצאה מביטול הפטור.
באוצר מתקשים למצוא השפעות חיצוניות חיוביות לתיירות, ההשפעה העיקרית שהם מוצאים היא כי 53% מהתיירים שינו את דעתם על ישראל לטובה, השפעה חיובית נוספת היא שביקושי התיירים גורמים להיווצרות של עוד מקומות בילוי ולינה. אך כשהדבר מגיע להשפעות השליליות, באוצר לא מתקשים למצוא ארבעה נימוקים שבכלל עשויים להצדיק הטלה של מס עודף על תיירים, לדברי האוצר, מרבית התיירים (64%) מגיעים לירושלים ותל אביב ומעמיסים על תשתיות התחבורה העמוסות ממילא, התיירות גם "מגדילה את מחירי הדיור באזורים אלה". בנוסף, תיירות לישראל מגבירה את הזיהום האווירי הנובע מהטיסות לישראל ובחזרה.
האוצר רומז כי גם מבחינה מאקרו־כלכלית הוא לא סבור שיש להגדיל את חלק התיירות בכלכלה הישראלית זאת מכיוון שהתיירות הישראלית מושפעת מאוד מאירועים ביטחוניים, ולכן לא נכון להגדיל את התלות של המשק הישראלי בתיירות שעשויה להיפגע. או במילים אחרות, לא רואים בעיה בכך שבישראל שיעור התיירות מהתוצר עומד על 2.8% לעומת ממוצע של 4.4% במדינות המפותחות.
בעוד בתעשיית התיירות מתקוממים נגד הכוונה לבטל את הפטור ממע"מ וטוענים כי הדבר יביא לפגיעה חריפה בתיירות הנכנסת לישראל, הרי שבאוצר טוענים כי הפגיעה תהיה מתונה בהרבה. לפי הניתוח של האוצר שיעור הירידה במספר התיירים המגיעים לישראל יהיה 2.2%, והירידה בתוצר של ענפי התיירות תעמוד על 1.4% שהם 401 מיליון שקל, הירידה במספר המועסקים בענפי התיירות תהיה של 1.4%.
החישוב של האוצר מתבסס במידה רבה על כך שכבר כיום לא כל התיירים נהנים מהפטור במידה שווה, למעשה, ניתן לערוך אבחנה בין הנוסעים שמגיעים בטיול מאורגן, הם אלו שמוציאים הכי הרבה בישראל (כ־2,400 דולר), ובערך 90% מההוצאות שלהם פטורות ממע"מ. לעומת זאת, שאר התיירים משלמים מע"מ על חלקים רחבים מהצריכה שלהם, במיוחד, הדבר נכון לתיירים שבוחרים שלא ללון בבתי מלון. ולכן מכיוון שתיירים רבים לא נהנים מהמע"מ הרי שביטולו לא יביא לשינוי דרמטי בדפוסי התיירות לישראל.
אלא שחישוב כזה הוא בעייתי במידה רבה, הניתוח צריך להתמקד בגורמים התיירותיים שבעיקר נהנים מהפטור, כך האוצר לא הציג מה יהיה שיעור הירידה בתיירות הטיולים המאורגנים לישראל, ובתיירות המלונות בישראל, אך ברור שהפגיעה באלה תהיה חדה בהרבה.
באוצר לא מתרגשים מירידת הביקושים הצפויה בענף התיירות, ואף מוסיפים כי אחת ההשלכות החיוביות של המהלך עשויה להיות כי בגלל ירידת הביקוש של תיירים זרים להגיע לישראל, הרי שהמלונות בארץ יורידו את המחירים לתיירים הישראלים. בנוסף, מוסיפים באוצר כי גם המובטלים בענף התיירות צפויים להרוויח, שכן הפריון בענף התיירות "נמוך בהשוואה לענפים אחרים", ולכן גם המשק וגם העובדים ייהנו מכך שעובדי התיירות יעברו לענפים אחרים.
לסיום, בסקירה הנוכחית האוצר הקפיץ באופן דרמטי את תחזית ההכנסות שלו מהמהלך, אם לקראת שנת 2019 האוצר דיבר על עלות של 860 מיליון שקל, הרי שהאוצר מעריך כעת כי ביטול הפטור יביא לתוספת הכנסות של 2 מיליארד שקל. באוצר מסבירים כי הגידול הזה נובע הן מכך שבשנת 2019 היה גידול מהיר בתיירות לישראל, והן מכך כי הם לא העריכו היטב את עלות הפטור לטיולים המאורגנים. באוצר אומרים כי אם גידול ההכנסות הזה יביא לכך שיהיה ניתן להפחית מס אחר, הרי שהדבר יקל עוד על האזרחים הישראלים.
