ירושלים, פברואר 2020. א', ילד עם צרכים מיוחדים, חוזר הביתה בתום יום לימודים ברכב ההסעות שאוסף אותו מבית הספר בגבעת זאב. בחוץ יורד גשם. א' יורד מהרכב ומתחיל לחצות את הכביש. הוא לא מספיק. רכב שעוקף את המיניבוס, פוגע בו. א' נפצע, נחבל בפניו ובידיו, ונשאר מרותק למיטתו בבית.
מעבר למחדל של האירוע, מדובר פה בתלמיד עם צרכים מיוחדים, שלא אמור לחצות את הכביש לבד. החוק, אשר אוסר על ילדים עד גיל 9 לחצות כביש לבד - נוצר מתוך צורך קיים. ידוע כי תהליך שיקול הדעת של ילדים צעירים אינו מפותח מספיק. יש להם קושי להעריך את המרחק מהמכונית ואת המהירות שבה היא נוסעת, ובכלל לשים לב לכל הפרטים מסביב ולנתח אותם מהר ובצורה מהימנה על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה, על אחת כמה וכמה, כשמדובר בצעירים ובני נוער כמו א', הסובלים ממוגבלויות קוגנטיביות, חושיות ופיזיות.
אז מה עושים ואיך תורמים להם בנושא? והאם אפשר בכלל ללמד ילדים המתמודדים עם צרכים מיוחדים בטיחות בכביש מהי?
בעמותת "אור ירוק" - הנאבקת בתאונות הדרכים בישראל, שקדו על הסוגיה הזאת והחליטו להרים את הכפפה עם תוכנית ייעודית שפיתחו בעמותה בשם: "שווים גם בדרכים". התוכנית נועדה להכניס את תוכני הבטיחות בדרכים עבור ילדים עם צרכים מיוחדים גם למערכת החינוך הפורמלית.
מדובר בתוכנית חדשה שפותחה בעמותה בשיתוף אגף זה"ב (אגף זהירות בדרכים, נגישות ואורח חיים בטוח במשרד החינוך). התוכנית פועלת לחיזוק ערכי הבטיחות בדרכים בקרב תלמידי החינוך המיוחד ותלמידים עם הצרכים המיוחדים בטווח הגילים 6-21. ואם לשפוט לפי מבול מכתבי התודה שמתקבלים ב"אור ירוק" מהורים, תלמידים ומורים שנחשפו לתוכנית, נראה שיש תקווה לצד המלאכה הרבה.
יותר ילדים נפגעים בישראל
ההחלטה ב"אור ירוק" להירתם לעזרת מערכת החינוך בסוגיה החברתית המדממת של תאונות הדרכים, נוצרה מתוך צורך. בעשור האחרון נהרגו בכל שנה 24 ילדים בני 0-14 בתאונות דרכים. כמעט כמו כיתת לימוד שלמה. עד כמה שזה נשמע מחריד, המספרים האלה רק הולכים וגדלים, קחו למשל את שנת 2021. למרות מגפת הקורונה שהשתוללה במדינה והסגרים שהגיעו בעטיה, ואולי דווקא משום שהילדים לא למדו בבתי הספר והסתובבו יותר ברחובות - חלה עלייה במספרם של ילדים שנפגעו בתאונות דרכים. מדיווחי המשטרה עולה כי כ־1,509 ילדים בני 0-14 נפגעו אשתקד. מדובר ב־10% מכלל הנפגעים בתאונות באותה שנה ובגידול של 15.6% לעומת השנה הקודמת לה - 2020. "ישראל נמצא במקום הראשון, המפוקפק, במספר הילדים שנהרגים בתאונות דרכים מבין מדינות ה־OECD”, אומר ארז קיטה, מנכ"ל "אור ירוק". "את הנתון הקשה הזה חייבים לשנות". הוא אומר. לדבריו, "טיפוח תרבות התנהגות בטוחה בדרכים היא משימה בסיסית וחשובה של מערכת החינוך, ולכן עלינו להתייחס לכלל הצרכים של כל הילדים, בדגש על הבדלים ביכולות הלימוד ובמאפייני ההתנהלות היומיומית שלהם. המטרה שלנו היא להגיע לכל בית ספר ומוסד חינוך שבו לומדים ילדים עם צרכים מיוחדים, ולחזק אצלם את ערכי הבטיחות, כדי לצמצם את הסכנה שלהם להיפגעות בתאונת דרכים. במקביל הרצון שלנו הוא שהם ישמשו גם סוכני בטיחות בדרכים, אשר יעבירו את המסרים גם להורים וגם לשאר בני המשפחה".
מדובר במשימה לא פשוטה. איך מיישמים אותה הלכה למעשה?
"מאחר שמדובר באוכלוסיית ילדים ונוער עם צרכים מיוחדים, פיתחנו במיוחד עבורם תוכנית חווייתית אשר מתבססת על תבניות חשיבה ייחודיות לחינוך המיוחד. המטרה היא שהלימוד באמצעות התוכנית שלנו יהיה קל יותר להבנה עבורם, יעמיק את התודעה שלהם לנושא הבטיחות בדרכים, ויכין אותם לחיי יומיום עצמאיים".
כיצד?
"לימוד כללי ההתנהגות הבטוחה בדרכים נעשה באמצעות תרגילי סימולציות ואביזרים נלווים, לימוד מגוון שיטות וטכניקות למידה לצוותי ההוראה בחינוך המיוחד ואמצעי תרגול והמחשה, והכול במטרה לצמצם את הסכנה של הילדים להיפגע".
נסיעה בטוחה
התוכנית "שווים גם בדרכים" מורכבת מ־12 קפסולות לימודים, העוסקות בנושאים המרכזיים שאיתם מתמודדים הילדים: מצד אחד כללי הליכה בטוחה. ומצד שני חציית כבישים תוך כדי זיהוי סכנות יומיומיות בדרך לבית־הספר ובחזרה. נוסף על כך הילדים לומדים במסגרת התוכנית את כללי הנסיעה הבטוחה גם בהסעות התלמידים, בדגש על חשיבות חגירת חגורות בטיחות ועלייה וירידה בטוחה מהרכב. ולא רק ממנו. התוכנית מבקשת להעלות למודעות גם את נושא הרכיבה הבטוחה על אופניים עם קסדה ואמצעי בטיחות נוספים, הנלווים לרכיבה.
מעבר לחומר התיאורטי, התוכנית כוללת, כאמור, גם תרגול מעשי במרחב. זה נעשה בסיוע עזרים מוחשיים, כמו שימוש בדגמים של מעברי חצייה, רמזורים, תמרורים ועוד.
העברת התכנים נעשית באופן חווייתי על ידי משחק, יצירה, שימוש בסיפורים, סרטונים וסימולציות מוחשיות שונות.
אפרת ויינברג, מנהלת בית ספר אגם ברעננה - אחד מ־25 בתי הספר בשנת הלימודים הנוכחית, שכבר מאמצים את התוכנית "שווים גם בדרכים", משתפת מחוויותיה: "יש לנו בבית ספר תלמידים עם לקויות התפתחויות, ובעזרת עמותת 'אור ירוק' הכנסנו לכיתות הלימודים שלהם תכנים בשיטות לימוד חדשות".
כמו למשל?
"יש פאזלים ענקיים, המותאמים לילדים עם צרכים מיוחדים, ועוד משחקים ועזרים מותאמים, שמסייעים לנו להעביר את התכנים בצורה מונגשת ובעיקר חווייתית".
איך הילדים מגיבים?
"מבט קצר מהצד מראה עד כמה הילדים נהנים. יש להם מוטיבציה גבוהה. הם ערניים ומודעים יותר לערכי הזהירות בדרכים. אני רואה את זה גם ברחבי בית הספר וגם כאשר אנחנו יוצאים לטיולים מחוץ לבית־הספר. אנו מאמינים בלמידה חווייתית, וביחד עם 'אור ירוק' הצלחנו לשלב כוחות ולקדם תכנים בעלי חשיבות גבוהה שמסייעים גם לחיזוק כישורי חיים".
מדובר בתלמידים שאינם עצמאים.
"זה נכון, הם לא עצמאים, אבל הם כן לומדים לחגור חגורת בטיחות, וחשוב להם לשבת באופן בטוח ברכב. זה הגביר את התודעה שלהם לחציית כביש בטוחה או לרכיבה על אופניים מיוחדים. המודעות לבטיחות ניכרת גם בהסעות ובטיולים, וניכר שזה מקודם בכל ההיבטים".
בבית ספר רונה רמון בנהריה לומדים ילדים אוטיסטים בתפקוד נמוך, "ולכן ההנגשה של נושאים שונים שונה מהחינוך הרגיל", אומר ברק תארי, רכז זה"ב במוסד. "כל נושא שנלמד מצריך התאמה מוחלטת לאוכלוסיית המטרה (ששונים ברמת התפקוד גם בינם לבין עצמם). אני עדיין מחפש את הדרך היותר נכונה או מוצלחת להעביר נושאים מתחום הזה"ב לילדים, אני רואה בזה חשיבות עליונה ומצילת חיים".
איך תוכנית "שווים גם בדרכים" מסייעת לתלמידים שלך?
"חשיפת הילדים לתוכני הערכה (יצירה, פאזל ועוד) שנלווים לתוכנית לוקחת זמן. משחק מעבר החצייה, למשל, שימש אותנו מהרגע הראשון. כרגע אנחנו מנסים להוסיף להם את משחק הזיכרון, וכמובן, בהמשך ננסה לנצל את כל המרכיבים השונים הנמצאים בערכה.
גם ברננים שבקריית שמונה, בית ספר לחינוך מיוחד לבני 6-21 עם מוגבלות שכלית קלה ובינונית, קיבלו את הערכה "שווים בדרכים".
ואיך התרשמתם ממנה?
"הערכה מונגשת, מגוונת ועשירה בחומרי למידה שונים - משחקי למידה, אביזרי עזר, ספר הדרכה, דפי עבודה ועוד. הערכה משמשת אותנו ללמידה הפרונטלית בכיתה, בימי שיא ובהפסקות הפעילות".
תני דוגמה בבקשה.
"היה שבוע בטיחות בדרכים, ובמסגרתו לימדנו את הילדים 'נסיעה משפחתית בטוחה' על שטיח. כל תלמיד חבש קסדה, והתנסה במעבר חצייה ושימוש בכללי מעבר החצייה המונגשים, בשיתוף פעולה קבוצתי. בחדר אומנות הוצב פלקט, ובו התקיימה צביעה קבוצתית, משחקים בזה"ב, דפי עבודה ועוד. ראו על התלמידים שהם ממש נהנים והכי חשוב - מבינים".
דגש של כישורי החיים
במשרד החינוך מרוצים מהיוזמה. "אנחנו שמים דגש על כישורי חיים והתוכנית 'שווים גם בדרכים' מעניקה לתלמידים יתרון נוסף", אומרת מרגלית רטר, ממונה מחוזית במשרד החינוך, מחוז צפון. "אני רואה בכך תרומה חשובה לאקלים הבטיחותי היומיומי, וזה מעצים את הכלים שיש לנו כאנשי חינוך. יש כאן ערך מוסף מעבר לבטיחות בדרכים, כי אנחנו לא עוסקים רק בתיאורה, אלא גם במעשה. מהניסיון שלנו אנחנו רואים כיצד מתבצעת הטמעה של נושא חשוב כל כך - כמו הבטיחות בדרכים - בצורה יותר חזקה ועמוקה אצל הילדים. התרגול שמתקיים באופן רציף לאורך השנה ורמת מורכבות שהולכת ועולה, מעצימים את הילדים. ההתנסות שלהם גורמת לעלייה בשיח של בטיחות בדרכים, זה משהו שנותן להם כלים והופך לחלק מההתנהלות היומיומית".
העובדה שמדובר באוכלוסייה ייחודית, מעצימה את התרומה של עמותת "אור ירוק" לחברה.
"לאוכלוסיית החינוך המיוחד יש קשת צרכים מיוחדים וספציפיים", מדגישה נועה ליבורקין מנהלת חינוך, ילדים ונוער, בעמותת "אור ירוק": "אוכלוסייה זו מהווה חלק בלתי נפרד מכלל משתמשי הדרך, ולכן ישנו צורך לחנך אותם לזהירות בדרכים כבר בגילים הצעירים. אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות, חושיות ופיזיות זקוקים לתמיכות ולהנגשה בכל תחומי החיים, ובתחום הבטיחות בדרכים בפרט.
באופן עקרוני ישנו קושי בלימוד תכנים הקשורים להתנהגות נכונה ובטוחה בדרכים, שכן הלמידה מתבססת על סימולציות ופחות על מציאות יומיומית. הקושי מתעצם כאשר מדובר באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים".
אז איך מתגברים עליו?
"התוכנית שלנו מנסה להתגבר על הקושי הזה באמצעות למידה ברמות שונות: בסיסית, בינונית ומתקדמת. לכן היא בנויה באמצעות מערכי פעילות ועזרים, המותאמים לתלמידי החינוך המיוחד, כאשר המטרה היא לייצר אצלם תבניות חשיבה ותגובה על בסיס התוכן הפדגוגי בתוכנית הלימודים של אגף זה"ב במשרד החינוך. זאת תוך שימת דגש על למידה חווייתית־התנסותית, אשר תקדם למידה משמעותית בתחום זה. פרט לתרגול הסימולטני, משחקי התפקידים והשימוש בטכניקות שונות המדמות שחזור תהליכים בדרך - התוכנית תכלול גם תרגול בשטח - בהסעות, בשטח הסובב את בית הספר ועוד".
המנכ"ל ארז קיטה מסכם: "תוכנית 'שווים גם בדרכים', פועלת בפריסה ארצית. מחלקת החינוך של עמותת 'אור ירוק' מלווה כ־25 בתי ספר בשנת הלימודים הנוכחית, ובכוונתנו להגדיל אותה, במטרה להגיע לכל מוסדות החינוך לילדים עם צרכים מיוחדים".
