בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מתווך נגד יזם נדל"ן לתשלום העמלה שהובטחו לו, בסך כרבע מיליון שקל – וזאת אף שלא היה הסכם חתום ביניהם. השופטת עדנה יוסף-קוזין כתבה כי היזם התחמק מהתשלום והתנהלותו "שמה לאל כל ערך של יושר, אמת, הגינות ואמינות".
ב-2016 יצר המתווך קשר עם יזם נדל"ן, שבבעלותו חברה המחזיקה מקרקעין בתל מונד. הוא התעניין בשטח למטרת בניית בתים ל-60 משפחות מצרפת. השניים נפגשו והיזם ערך לו סיור בשטח שכלל ארבע חלקות.
זמן מה לאחר מכן התובע עדכן את הנתבע שהצרפתים אינם מעוניינים לקנות את השטח אך הוא איתר רוכש פוטנציאלי אחר שמעוניין, יזם נדל"ן שחתם מולו על הסכם תיווך.
לדברי התובע, בפגישה בינו לבין היזם סוכם שדמי התיווך יהיו בסך 220-200 אלף שקל. הנתבע רשם את פרטי העסקה על פתק בכתב ידו וביקש שטרם החתימה על הסכם התיווך יפגוש את הרוכש הפוטנציאלי כדי לראות אם הוא רציני. הפגישה התקיימה כמה ימים לאחר מכן והרוכש הסכים לקנות את כל ארבע החלקות תמורת 51 מיליון שקל.
לטענת המתווך, בהמשך התכחש היזם להתחייבותו לשלם דמי תיווך וטען שהקרקעות לא שלו אלא של יזם אחר. התובע פנה ליזם השני אולם זה התנער ממנו בטענה שאינו מכיר את הנתבע. העסקה יצאה לפועל אולם המוכרים סירבו לשלם למתווך. התובע הדגיש כי בדיעבד התברר לו ששתי חלקות שייכות ליזם אחד ושתיים ליזם השני, וכי השניים פעלו בשיתוף פעולה כדי לחמוק מאחריותם לשלם לו דמי תיווך.
הנתבעים טענו כי בהעדר הסכם תיווך – המתווך אינו זכאי לשכר. הם הוסיפו שהוא לא היה "הגורם היעיל" בקידום העסקה.
עו"ד אבינעם גואלמןתומר יעקובסוןאולם השופטת עדנה יוסף-קוזין קיבלה את גרסת המתווך במלואה וקבעה שעדותו הייתה כנה, מהימנה וללא דופי. היא ציינה שהנתבעים הסתירו מהמתווך ומהקונה את העובדה ששתיים מהחלקות שייכות לחברה שנמצאת בבעלות היזם השני, שזהותו הוסתרה עד לשלבים מתקדמים. עוד נקבע כי הם ניהלו מגעים מול הרוכש מאחורי גבו של התובע.
בפסק הדין הובהר כי החוק קובע שמתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך רק בקיומו של הסכם תיווך בכתב. התגברות על הדרישה הבסיסית לקיומו של חוזה תיווך בכתב אפשרית, אך זאת במקרים חריגים וקיצוניים. במקרה זה, אף שלא נעשה בין הצדדים הסכם בכתב, הונחו ראיות למכביר המוכיחות הן את העובדה שבין הצדדים נעשה הסכם תיווך.
נקבע שמדובר במקרה מובהק שבו הנתבעים פעלו בחוסר תום לב, תוך שהם נתלים בהיעדר הכתב כהצדקה לאי התשלום: "אין לעודד התנהגות זו, אשר שמה לאל כל ערך של יושר, אמת, הגינות ואמינות... בהתאם, יש להעדיף, בנסיבות, את עקרון תום הלב על פני דרישת הכתב".
לפיכך חייבה השופטת את הנתבעים לשלם למתווך 234 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל ואגרה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד תום סטרוגו
• ב"כ הנתבעים: עו"ד מנשה וחניש
• עו"ד אבינעם גואלמן עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
