לבית משפט השלום בפתח תקווה הוגשה לאחרונה תביעה נגד מכבי שירותי בריאות ואחד מרופאיה, על ידי אישה שטענה שהתלוננה על ירידה פתאומית בשמיעה, אך קיבלה אבחנה שגויה ולא הוענק לה טיפול מתאים. לדבריה, רק כחודש וחצי לאחר מכן, כשהסימפטומים לא חלפו, היא הופנתה למיון אך בשלב זה כבר אפסו הסיכויים לתת לה טיפול יעיל.
בתביעה שהוגשה באמצעות עוה"ד אלעד ג'ובני ורן אלול טענה התובעת בת ה-23 שבפברואר 2020, בשעות הערב המאוחרות, הבחינה כי קיימת אצלה ירידה פתאומית בשמיעה באוזנה הימנית, אשר לוותה בסחרחורת סיבובית.
למחרת היא פנתה לרופא, מומחה אף-אוזן-גרון מטעם "מכבי", וציינה בפניו את הסימפטומים. הוא בדק אותה וציין שלא התגלה כל ממצא וכי היא סובלת מאטימות אוזנית משנית לחסימה קלה באף. הוא המליץ על טיפול בספריי לאף למשך 10 ימים.
על אף תלונותיה ומצבה, היא לא הוזמנה למעקב סדיר אלא "על פי צורך" וקיבלה שבעה ימי מחלה. בנוסף, ציינה, בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת, הנתבע לא ביצע בדיקת קולנים במרפאה ולא שלח אותה לבדיקת שמיעה דחופה, לרבות הפניה למיון והתחלת טיפול בסטרואידים.
בהמשך אותו חודש היא פנתה למומחה נוסף מטעם קופת החולים לאחר שחלה החמרה במצבה. המומחה ציין כי יש נוזלים בחלל האוזן והמליץ על המשך טיפול בספריי. רק במחצית חודש מרץ, כשפנתה למומחה שלישי בקופת החולים, הוא השכיל להפנות אותה לבדיקת שמיעה דחופה. עוד באותו היום היא עברה בדיקת שמיעה שממצאיה העלו ירידת שמיעה חד צידית מימין בדרגה חמורה, עד כדי חרשות מלאה בכל התדרים.
המומחה הפנה אותה באופן מיידי לבית החולים איכילוב, לצורך התחלת טיפול בסטרואידים. בבית החולים היא שוחררה ללא טיפול "מכיוון שחלף זמן רב מאז האירוע" (הירידה החדה בשמיעה).
התובעת הדגישה כי לפי הטיפול הרפואי המקובל היה על רופאי קופת החולים להחיל טיפול סטרואידי כ-10 ימים לאחר הופעת התסמינים של הירידה בשמיעה. לטענתה, אם לא מטפלים באמור בחלון הזמן לאחר הירידה בשמיעה והופעת התסמינים, לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור והנזק הוא בלתי הפיך.
בתביעה נטען כי בעקבות רשלנות הנתבעים היא סובלת מנכות משמעותית, אשר גורמת לה לקושי רב בתפקודה, לרבות פעולות אשר ביצעה עובר לאירוע ללא כל מגבלה.
בחוות דעת שצורפה לתביעה צוין כי רופאי קופת החולים מכבי התרשלו באבחון ירידת השמיעה הפתאומית אצל התובעת, איחור שגרם לנזק בלתי הפיך וזאת לאור היעדר מענה לתלונותיה בזמן אמת ואי הפנייתה לבדיקות הרלוונטיות, לאור חלון הזמן הקצר הקיים לטיפול באובדן שמיעה.
עוד צוין בחוות הדעת כי התובעת נותרה עם נכות קבועה של 52% וכי חירשותה הייתה יכולה להימנע או לכל הפחות להיות מאובחנת בשלביה ההתחלתיים, דבר אשר היה חוסך לה סבל רב.
התובעת הוסיפה כי היא לא מסוגלת לבצע פעולות אלמנטאריות וזקוקה לסיוע בפעולות שגרתיות בסיסיות. כמו כן, בעקבות האיחור הניכר באבחון, התדרדר מצבה הנפשי. היא הדגישה כי לפני האירוע הייתה אדם מלא חיים ומלאת מרץ ובעקבות רשלנות הנתבעים היא הפכה לשבר כלי, תוך פגיעה אנושה באיכות חייה.
ממכבי שירותי בריאות נמסר בתגובה: "קיבלנו את כתב התביעה. אנו לומדים את פרטיו ונמסור התייחסות מפורטת בבית המשפט".
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד אלעד ג'ובני ממשרד ג'ובני ושות', בשיתוף עו"ד רן אלול ממשרד לוי-אלול
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
