הרבה לפני שצ'אט GPT פרץ לחיינו, כבר היה ה־AI בשירות הקרדיולוגיה. כבר ב־2021 האיגודים המקצועיים לקרדיולוגיה באירופה וארה"ב הכניסו את אלגוריתם הבינה המלאכותית הקרדיולוגי הראשון להנחיות, והמליץ על השימוש בו במסגרת בדיקה שנועדה לחסוך צנתורים. אבל הוא רק הראשון מיני רבים שממתינים בימים אלו לאישור ה־FDA. הרוב המכריע של 500 אלגוריתמי בינה מלאכותית (AI) שהוגשו לאישור לשימוש קליני בארה"ב, מיועדים לרדיולוגיה ולקרדיולוגיה. מסיבה זו קרדיולוגים ורדיולוגים צריכים ללמוד כיצד טכנולוגיות אלה עובדות, ולהבין שהשימוש הקליני בבינה מלאכותית כבר אינו מדע בדיוני.
ד"ר אהרון ארז, מומחה בקרדיולוגיה ובהפרעות קצב (אלקטרופיזיולוגיה) בית החולים בילינסון, לא מופתע מכך שהקרדיולוגיה צפויה להיות בחזית ה־AI. "הלב הוא איבר מופלא ומורכב. מדע הקרדיולוגיה נמצא בחזית הרפואה והתפתח בצורה שמאפשרת לנו לאסוף הרבה מידע כמותי ואיכותי, באמצעות אמצעי הדמיה שונים, כגון א.ק.ג, אולטרסאונד של הלב (אקו לב), CT, MRI, מבחני מאמץ, בדיקות דם וכן בדיקות פולשניות שונות, כגון צנתורים, בדיקות אלקטרו־פיזיולוגיות ועוד", מסבר ד"ר ארז. "עושר המידע בקרדיולוגיה ומורכבותו מאפשרים לרתום את טכנולוגיית ה־AI לטובת שימושים מעניינים. לאור זאת, אני לא מופתע שהקרדיולוגיה ניצבת בחזית גם בתחום זה".
אז איפה אנחנו בישראל? והאם הקרדיולוגים כאן כבר ערוכים להתפרצות הטכנולוגית הצפויה של AI לתחום שלהם? לדברי ד"ר ארז, ישראל נמצאת בעמדה טובה לפתח ולאמץ את טכנולוגיית ה־AI לטובת הרפואה. "ישנם יתרונות מובהקים בישראל לשימוש ב־AI ברפואה. קופות החולים משרתות מספר רב של מטופלים, וכן לרוב קיים מעקב אחר מטופלים לאורך שנים רבות וגם שיעורי המעבר בין קופות החולים נמוכים", מסביר ד"ר ארז. "זה מאפשר ריכוז נתונים גדול ואיכותי, שמהווה יתרון בפיתוח מודלים ושימושים של AI. כמו כן ישנה בישראל תעשייה של חברות הזנק וכן יוזמות בקופות החולים ובמספר בתי חולים, שבוחנות שימושים של AI ברפואה בכלל ובקרדיולוגיה בפרט. היכולת להטמיע טכנולוגיות חדשות בישראל גבוהה".
ד"ר ארז משתף גם מהניסיון האישי שלו בשימוש בטכנולוגיה המשלבת AI בקרדיולוגיה ומציין, כי בבית החולים בילינסון המצנתרים משתמשים באופן יומיומי ב־FFR-Angiography להדגמת הפיזיולוגיה של עורקי הלב עם יעילות גבוהה שהוכחה גם במחקרים שהתפרסמו. "כרופא חוקר אני מחפש כיוונים נוספים שבהם ניתן להשתמש בטכנולוגיה זו לטובת המטופלים", הוא אומר, "כך לדוגמה באמצעות שימוש בטכנולוגיה זו לטובת סיקור יעיל של מטופלים עם פרפור פרוזדורים".
כאמור, נראה שאנחנו רק בקצה הקרחון של השימוש בטכנולוגיית ה־AI בתחום רפואת הלב, שתרתום אותה לאבחון וטיפול טובים יותר בחולי הלב. "אין לי ספק שטכנולוגיית ה־AI תשפר את הטיפול הניתן למטופלי הקרדיולוגיה בכל שלבי האבחון והטיפול, על ידי אבחון מוקדם של מחלות הלב השונות, טרשת עורקים, הפרעות קצב והערכת סיכון למוות פתאומי", אומר ד"ר ארז. "זה ייעשה על ידי תמיכה במתן טיפול פרסונלי, באמצעות שזירת מכלול המידע הקשור למטופל ועל ידי קיצור משך הפענוח של בדיקות הדמיה שונות". לדבריו, ככל הנראה נוכל לאפיין בצורה טובה יותר מחלות שונות כגון פרפור פרוזדורים. כל הכיוונים הללו נחקרים. חלק מהשימושים כבר הוכחו כיעילים ומוטמעים כבר כיום.
ישראל בחזית טכנולוגיית ה־AI ברפואת הלב
בתוך רשימת חברות האלגוריתמים בתחום הקרדיולוגיה נמצאת גם חברת הפיתוח הישראלית VIZ.ai, שכבר זכתה לאישור ה־FDA ומוטמעת במאות בתי חולים ברחבי ארה"ב ובישראל. החברה הוקמה על ידי ד"ר דוד גולן, מומחה לבינה מלאכותית שעבר אירוע מוחי במהלך הפוסט דוקטורט שלו באוניברסיטת סטאנפורד בארה"ב. בהודעת החברה ממרץ האחרון היא בישרה על האלגוריתם הראשון המבוסס AI, שנועד לזהות חשד למפרצת באבי העורקים הבטני וקיבל את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA).
"מפרצת באבי העורקים היא ממצא חשוב ובר פעולה, שלעיתים קרובות מדי מתפספס", אמר ג'יימי שטראוס, מנהל קליני ראשי ב־VIZ.ai עם קבלת אישור ה־FDA. "החזון מאחורי VIZ.AAA הוא לתפוס ולעקוב באופן אוטומטי אחר מחלת אבי העורקים הבטני, ללא קשר למיקום המטופל. אנו מאמינים כי מוצר זה יאפשר לצוותי הטיפול למנוע מקרי חירום קטסטרופליים, כגון קרע באבי העורקים, על ידי הגברת המעקב אחר חולים אלה".
חשוב לציין ש־VIZ.ai פועלת במגוון תחומי הרפואי והיא החלוצה בשימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה במטרה להגביר את מהירות האבחון והטיפול.
צ'אט GPT יכול סייע לרופאי המשפחה לקבל החלטות טובות יותר בטיפול ואבחון של מחלות לב
ואם נחזור למחולל כל מהומה העולמית סביב טכנולוגיית ה־AI, הלוא הוא צ'אט GPT, גם לו יש כבר יוחד מחקר בקרדיולוגיה וביכולת שלו להיות כלי תומך החלטה בקרב רופאי משפחה. מאמר שפורסם בכתב העת המדעי "MEDRxiv” (למאמרים שעדיין לא עברו בקרת עמיתים) בסוף חודש מרץ האחרון, בחן את היעילות של צ'אט GPT ככלי תומך החלטה לרופאי משפחה בשאלות רפואיות הקשורות לתסמינים או מצבים לבביים נפוצים.
המחקר מצא, כי ChatGPT ענה נכון על 74% מהשאלות, עם שונות קלה בתחומים השונים של מחלת הלב; מחלת לב כלילית (80%), תסחיף טרומבוטי ריאתי וורידי (80%), פרפור פרוזדורים (70%), אי ספיקת לב (80%) וניהול סיכונים קרדיווסקולריים (60%). מדהימה יותר הייתה התגובה של ChatGPT בהשוואה לעצות שניתנו בפועל למטופלים. שם הייתה כבר התאמה ב־90% מהמקרים לעצות שניתנו בפועל על ידי הרופאים.
יחד עם זאת, כאשר ChatGPT נדרש להשיב על שאלות מורכבות יותר, שדרשו התערבות של רופאים קרדיולוגים מומחים, הוא צדק רק ב־50% מהמקרים, ולעיתים קרובות סיפק המלצות חלקיות או לא הולמות בהשוואה לייעוץ מומחה.
מסקנת החוקרים הייתה, כי המחקר מצביע על כך של־ChatGPT יש פוטנציאל ככלי תומך החלטה בסיוע בינה מלאכותית ברפואה, במיוחד עבור שאלות רפואיות פשוטות ברמת מורכבות נמוכה, אך יש צורך במחקר נוסף כדי להעריך את הפוטנציאל שלו במלואו.
