ההנחה לזכאי מחיר מטרה תצמח עד לרף של 500 אלף שקל ביחס למחיר הדירות היום. זו אחת ההחלטות המשמעותיות שקיבלה היום (ג') מועצת מקרקעי ישראל בתום דיון סוער.
במחיר מטרה (שכעת היא חלק מתוכנית דירה בהנחה), המדינה קובעת מראש את מחיר הדירה, כשהוא מגלם הנחה של 20% בהשוואה למחירי הדירות בסוף 2020, ועד להנחה מירבית של 300 אלף שקל. עתה הוגדלה ההנחה המירבית ל-500 אלף שקל. הדירות האלה מיועדות לזכאים על פי משרד השיכון - משקי בית ללא דירה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עד עתה הוקצו בכל פרויקט לבנייה רוויה על קרקע של המדינה 60% מהדירות לזכאים, כאשר הקבלנים יכולים למכור את שאר הדירות לכל אדם במחיר השוק. בעקבות החלטה שהתקבלה היום, שיעור הדירות לזכאים יעלה ל-80%, באופן שאמור להוסיף עוד אלפי דירות למלאי הדירות המוזלות.
על פי נתוני משרד השיכון, עד עתה 320 אלף משקי בית הוציאו תעודת זכאות ו-88 אלף דירות הוגרלו. כלומר, נותרו עדיין כ-230 אלף משקי בית שזכאים להשתתף בתוכנית וטרם זכו בהגרלה.
בממשלה וברשות מקרקעי ישראל ביקשו להגדיל את גובה ההנחות, והסוגייה הזו הייתה במרכז המחלוקת עם משרד האוצר. על פי הפשרה שסוכמה היום בישיבת המועצה, הכללים הבסיסיים - הנחה של 20% ביחס למחיר דצמבר 2020 - לא ישתנו, אך רף המקסימום האפשרי יעלה ל-500 אלף שקל וזאת ביחס למחיר היום. בפועל, אם מחירי הדירות ימשיכו להאמיר, זכאי מחיר מטרה שיקנו בעתיד דירות ייהנו מהנחות גבוהות אף מ-500 אלף שקל.
בוטל מנגנון ההצמדה למדד
ההנחות יגדלו גם משום שהמועצה החליטה לאשר שני סעיפים שאמורים לרסן את מחיר הדירות שנמכרות לזכאים. ראשית, בוטל מנגנון של הצמדה למדד בתוספת 1%, כך שהמחיר שנקבע על סמך הערכת השווי משנת 2020 הוקפא.
שנית, המועצה החליטה לאמץ את המנגנון שבנה משרד השיכון והבינוי, לפיו רק החלק של עלויות הבנייה מתוך מחיר הדירה יוצמד למדד תשומות הבנייה, והחלק שנגזר מעלות הקרקע והרווח היזמי לא יוצמד למדד הזה. גם המהלך הזה אמור לרסן את מחיר הדירות, והוא ישפיע על סולם התשלומים שלפיו משלמים רוכשי דירות לקבלן.
החלטות מועצת מקרקעי ישראל רלוונטיות לקרקעות בבעלות מדינה, והן יכנסו לתוקף לאחר חתימה של שר האוצר אביגדור ליברמן וישפיעו רק על מכרזים שיפורסמו מעתה. אם החוק ברוח דומה שמגביל את ההצמדה לתשומות הבנייה לא יאושר על ידי הכנסת, יווצר מצב שבו הכללים האלה תקפים רק לדירות שנבנות על קרקע בבעלות מדינה ולא לדירות שנבנות על קרקע בבעלות פרטית.
ההחלטה החדשה על גובה ההנחות משקפת זליגה איטית של פערים בין זכאים לרוכשי דירות שאינם זכאים. כשהושקה מחיר למשתכן דובר על הנחות של כ-200 אלף שקל. ככל שמחירי הדירות עלו התברר כי סכום ההנחות האפקטיבי גבוה בהרבה ובמקרים מסויימים הגיעה אף למיליון שקל.
בעקבות המקרים האלה ארז קמיניץ, באותה עת המשנה ליועמ"ש, פרסם חוות דעת שעל פיה גובה ההנחה הסביר הוא עד 400 אלף שקל (כלומר פי שניים הסכום שאליו כיוונה בתחילת הדרך מחיר למשתכן). לפי חוות הדעת שנתן, הנחה גבוהה יותר אינה מידתית ופוגעת בעקרון השוויון. כעת הרף הזה נחצה ב-100 אלף שקל ביחס למחירי הדיור היום. עם עליית המחירים, סביר שהרף יהיה גבוה עוד יותר.
המועצה אימצה היום עוד שתי החלטות שנועדו לגייס את ראשי הערים ולגרום להם לאפשר הוצאת היתרי בנייה - החלטות שגם עליהן משרד האוצר ומשרד המשפטים מתחו ביקורת.
הצעה הראשונית להקצות 50% מכל הדירות בפרוייקטים בהנחה לתושבי העיר נדחתה על ידי המשנה ליומע"שית כרמית יוליס, בטענה כי אינה שיוויונית ומובילה להדרה. היום סוכם כי שיעור הדירות שיוקצה לבני מקום באזורי המרכז יהיה 35% במקום 25% היום - 40% באזורי עדיפות ב, ו-50% באזור עדיפות א.
בנוסף, אושרה החלטה של שר השיכון זאב אלקין וינקי קוינט מנכ"ל רמ"י, לפיה עבור כל דירה שתקבל היתר בנייה הרשות המקומית תקבל תקציב של 30 אלף שקל להקמת מוסדות ציבור.
בממשלה סבורים ששני הצעדים האלה ידרבנו ראשי ערים להוציא היתרי בנייה במיוחד נוכח העובדה שנכנסים לתקופה בחירות ברשויות המקומיות.
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן אמר כי "ההחלטות שאושרו היום במועצה הן משמעותיות ורבות השפעה לציבור. אלה צעדים משמעותיים במטרה לתת מענה לביקושים העולים ולאיזון השוק. אני מאמין כי בקרוב כבר נראה התחלה של שינוי".
