הסערה בעקבות הכוונה להעביר את האחריות על התוכניות החיצוניות במשרד החינוך לידי יו"ר נעם, אבי מעוז, לא נרגעת בינתיים, כשברקע מתרחבת מחאת הרשויות המקומיות נגד ההסכמים עם מפלגת נעם, ובצל הקריאה הבעייתית של ראש הממשלה היוצא, יאיר לפיד, שלא יעבדו בשיתוף פעולה עם היחידה שתהיה תחת אחריותו של חבר הכנסת מעוז. מייקל אייזנברג, יזם ואיש עסקים, מנכ"ל שותף בקרן ההון סיכון "אלף", התראיין לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, וטען כי הבעיה המרכזית שהסוגיה הזו מעלה היא השיטה עצמה, ולאו דווקא הדעות של ח"כ שממונה על התכנים.
"אני לא מתייחס לבני אדם, אני מתייחס לשיטה - והשיטה הריכוזית של משרד החינוך לא עובדת. לכן צריך לבזר את הכוח, לתת יותר כוח למנהלים ולתת יותר כוח לרשויות. אנחנו כן צריכים למצוא שפה משותפת ותכנים משתופים, וזה נכון שצריך לחיות פה ביחד על בסיס משותף. אבל יש מספיק בסיס משותף ורחב", אמר אייזנברג בריאיון ל-ynet radio.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
אייזנברג הסביר כי שיטת השוברים היא הפתרון המתבקש לדעתו, והסביר כי "בשיטה זו אנחנו נותנים כסף, שמגיע בצורה של שוברים, להורים, והם בוחרים בבית הספר שהם רוצים שמציע את התכנים שהם רוצים. בתי הספר עצמם או רשתות חינוך יתחרו על ליבם אותם תלמידים והורים. אני חושב שהמדינה יכולה להציב רגולציה מינימלית סטנדרטית עם קריטריונים מינימליים, וכל רשת או בתי ספר יחליטו איך ליישם את הדרישות. לא צריך מפקחים אלא רק סטנדטים, כמו שעושים ברוב התחומים".
עוד הסביר אייזנברג כי "למשל אצל החרדים, גם בלי לימודי ליבה, יהיו להם שוברים שאיתם הם יוכלו לרכוש לימודי מתמטיקה ואנגלית, ישירות מהמתנ"ס למשל. בנוסף, המערכת החינוכית יכולה להתבזר גם דרך תכנים אונליין, וגם תכנים אחרים. תראו איזה פלא, זה עובד - יש בציבור החרדי עכשיו תוכנית שנקראת 'אשכולות'. אלה לימודי אונליין מקוונים בתחום המתמטיקה, פיזיקה ואנגלית, ויש שם עשרות אלפי אנשים שרוכשים השכלה בשיטת השוברים, לא חייבים לרכוש את הידע הזה בחדר, בישיבות. אפשר לרכוש את זה גם מהצד.
"אגב, ברמה הממלכתית אני מאמין שאנשים רוצים ללמוד תנ"ך, שאנשים רוצים ללמוד היסטוריה של עם ישראל. את אלה יהיה אפשר לרכוש את בבית ספר או בחוץ, והשוברים יכולים להיות מתועדפים לפי אותם דברים שהמדינה הייתה רוצה שאנשים ירכשו".
עוד הוסיף אייזנברג כי "רק בשביל הקוריוז, אני חייב לציין שדווקא החרדים, השותפים לממשלה של מעוז, צריכים להתנגד לשיטה הזאת וגם למינוי בכל הכוח. כי מתישהו יכול לבוא מישהו אחר ולהחליף את מעוז, ואז בסיבוב הבא המישהו הזה יוכל לכפות את דעותיו על החרדים. בכל מקרה, אני מציע לכולם להירגע, כי לא הרבה השתנה חוץ מהפרסונה שיושב שם. היו לי שיחות דומות על עודף ריכוזיות גם עם יוסי שריד בזמנו, וזה לא טוב, צריך כמה שיותר ביזור למערכת הזאת - בין אם זה אבי מעוז או יוסי שריד.
"אגב", הוסיף אייזנברג, "אף פעם לא ניהלנו דיון רציני על מה מהות החינוך. האם מהות החינוך היא שאדם יהיה עצמאי ויוכל לרכוש לעצמו פרנסה, או שיהיה אזרח טוב ודמוקרט, או שיהיה יהודי טוב. לא ניהלנו על זה מספיק ויכוח, ואני חושב שהגיע הזמן שאנשים רציניים יעשו דיון למה מיועד החינוך במדינת ישראל".
"חשש שנחזור כמה שנים אחורה"
בתוך כך, גם ד"ר אדווה רומנו ברקוביץ', מומחית למגדר, מיניות, ולפיתוח תוכניות לימוד מוניציפליות וארציות לבתי הספר מאוניברסיטת תל אביב, התראיינה לתוכנית "כסף חדש", והסבירה איך המינוי הצפוי של מעוז עשוי להשפיע על הפעילות היומיומית בשטח: "מדובר בהשפעה דרמטית. לצערי, אדם שמפגין את דעותיו בתקשורת ללא הרף, באמת עלול להוביל להפסקה של תוכניות מאוד חשובות בתחום של זכויות אדם קודם כל. של סובלנות לכל אחד ואחת, שוויון מגדרי, קידום נשים למקצועות מדעיים ובנים למקצועות הומניים - דברים שמשפיעים אח"כ על שוק התעסוקה ופערי השכר; כל הנושא של מיניות בריאה, להט"ב. יש המון רעש בשטח בשלושה ימים האחרונים מחשש מאוד כבד מהפסקה של תוכניות כאלה".
בנוגע להתנגדות הפומבית של ראשי רשויות משמעותיות בישראל לשיתוף פעולה עם מעוז, אמרה רומנו ברקוביץ' כי "קודם כל ההתגייסות של ראשי וראשות רשויות מאוד מרשימה, אבל אני חוששת שלא בטוח שזה יעזור לכל הרשויות, כי מדובר פה על המון המון כסף שצריך להשקיע בתוכניות האלה, ויש רשויות שלא יכולות להשלים את הכספים האלה ולהזרים אותן לבתי הספר".
עוד הסבירה רומנו ברקוביץ' כי "אנחנו רואים שמבין התוכניות שנבחרות, יש הרבה תוכניות במגדר ומיניות - שזה מאוד שימח, אבל פה עלולה להיות רגולציה של איסור כניסה של תוכניות כאלה. הפחד שמעבר למימון או לאי-מימון, עשוי להיות פה איזשהו איסור על תוכניות או ארגונים מסוימים להיכנס לבית הספר. רק לפני כמה שנים כל התוכנית הגדולה שהייתה עם ארגוני הלהט"ב עלתה לאור המחאה של ארוגני הלהט"ב, אחרי שלא נתנו להם להיכנס למערכת החינוך. ואז נעשתה רפורמה והיום באמת יש פריצה מאוד גדולה של התוכניות האלה.
"אנחנו עלולים למצוא את עצמנו שוב במצב של איסור כניסה של תכנים מסוימים למערכת החינוך, שזה מאוד-מאוד בעייתי ופוגע בתהליכים של שנים. זה תהליכים של הכשרות שמשרד החינוך התחיל בהם והם מאוד ארוכים, וכרגע התוכניות החיצוניות נתנו השלמה למה שהצוותים הקבועים לא עושים כיום, היה את ההשלמה הזו באמצעות תוכניות חיצוניות".
מה ההיקפים של התוכניות החיצוניות האלה של חינוך מיני בעצם?
"לרוב הממוצע הוא שלושה מפגשים לכיתה, לפעמים בהפרדות מגדריות של בנים ובנות כדי לאפשר שיח רגיש מגדר. לא כל בתי הספר מזמינים, אבל כן יש עלייה בכמות התוכניות האלה שנכנסות. כל התוכניות עוברות פיקוח של משרד החינוך. משרד החנוך בודק אותן ממש לעומק ומאפשר אותן".
עד כמה שרי חינוך קודמים עסקו בתמהיל התוכניות? זה עניין אותם ההתעסקות בפרטים?
"זה באמת היה בעיה. אני יכולה להגיד שבתפקיד הקודם שלי, כשניסינו לבנות תוכנית לצוות המקצועי, משרד החינוך מאוד תמך בתוכניות האלה וקידם את התוכניות, אבל היה קושי פוליטי להוציא אותם לפועל ולהרחיב אותם לרמה הארצית. וזה נכון שזה הרבה מאוד שנים זה היה תקוע, אבל סוף סוף השנה, לא סתם במשמרתה של ד"ר שאשא ביטון, פורסמו שני דברים מאוד גדולים - גם תוכנית כישורי החיים החדשה שכוללת בתוכה תכנים של מיניות בכל הגילאים מהגן עד י"ב, וגם נכנס חוזר מנכ"ל חדש בנושא של קידום שוויון מגדרי. זה דברים שלא יכלו לקרות במשמרת של שרי חינוך קודמים, למשל.
את חושבת שטוב שהניהול הזה בידיים של הממשלה? או שעדיף להעביר את זה לידי ההורים או הרשויות?
"אני חושבת שהצוות המקצועי במשרדי הממשלה עושים לרוב עבודה מצוינת. הבעיה היא לצערי באמת בדרג הפוליטי. כי הדרגים המקצועיים באמת צומחים מהשטח ומתוך הראיה המקצועית, והם באמת מנסים לקדם את הדברים.
"אני עדיין חושבת שמערכת החינוך זו מערכת ממלכתית, והיא צריכה לקחת אחריות על נושאים של זכויות אדם. כמו שאנחנו חושבים שחרדים צריכים ללמד מתמטיקה ואנחנו לא אומרים בוא נוציא את משרד החינוך מלימודי מתמטיקה, אז אותו דבר על לימודי מגדר ומיניות".
לגבי לימודי מגדר ומיניות יש חילוקי דעות אידיאולוגיים עמוקים.
"נכון. למרות שאולי נמצא את עצמנו גם עם חילוקי דעות אידיאולוגים לגבי לימוד מתמטיקה לבנות. אבל אני מסכימה שזה מאוד בעייתי, אני עדיין לא חושבת שהפתרון זה להוציא את זה ממערכת החינוך. זה צריך להיות במערכת החינוך הפורמלית. זה חלק מזכויות אדם".
עוד ציינה רומנו ברקוביץ כי לביטול התוכניות האלה יש השלכות קשות, בין השאר גם בהיבט הכלכלי: "השלכות כלכליות נוספות קשות זה מה קורה לילדים וילדות שמקבלים חינוך לא נכון. שסובלים מהומופוביה או פגיעות מיניות, ויש לזה השפעות משמעותיות על כל המערכת. כל המערכת הציבורית צריכה להשקיע משאבים כדי שיהיו פחות נפגעים".
