עובד בחברת "נשר תורס" הוכר לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה כעובד של בעל מונית המרצדס עליהש נהג. בכך הפכו הנשיאה ורדה וירט-ליבנה והשופטות סיגל דוידוב-מוטולה וחני אופק גנדלר את קביעת בית הדין האזורי שלפיה בין השניים לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק.
בעל המונית (85) הינו חבר באגודה שיתופית "נשר תורס", המספקת שירותי הסעה ממטרופולין ירושלים לנמל התעופה בן גוריון. בפברואר 2011 חתמו הוא והנהג על הסכם התקשרות שלפיו האחרון יעבוד על המונית שלו בקבלנות ויקבל 30% מההכנסות כאשר היתרה תלך לכיסו של בעל המונית. עוד סוכם כי בעל המונית יישא בהוצאות הקשורות בהפעלת המונית, כמו ביטוח ודלק.
ההתקשרות בין הצדדים הגיעה לקיצה במרץ 2020 עם פרוץ מגפת הקורונה, אז פחת מספר הטיסות לחו"ל. מאחר שבעל המונית סירב לערוך גמר חשבון לנהג, שהבין כי אינו זכאי גם לדמי אבטלה משום שלא דווח לביטוח לאומי כעובד שכיר – הוגשה התביעה לבית הדין האזורי.
בפסק הדין שדחה את הנהג נקבע כי לא מתקיימים הסממנים בפסיקה שמעידים על יחסי עובד-מעסיק. כך למשל, היקף הפיקוח של בעל המונית על הנהג היה מצומצם מאוד. בנוסף, הנהג נשא בעלויות כגון חידוש רישיון הנהיגה ובגדי עבודה – באופן המלמד על עבודה עצמאית.
הנהג ערער לבית הדין הארצי וטען שהוא היה תלוי כלכלית בבעל המונית ונתון לפיקוחו הצמוד, כך שמסקנת בית הדין האזורי בדבר אי-קיום יחסי עבודה – שגויה. ואכן, השופטת וירט-ליבנה שכתבה את פסק הדין קבעה שנפלו כמה שגיאות הדורשות התערבות בהחלטת בית הדין האזורי.
עו"ד רענן קריב צילום: אלי אורן היא מצאה כי בעל המונית דווקא פיקח על עבודת הנהג באמצעות רישומים שונים בנוגע להסעות שביצע. רישומים אלה, קבעה, אפשרו לבעל המונית לעקוב אחר עבודת הנהג, לרבות אחר שעות העבודה שלו וכמות הנוסעים בכל נסיעה.
גם באשר למימון צורכי העבודה חלקה השופטת על הקביעות שניתנו באזורי. לדבריה בעל המונית נשא בעלויות העיקריות לצורך ביצוע העבודה, בראשן רכישת המונית, לצד הוצאות שוטפות כגון דלק, תחזוקת רכב ותשלום חודשי עבור הפעלת העסק באמצעות "נשר תורס". לעומת זאת, חלקו של הנהג בהוצאות תפעול העסק היה מינורי ושולי.
עוד נקבע כי העובדה שהמונית הייתה מצויה כל שעות היממה ברשות הנהג, אינה מהווה אפיון לשלילת קיומם של יחסי עבודה: "השארת רכב במימון המעסיק בידי העובד לכל שעות היממה אינה דבר חריג בשוק העבודה, קל וחומר כאשר הרכב מהווה כלי עיקרי לצורך ביצוע העבודה".
לסיכום נקבע כי מתקיימים לגבי הנהג סממנים רבים המעידים על היותו עובד של בעל המונית. בנסיבות אלה הורו השופטים על קבלת הערעור ועל החזרת התיק לבית הדין האזורי לצורך דיון, חישוב והכרעה בתביעות הנהג לתשלום זכויות שונות הנגזרות מהיותו עובד שכיר של בעל המונית.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הנהג: עו"ד אריאל גולן
• ב"כ בעל המונית: עו"ד ליאור חאיק
• עו"ד רענן קריב עוסק בדיני עבודה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
