מנתוני שירות התעסוקה שפורסמו הבוקר (יום ה') עולה כי בעוד שמספר תובעי האבטלה הוסיף לעלות בחודש יולי, מכ-100 אלף ביוני לכ-114.8 אלף ביולי, מספר המשרות הפנויות המשיך לרדת, כך שהיחס בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות הוסיף לעלות ועמד על 1.43 כשהוא מנוכה עונתיות - קרי, על כל 100 משרות פנויות שפרסמה הלמ"ס התמודדו 143 דורשי עבודה.
זהו יחס גבוה משמעותית מזה שנרשם אשתקד, אשר עמד בשיאו על כ-0.98 באוגוסט 2022, כלומר שהיו אז יותר משרות מדורשי עבודה. מדובר גם בקפיצה מהחודש שעבר, אז עמד היחס על 1.3. עם זאת ציינו בשירות התעסוקה, כי מדובר עדיין ביחס טוב יותר מזה שאפיין את השוק בתקופה המקבילה ב-2019, אז עמד היחס על 1.68 - קרי, 168 דורשי עבודה היו על כל 100 משרות פנויות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
העלייה במספר תובעי האבטלה קשורה בבירור בהשפעה של תופעת פיטורי הקיץ, ובשירות התעסוקה מציינים כי דווקא מספר תובעי הבטחת ההכנסה שמר על יציבות יחסית ורשם עלייה שולית של 0.6% בהשוואה לחודש יוני, וביולי עמד על פחות מכ-50 אלף תובעי הבטחת הכנסה.
העלייה במספר דורשי העבודה בחודש יולי באה לידי ביטוי במספרם של דורשי עבודה משלוש קבוצות הגיל - צעירים (עד 34), ביניים (35-54) ומבוגרים (מעל 55). אולם, וכתוצאה מתופעת פיטורי הקיץ, העלייה במספר דורשי העבודה הצעירים הייתה משמעותית יותר, דבר אשר השפיע על תמהיל קבוצות הגיל של דורשי העבודה.
כך, בעוד שיעור הצעירים דורשי העבודה עלה בכ-1.7%, הרי ששיעור קבוצת הביניים ירד בכ-0.6% אחוז ואילו שיעור המבוגרים ירד בכ-1.2%. עם זאת, בהשוואה ליולי אשתקד שיעור הצעירים ביולי 2023 גבוה בכ-1.1% השנה, ובדומה שיעור קבוצת הביניים השנה גבוה בכ-0.7% משיעורם אשתקד. יש להניח, ציינו בשירות התעסוקה, כי הדבר מתואם עם העליות במספר דורשי העבודה מענפי ההייטק האופייניים יותר לקבוצות הגיל הצעירות יותר.
העלייה במספר דורשי העבודה התבטאה בשלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות - יהודים שאינם חרדים, יהודים חרדים וערבים. ברם, כתוצאה מתופעת פיטורי הקיץ העלייה היחסית הייתה משמעותית יותר בקרב היהודים החרדים, שהיסטורית מושפעים יותר מתופעת פיטורי הקיץ, ומספרם בהשוואה לחודש יוני עלה ב-45%. נוכח זאת, השתנה תמהיל דורשי העבודה - בעוד שיעור הערבים ירד ב-1.2% ושיעור היהודים שאינם חרדי ירד ב-1.1%, הרי ששיעור החרדים עלה ב-2.3%.