"צמצום פערים בפריפריה זה לא לא לפתוח עוד סניפי דואר, אלא להחזיק אנשים ביד ולעזור להם לעבור את השלב הקשה של המעבר לעולם הדיגיטלי. זה לא מדע טילים", כך אמר אתמול (שלישי) יו"ר הדואר, מישאל וקנין, בדיון שנערך בוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה בנושא סגירת סניפי דואר בפריפריה ופגיעה באוכלוסייה המוחלשת.
על הקריאה של משתתפי הדיון לפתוח או לשמר סניפים בפריפריה, אמר וקנין: "גם בקופות חולים אין תור מהיום להיום, ושירותים רפואיים יותר חשובים מדואר, ולא לכל אחד יש סניף קופ"ח ליד הבית. חברת הדואר הפסידה בשלוש השנים האחרונות, כולל עלויות פרישה, כמעט שני מיליארד שקל, וזה גם על חשבון הציבור. השאלה היא האם צריך למצוא פתרונות יעילים וזולים יותר, או שצריך להמשיך לממן בצורה מופקרת את הפעילות?".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"החברה הייתה לפני פחות שנה על סף פשיטת רגל. המשמעות הייתה שלא יהיו משכורות ל-5,000 עובדים שמשתכרים נמוך, והסיכון היה שלא יהיה בכלל שירות דואר לציבור. לכן עשינו תוכנית כואבת, סגרנו סניפים, פיטרנו עובדים, אם נתחיל עכשיו לפרום את תוכנית ההבראה ונבטל סגירת סניפים, זה לא סביר ולא יקרה. כרתנו לעצמנו יד כדי להציל את כל הגוף. אנחנו מוציאים 1,100 עובדם מבוגרים שילכו עם פנסיה מוקדמת של כמה אלפי שקלים בלבד הביתה. בימים של עומס - ימי מתן קצבאות - נעמיד משאיות דואר כדי לתת שירות לתושבים. אנחנו הולכים לעשות הדרכות בשיתוף עיריות לאוכלוסיות שנעדרות אוריינטציה דיגיטלית". לטענות שנשמעו בדיון, שלציבור הדתי אין אינטרנט ולכן הוא תלוי בדואר, אמר וקנין: "התברר לי שהמגזר החרדי קונה, והרבה, בעלי אקספרס, אז יש לו גישה ויכולת להשתמש בטלפון הסלולרי".
ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, אמר: "אנחנו בשעתו תמכנו ברפורמה של הדואר ואני מתחרט על זה. זה דבר שהיה אסור לעשות. מי שסובל מזה זו הפריפריה, אנשים שאין להם אלטרנטיבה, שלא לדבר על היישובים המרוחקים. הסבירו לנו אז שהדואר נמצא במצב קשה מבחינה כלכלית ושחייבים רפורמה. כששאלנו האם יסגרו סניפים שזקוקים להם אמרו לנו לא. זה כתם על החברה, שסוגרים דברים שלא חשובים למי שחזק ומסתדר".
אורן לביאן, סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל הדואר במשרד התקשורת: "שוק הדואר עובר תמורות משמעותיות בשנים האחרונות. כמות המכתבים יורדת וכמות החבילות גדלה. מופעי הקהל ירדו ב-40% וכמות היחידות ירדה רק ב-11%. בסה"כ רוב הציבור משתמש יותר במסירת חבילות, פחות ופחות יש פעולות בבנק הדואר ואף לקוח של בנק הדואר לא מנוע מלפתוח חשבון בבנק הרגיל. יש חבלי לידה, אבל אנחנו מניחים שחברת הדואר תעשה אופטימיזציה ותציב את הסניפים היכן שיש ביקושים כי היא חברה חפצת חיים שרוצה להרוויח כסף. סיכמנו עם הדואר שהם ייפנו לרשויות לפני סגירת סניפים, יתנו הודעה ויהיה מקום לדון בדברים. זה כתם על החברה שסוגרים דברים שלא חשובים למי שחזק ומסתדר, ולא אכפת מהאחרים, ולכן אני שמח על הדיון הזה".
ח"כ וליד אלהואשלה, גם הוא מיוזמי הדיון, אמר: "הבנקים המסחריים לא פותחים סניפים ביישובים הבדואים. יש לנו סניף אחד של בנק הפועלים ברהט, פנינו לכלל הבנקים בבקשה שיפתחו עוד וקיבלנו מענה שלילי. אני לא רוצה שהדואר יגיע למצב של סגירת סניפים אלא להיפך, צריך שיפתחו סניפים נוספים". ח"כ אחמד טיבי: "נושא סגירת סניפי הדואר ומיעוט הסניפים בפריפריה וביישובים הערביים בפרט בעייתי מאוד והציבור סובל מכך. צריך לחשוב במונחים של העדפה מתקנת ולא במונחים של רווח".
יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם בצלאל, אמר: "הנפגעים העיקריים מהפרטת הדואר וסגירת הסניפים הם האזרחים המוחלשים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. אנשים שרגילים להשתמש בשירותי דואר ואין להם שום פתרון אחר לקבל את המשכורת, הקצבה או לשלם את החשבון. קשישים או אנשים עם מוגבלות, אנשים ללא נגישות לטכנולוגיה שאינם יודעים או יכולים לעשות שימוש באמצעים דיגיטליים, או אנשים שאינם יכולים לנהל חשבון בבנק מסחרי ומשתמשים בבנק הדואר. לאנשים האלה אנחנו צריכים לדאוג".
לדיון בוועדה הובאו נתונים מיחידת המחקר של הכנסת מהם עולה כי בשנת 2018 היו 615 יחידות דואר, ובשנת 2023 מספרן צנח ל-454, ירידה של 26%. מנגד, בשנת 2018 היו 348 מרכזי מסירה ואילו כיום 619 - עלייה של 78%. אבל יש לציין שיחידות מסירה נותנות פחות שירותים מסניף דואר רגיל.
עוד עולה שדווקא במחוז מרכז נסגרו הכי הרבה סניפי דואר – 44 (27%), ואילו עלייה של 102% במספר יחידות המסירה. במדידה לפי כמות התושבים להם יש יחידת דואר בישוב שלהם עולה כי במחוז ת"א ל-99.9%, כלומר כמעט לכל תושבי ת"א, יש יחידת דואר או מסירה. במחוז בדרום ל-86.6% מהתושבים יש יחידת דואר או מסירה, ואילו בשומרון ויהודה רק ל-67.7%.
