האולימפיאדה שתיפתח היום (שישי) באירוע חגיגי היא לא רק האירוע הספורטיבי הגדול בעולם, אלא גם עסק כלכלי שמגלגל מיליארדי אירו. התקציב של כל האירוע מוערך ב-8.2 מיליארד דולר, שמתחלק בין הוועדה המארגנת של המשחקים לממשלת צרפת, שמארחת את המשחקים.
התקציב שהעמידה הוועדה המארגנת של המשחקים בפריז עומד על לא פחות מ- 4.4 מיליארד אירו, כאשר המארגנים מחלקים את ההכנסות באופן הבא: הסכום הגבוה ביותר בסך 1.2 מיליארד אירו יגיעו מזכויות שידור והכנסות מהמאמצים הראשיים ונותני חסות עיקריים, עוד 1.1 מיליארד ממכירות הכרטיסים, ו-1.5 מיליארד מנותני חסות משניים, רישיונות למכירת מוצרים שקשורים לאולימפיאדה ונושאים את סמליה ומעסקי האוכל והשתייה במקומות שבהם התחרויות ייקחו חלק. שאר התקציב מתחלק בין עוד הרבה מקורות הכנסה קטנים יותר.
הוועד האולימפי הבינלאומי מממן את ארגון האולימפיאדה בצורה פרטית, וממשלת צרפת הכניסה את היד עמוק לכיס עבור הוצאות משלימות כמו בניית תשתיות, ביטחון ושירותים רפואיים (סך התקציב המוערך הוא 8.2 מיליארד אירו). הוועד גוזר קופון של 10 אחוזים מההכנסות של המשחקים - מנה צנועה יחסית שנועדה לארגון המשחקים, אבל גם מאפשרת לוועד לצ'פר את עובדיו במשכורות נאות. ב-4 השנים האחרונות הרוויחו 20 מעובדי הוועד מעל 50 מיליון אירו. הוועד גם מקבל הנחות מס משמעותיות מהעיר המארחת.
עוד דבר שצריך לזכור לפני שצוללים למספרים, קיימים שני חישובים לגבי הצלחה ותועלת כלכלית של המשחקים בכל מה שאמור לגבי העיר המארחת: החישוב האורגני של הכנסות מול הוצאות מהמשחקים עצמם, ועסקי האירוח והתיירות בתקופת המשחקים. החישוב הזה יכול לנוע על הציר שבין כשלון כלכלי זעיר לבין הצלחה זעירה (המשחקים הללו צפויים לפי התחזית להסתיים בצורה מאוזנת), ואילו החישוב השני הוא חישוב שבו כמעט תמיד העיר המארחת זוכה לרווחים במיליארדים בגלל שהתשתיות שבהן מושקע כסף למשחקים (תחבורה, היכלי ואצטדיוני ספורט, מתקני אימונים, מדרחובים וכו') משמשים את העיר עשרות שנים אחרי המשחקים ולכך נוספת העובדה שמשחקים אולימפיים מחזקים את התיירות העתידית לעיר המארחת.
טיפוח הפרברים, הוצאת 12.5 אלף הומלסים מפריז והפיכתו של נהר הסן מביב שופכין למקום שראוי לשחות בו, יצלמו את פריז היטב ויביאו לה הכנסות עתידיות גדולות יותר בעתיד מעסקי האירוח והתיירות. ישנם יוצאים מן הכלל גם בנושא הזה: מונטריאול סיימה לשלם את חובותיה על המשחקים שאירחה ב-1976 רק ב-2006.
ארוחות שפים ופגישה עם מייקל פלפס
מארגני המשחקים טוענים שהם עמדו במכסות של 99.5 אחוז מהמטרות שלהם בכל מה שקשור לאימוץ המשחקים על ידי ספונסרים ותאגידים. 14 ספונסרי עלית, כמו אינטל, קוקה-קולה, ויזה, טויוטה וסמסונג, שיכולים להשתמש באייקון חמש הטבעות האולימפיות ובלוגו של "פריז 2024", ועוד 60 ספונסרים "רגילים".
חלק מהמאמצים הן חברות מקומיות שרוצות להדגיש את הקשר בינן לבין המקום, כמו למשל אייר פראנס, רשת מלונות צרפתית, וקונצרן LVMH - ששילם 160 מיליון אירו ולראשונה חתם על הסכם שיתוף פעולה קריאטיבי עם המארגנים. כמו כן גם המותג של לואי ויטון יככב באירוע, כאשר המדליות יוגשו השנה לזוכים מתוך מגש מדליות שעוצב על ידי בית האופנה. חלק אחר, הם תאגידים בינלאומיים שרוצים להשתמש במשחקים כדי לשמר את הנראות שלהם ולהשתמש במשחקים כדי לשנע ולשווק מוצרים חדשים.
כרטיס האשראי "ספיר" של בנק צ'ייס, למשל, יציע ללקוחותיו במשך המשחקים לאונג' דומה לזה שקיים בשדות התעופה, עם ארוחות שפים, שמפניות מבעבעות ופגישות עם אגדות כמו מייקל פלפס. הלאונג' ימוקם על רפסודה ענקית שתשוט בנהר הסן עם לוגו ענק של החברה.
מה שנראה הרבה פחות במשחקים הללו יהיו חסויות של חברות הנעלה והלבשת ספורט. האולימפיאדה, בניגוד לאליפויות כדורגל, מורכבת מתחרויות ספורטיביות שמבוססות גם על קיאקים, ג'ודו וחץ וקשת - לא ממש ענפים שמוכרים חולצות של נייקי.
בנוסף, חוזי אימוץ לאולימפיאדה הם קמפיינים מסובכים יותר מאשר אירועים כמו אליפות אירופה לכדורגל שהסתיימה עכשיו בגרמניה. בכדורגל הקמפיינים מתרכזים סביב ענף ספורט אחד בערים רבות, באולימפיאדה עיר אחת מארחת מקצועות ספורט עם פוקוס גלובלי. קשה מאוד לחברה להביא את "הגיבור" או את "הסיפור". אוסיין בולט ופומה הם דוגמא לסיפור הצלחה כזה, אבל הם היוצאים מן הכלל.
מכירות הכרטיסים בשיא - אבל הצפי להגעת תיירים, פחות
מכירות הכרטיסים, שלראשונה בפריז הוצעו על ידי פלטפורמה אחת, שוברים שיאים. 8.6 מיליון כרטיסים נמכרו לכל התחרויות והמארגנים מצפים שיימכרו יותר מ-10 מיליון כרטיסים. מחירי הכרטיסים נעים בין עשרות אירו לכרטיס לתחרויות פחות פופולריות, מאות אירו לתחרויות נחשבות יותר ועד לסכומים של חמש ספרות לחבילות שכוללות אירוח לצד צפייה בתחרות.
לצד זאת, נתונים של חברות טיסה ומלונות בצרפת מצביעים על כך שהרבה פחות תיירים מתעתדים להגיע למשחקים, ואילו רוב קוני הכרטיסים הם מקומיים. רשתות מלונות בצרפת מעריכות כרגע את התפוסה על 80-75 אחוז עם צפי לעלייה ל-85 אחוז במהלך המשחקים. לשם ההשוואה, באולימפיאדות בריו 2016 ובלונדון 2012 עמדה התפוסה במלונות על יותר מ-95 אחוז (משחקי טוקיו 2021 נערכו בצל הקורונה ולכן אינם מקור השוואה).
גם אייר פראנס הודיעה שמספר הנוסעים לפריז ירד השנה בצורה דרסטית, נתון מפתיע לאור העובדה שכל אירופה זוכה לבום תיירותי מאז הקורונה ופתיחת השערים שהגיעה בעקבות כך, מה שהביא תושבי ערים רבות למחות נגד תיירות היתר.
בפריז, אחת הערים המתוירות בעולם בכל שנה, המצב שונה, כאמור, ודווקא בשנה אולימפית. "אני חושבת שהרבה אנשים החליטו לא להגיע לפריז בגלל המצב הפוליטי במדינה וגם בגלל איומי הטרור, והסיכונים מצד המלחמות באוקראינה ובעזה", אמרה מנהלת באייר פראנס ל"יורוניוז". "בנוסף, אנחנו גם חושבים שהמשחקים עצמם והשהות בעיר יקרים מדי עבור יותר מדי אנשים. השיקול של תועלת מול סיכון ומחיר לא עובד לטובת פריז. אנשים מעדיפים לקנות חבילה של חופשה עם ים ולראות את המשחקים בטלוויזיה, בלי המונים ובלי סיכוני טרור".
ובכל זאת, למי שמתכנן כן להגיע לבירה הצרפתית במהלך המשחקים האולימפיים - דעו כי 15 מיליון תיירים (תיירות חוץ ופנים) עתידים להגיע לפריז בין 26 ביולי ל-11 באוגוסט, בנוסף ל-12.4 מיליון תושבי העיר. חתיכת סיוט.
אבל יש דברים שאינם נמדדים רק בערך מוחלט של כסף ועקומות סטטיסטיות: פריז הציגה שלוש פעמים מועמדות לאירוח ונכשלה. האירוח של 2024, מאה שנה לאחר האירוח ב-1924, הוא רגע חשוב לעיר, למדינה ולחברה שמשוועת לרגע של איחוד והבעת התנגדות קולקטיבית נגד הפילוג בעם, עליית הימין, הפיגועים, המהומות בפרברים, האיום של האסלאם הקיצוני והאינפלציה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה.
ניקוי הסן, ניקוי הרחובות מהומלסים, השלמת הפסאדה החיצונית של קתדרלת נוטרדאם, פתיחת שני מוזיאונים חדשים (אחד של סרז' גינסבורג בסן ז'רמן, שלו רשימת המתנה של שלושה חודשים), הן חלק מהמאמץ הכללי של עיריית פריז להחזיר לעצמה משהו ששום סכום ושום ספונסר לא יכולים לתת לה - החיוניות, הייחודיות והרומנטיות של העיר.
