בדו"ח מיוחד שפרסם הבוקר (ב') שירות התעסוקה מציינים כלכלני הלשכה, את העובדה מאז היציאה מהסגר השלישי של הקורונה ישנה עלייה במספר המשרות הפנויות, בעוד שקיימת מגמה עקבית של ירידה במספר דורשי העבודה. לכן, הדו"ח מציע מספר דרכים להתמודד עם המצב, בהם להתאים ולהעלות את רמת העובדים למשרות המבוקשות ביותר, כמו למשל הפיכה של הנדסאים למהנדסים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מנתוני שירות התעסוקה שפורסמו בימים האחרונים עולה כי בסוף חודש פברואר 2022 הגיע מספר דורשי העבודה להיקפו הנמוך ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה ועמד על כ 164 אלף בלבד, זהה להיקפו ערב משבר הקורונה בפברואר 2020.
"למרבה הפרדוקס ובניגוד להערכות, מוסיפה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לדווח על עלייה גוברת במספרן של המשרות הפנויות המשק כאשר בדיווח האחרון עמד מספרן על כ-150 אלף, לעומת 95 אלף בלבד ערב המשבר", ציינו בלשכת התעסוקה.
למעשה, בשלוש שנים שקדמו למשבר, נשמר יחס חיובי קבוע של 1.6 בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות, דהיינו על כל משרה פנויה התמודדו 1.6 דורשי עבודה, והנה בסוף פברואר 2022 הוא עמד על 1.1 בלבד, הטוב ביותר מאז 2009. יחס זה מעיד, לכאורה, על היקף אפשרויות התעסוקה העומדות בפני דורשי העבודה בישראל. "אולם, שעה שמספרם יורד ואילו מספר המשרות הפנויות עולה, הדבר אומר דרשני ומחייב העמקה", נכתב בדו"ח.
ההערכות התבדו - המשרות נותרו פנויות
כל זמן שהייתה זכאות לדמי אבטלה, הפרשנות הרווחת למספרן הגבוה של המשרות הפנויות כמו גם למספרם הגבוה של דורשי העבודה הייתה כי עצם הזכאות מובילה לכך, וכי בסופה יחזרו דורשי העבודה למעגל העבודה. אולם, ההערכות לאיוש המשרות הפנויות, וכתוצאה גם לירידה בהיקפן - התבדו, ומספרן, כאמור, רק הולך ועולה.
3 צפייה בגלריה
המשק התאושש אולם אנשים לא מיהרו לחזור לעבודה. עסקים סגורים ברחוב הילל בירושלים
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מציאות אנומלית זו מתחדדת נוכח נתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית, לפיהם מאז היציאה מהסגר השלישי, לפני כשנה, בפברואר 2021, נרשמה מגמה עקבית של התאוששות ברמת התל"ג אשר חזר בהדרגה לשיעוריו ערב המשבר.
מנגד, במהלך 2021 וביתר שאת מאז הקיץ הלך החוב של משקי הבית ותפח. נתונים אלו מלמדים על המשך התפתחות המשק מחד, אך מאידך על כך שדורשי העבודה אינם ממהרים לשוב לעבודה גם חרף החוב התופח, וזאת בניגוד להיגיון הכלכלי.
בחינת התפלגות המשרות הפנויות במשק לפי משלחי יד מגלה תנועת גידול קוטבית. משלחי היד שחוו את מגמות הגידול המשמעותיות ביותר ובהם נרשמו הביקושים היותר גדולים הם במשלחי היד הדיגיטליים והטכנולוגיים התובעים מיומנויות גבוהה מחד, ובמשלח היד הכלליים, הבלתי מקצועי ובעלי השכר הנמוך שאינם תובעים מיומנויות גבוהות מאידך.
לטענת מחברי הנייר, משבר הקורונה האיץ שורת שינויים בשוק העבודה, בקרב מעסיקים, עובדים ומחפשי עבודה כאחד. שינויים אלו, פעלו כשתי מגמות הפוכות, בצד הביקוש היו אלו שינויים של דיגיטציה ומודרניזציה מהירים שהובילו מעסיקים לתור אחר עובדים בעלי סט מיומנויות דיגיטלי יותר, כמותי יותר ויצירתי יותר, כזה שבפילוח התפלגות דורשי העבודה לפי מיומנויות עולה כי שיעורם במצבת דורשי העבודה נמוך.
ואילו בצד ההיצע, מעבר לאי-ההלימה בין ביקושי המשק להיצעי מחפשי העבודה, האחרונים גם חוו שינוי משמעותי בטעמיהם דבר שחולל מחסור בידיים עובדות ועלייה במשרות הפנויות גם במשרות נמוכות ולא דיגיטליות.
למעשה, גורסים בשירות התעסוקה, כישוריהם של דורשי העבודה המוצעים מונעים או לכל הפחות מקשים עליהם להשתלב במשלחי יד המחייבים מיומנויות גבוהות יותר ואילו שינוי טעמיהם התעסוקתיים הוא שמונע מהם להשתלב במשרות שכישוריהם מתאימים להם יותר.
"נסיבות אלו הן שחוללו את הפרדוקס המשקי, בו לצד הירידה ההדרגתית במספר דורשי העבודה נרשמת עלייה עקבית ואף גוברת במספר המשרות הפנויות. מחברי הנייר טוענים כי "את שהשוק מבקש, דורשי העבודה אינם יודעים או אינם מעוניינים לספק בהיקפים גדולים. ואת שדורשי העבודה מחפשים, לענפי השוק הרלבנטיים לכישוריהם אין מה להציע".
הפיתרון: שיפור וחיזוק המיומנויות
בשירות התעסוקה משרטטים את קווי המדיניות הנדרשים, ולהם שלושה דגשים עיקריים - להפוך את המשבר כהזדמנות לצמיחה בשוק העבודה הישראלית וזאת באמצעות שיפור וחיזוק המיומנויות.
"הפער בין הביקוש וההיצע, לא ייסגר ולא ייפתר ללא הובלה ממשלתית לחיזוק והעצמת המיומנויות של כוח העבודה הישראלי, גם של העובדים בו וקל וחומר של מחפשי העבודה שבו", נכתב בדו"ח. ניתוב האבולוציה ככלי להפיכת המשבר להזדמנות, הביקושים הגוברים במשרות הגבוהות לא ימולאו על ידי בעלי מיומנויות נמוכות, משום שמדובר בתהליך ארוך וממושך.
לכן, יש לחזק את המיומנויות של בעלי משרות הביניים: "להפוך את ההנדסאי למהנדס", אומרים בשירות. תהליך זה, לא רק שיאפשר המשך לצמיחה המשקית על ידי מילוי הביקושים במשרות הגבוהות, אלא גם ייצור עלייה בביקוש למשרות הביניים ובכך ייפתח מסלול למוביליות לבעלי מיומנויות נמוכות, שטעמיהם השתנו ושוב לא נכונים לאייש את המשרות הנמוכות.
"שוק של תקווה", מכנים מחברי המסמך את המנגנון המנוהל שהם מציעים לממשלה לאמץ לצורך פתרון הפרדוקס המשקי.
על ידי חיזוק המיומנויות הן בקרב בעלי המיומנויות הבינוניות והן בקרב בעלי המיומנויות הנמוכות, יתפתח מנגנון של מוביליות תעסוקתית שיאפשר מחד את צמצום הפער שבין ההיצע והביקוש במשרות הגבוהות ומאידך יאפשר גם לבעלי המיומנויות הנמוכות לשוב ולאייש את המשרות הנמוכות חרף השינוי בטעמים, וזאת משום שהם יודעים שהכלכלה בישראל מאפשרת ומעודדת מוביליות.
לדברי המחברים, "גם בלא התערבות של הממשלה התהליך יקרה מעצמו, אלא שזה יארך זמן רב שמחיריו יפגעו בצמיחת הכלכלה, בדרישה גוברת לייבוא עובדים זרים או בייצוא הייצור והמחקר והפיתוח הגבוה למדינות אחרות בהן יש כוח עבודה זמין המיומן לכך וכפועל יוצא - עלייה גבוהה באי-השוויון".
