תוכנית חיסכון לכל ילד עומדת להשתנות: מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית הצעת חוק לפיה מסלול השקעה עם סיכון מוגבר, בקופת גמל להשקעה, יהיה מ-2022 ברירת המחדל עד גיל 15 בתכנית "חיסכון לכל ילד".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
סיכון מוגבר אך רווחי בהרבה לטווח הארוך
במסגרת התוכנית המדינה מפקידה לכל אזרח מתחת לגיל 18 בישראל כ-50 שקל בחודש לחשבון חיסכון על שמו, בו דמי הניהול מסובסדים עבור הילדים. במסגרת התוכנית, ההורים יכולים לבחור איפה ינוהלו הכספים (קופות גמל או בנקים), את אופן ניהולם והאם להפקיד כ-50 שקל נוספים בכל חודש לתוכנית מקצבת הילדים. כשהתוכנית נכנסה לתוקף ב-2017, הייתה חצי שנה בה ניתנה להורים אפשרות לבצע בחירה אקטיבית לפני שברירות המחדל נכנסו לתוקף.
עד עתה, אם ההורים לא בוחרים באיזה מסלול להפקיד, ברירת המחדל היא הפקדת הכספים בקופת גמל במסלול סולידי. לפי הצעת החוק, חיסכון ארוך טווח של ילד שהוריו לא בחרו היכן יופקדו כספי החיסכון שלו תוך שישה חודשים מיום לידתו, ינוהל בקופת גמל להשקעה במסלול השקעה עם סיכון מוגבר עד שימלאו לילד 15 שנים. לאחר שיגיע הילד לגיל 15, יועבר סכום החיסכון הצבור למסלול עם סיכון מועט.
יש לציין כי בבחירת מסלול השקעה אגרסיבי (השקעה מוגברת במניות ומכשירים דומים) ישנו סיכון, אולם כאשר מדובר בהשקעה לטווח ארוך, התשואה המצטברת גבוהה משמעותית לעומת השקעה במסלול סולידי: יותר מ-7% במסלול הגרסיבי לעומת 1.5% במסלולים הסולידיים.
הצעת החוק מגיעה לאחר שכבר בשנת 2019 פורסם מחקר של הביטוח הלאומי ממנו עלה כי תוכנית "חיסכון לכל ילד" דווקא מגדילה את אי-השוויון הכלכלי במדינה. "התוכנית מיועדת מלכתחילה לעזור בעיקר לילדים ממשפחות מעוטות הכנסה לצבור נכסים, אולם במתכונתה הנוכחית היא תורמת לצבירת חיסכון גדול יותר דווקא בקרב ילדים להורים ממעמד כלכלי גבוה", כתבו אז מחברי המחקר, פרופ' דניאל גוטליב ואופיר פינטו. לפי המחקר, יש שני גורמים עיקריים לתופעה הזו: הראשון הוא בחירת ההורים להפקיד כסף לתוכנית והשני נובע מבחירת מסלול ההשקעה של התוכנית, שבו למעשה מטפלת הצעת החוק החדשה.
לפי המחקר, רק 57% מההורים בחמישון התחתון בוחרים באיזה מסלול להשקיע את הכספים, כלומר אצל 43% הכסף מושקע במסלול ברירת מחדל הסולידי. לעומת זאת, בחמישון העליון 77% בוחרים אקטיבית באיזה מסלול להשקיע את הכספים, וסביר כי חלק משמעותי מהם בוחר במסלולים האגרסיביים.
מה צריך לדעת לפני שפותחים חשבון בנק
בדברי ההסבר להצעת החוק אותה הגישו חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל מש"ס נכתב: "העדפת ברירת מחדל זו, מבוססת על ניסיון העבר, ולפיו לאורך תקופה של 15 שנה, גדלים הסיכויים שההפקדה לברירת המחדל, תשיג תשואה גבוהה יותר מאשר הפקדה באופן אחר. בכך יהיה לסייע לצמצום האי-שוויון בהזדמנויות של ילדים, וזאת בהתבסס על המלצות המחקר שערך המוסד לביטוח לאומי. עם הגיע הילד הזכאי לגיל 15, דהיינו שלוש שנים לפני שהכספים יהפכו לנזילים וניתנים למשיכה, יועברו הכספים כברירת מחדל למסלול עם סיכון מועט בקופת גמל להשקעה על מנת לצמצם את הסיכון להפסדים חדים לפני מועד המשיכה, ומבלי שיוותר זמן לתיקון ההפסדים; זאת, בדומה למודל חיסכון תלוי גיל הקיים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל לחיסכון".
ח"כ ינון אזולאי: "אנו מאמינים שכאשר החוק יעבור זו אמירה שכולם יהיו שווים וכשהדור הזה יגדל הם יוכלו ליהנות מיותר כסף. נכון שזה סיכון מוגבר אבל הנתונים מראים שזה החיסכון הטוב ביותר. אני מודה לשר הרווחה ולמנכ"ל הביטוח הלאומי על תמיכתם, והמשך החקיקה יהיה בהסכמה".
שר הרווחה והביטחון החברתי, ח"כ מאיר כהן אמר כי הממשלה תומכת בהצעת החוק החדשה, בכפוף להצמדתה להצעת חוק ממשלתית אשר תוגש בנושא, והוסיף: "זאת היא הצעה ראויה ביותר, שכן בשל אוריינות כלכלית נמוכה יחסית, דווקא שכבות האוכלוסייה החלשות נוטות שלא לבחור מסלול השקעה במודע, והמשמעות היא שחיסכון ילדיהם צובר עם השנים פחות כסף, על פי כל המחקרים. אני מתכוון להביא יחד עם שר האוצר הצעת חוק ממשלתית בנושא, וצוותים מקצועיים כבר עובדים על זה. הצעת החוק הממשלתית תתייחס גם לדברים בהצעת החוק הפרטית, וגם לנושאים אחרים, וכשהיא תובא, תוצמד אליה הצעת החוק הטובה שלכם".
