באיחור של 12 שנה ובחריגת תקציב של כמעט 16 מיליארד אירו נחנך ביום שישי שעבר הכור הגרעיני החדש בפלמנוויל שבצפון מערב צרפת. הכור האזרחי מתגאה בטכנולוגיה היעילה ביותר להפקת אנרגיה, בשם EPR III.
הפרויקט, שאושר בסוף שנות השבעים לווה אז במחאות נגד הכורים הגרעיניים האזרחיים שנחשבו לאנרגיה מסוכנת ואנטי אקולוגית, שגברו אחרי אסון צ'רנוביל ב-1986. אולם, משבר האנרגיה שחוֹוה כרגע אירופה, כתוצאה בתלות שהייתה לה ברוסיה, הביא לשינוי גישה מוחלט.
האיחור הענק בהשלמת הכור שיחק בסופו של דבר לידי הרפובליקה, קצת כמו אופנת שנות התשעים שחזרה לחנויות האופנה. צרפת כבר בנתה עוד חמישה כורים בטכנולוגיית EPR III, שניים בפעילות מלאה בסין ושלושה נבנו בפינלנד ובבריטניה, ויחלו לפעול ב-2026.
תחילתו של הסיפור בסוף שנות השמונים. יוקרתה של אנרגיית הגרעין הייתה בשפל בשל המחאות, בעיקר בגרמנית עם הסיסמה המפורסמת "נו ניוק", והתגובה למשבר האנרגיה של שנות השמונים, שהביאה לשפל במחירי הדלק. הגרמנים והצרפתים החליטו לפתח כור מסוג חדש, יעיל וירוק יותר. הגרמנים פרשו מהפרויקט אחרי שש שנים, וכך החלה סאגת הכור הצרפתי, שנמשכה, כאמור, עד היום - בתקציב של 15.9 מיליארד אירו במקום ההערכה הראשונית של 3.3 מיליארד אירו. צ׳כיה, שאמורה הייתה לקנות כור כזה מצרפת התייאשה ופנתה לסין. גם בצרפת היו שסברו שבניית הכור לא תסתיים לעולם.
ב-2023 הפסיקה גרמניה את פעילותם של כל הכורים הגרעיניים במדינה. היום כבר נשמעת על כך ביקורת שאי אפשר היה לדמיין בכלל עד לפני כמה שנים. פינלנד, בריטניה, צ׳כיה, סלובקיה, הונגריה, בולגריה ורומניה החליטו להשקיע בכורים גרעיניים, כשברוב המקרים, ככל שהמדינות קרובות יותר לרוסיה, כך עולה השקעתם באנרגיה גרעינית. בדנמרק, יוון, אירלנד ונורבגיה אין בכלל כורים ואילו איטליה, אוסטריה וספרד הולכות וסוגרות את כל התחנות הפעילות. בלגיה, הולנד ושבדיה עדיין מחשבות מסלול מחדש, לאחר התאונה בכור הגרעיני בפוקושימה שביפן ב-2011. לבסוף, המלחמה באוקראינה, הפסקת פרויקט צינור הגז נורדסטרים 2 בין רוסיה לאירופה והבטחה לאנרגיה גרעינית נקייה יותר - הכריעו את הכף.
צרפת חוזרת להיות שחקן משמעותי בתחום
הטכנולוגיה של הכור, European Pressurized Water Reactor, בנויה על ביקוע גרעיני ומים רותחים. אחרי השלב הראשון, הדומה לכורים המסורתיים, החום הנובע מהתהליך גורם למים להפוך לקיטור המפעיל טורבינה ומייצר אנרגיה. הטכנולוגיה הזו אמורה להיות בטוחה, ירוקה ויעילה יותר. יש מנגנון התקררות מהיר ומחיצות כפולות לבידוד לב הכור במקרה של תאונה.
הכור מייצר 22% יותר אנרגיה מכור רגיל, החל מאותו חומר גלם, ומתפקד במחזורים ארוכים יותר לפני שהוא נדרש לחומר בערה גרעיני חדש. בשיא פעילותו יפיק הכור 1,600 מגוואט או 525 MWth ויספק חשמל לשלושה מיליון בתי אב. חלק מהאורניום והפלוטוניום המועשר, תערובת המכונה MOX, נוצרה מחומר גלם גרעיני שכבר בוקע.
הכור אינו יכול להפיק את יכולתו המקסימלית מיד, כיוון שעליו לעבור בקרת תקלות במהלך עליית הטמפרטורות. הוא אמור היה להחל בפעילותו כבר בתחילת ספטמבר אולם מערכת הבקרה שלו עצרה את פעילותו למחרת. "זהו הליך רגיל ומראה שמערכות הבקרה עובדות מצוין", אמרו אז דוברי חברת החשמל הצרפתית ומומחים חיצוניים אשרו שאכן כך. הכור צפוי להגיע לשלב הפעילות המקסימלית בקיץ 2025.
צרפת חזרה להיות יצאנית החשמל הגדולה באירופה. ב-17 השנים שבהם נבנה בסופו של דבר הכור הגרעיני התייאשו כמה מהלקוחות הפוטנציאלים של הכורים הגרעיניים, אך צרפת חזרה להיות השנייה בעולם (אחרי ארה"ב) בייצוא בניית כורים.
אולם, לא כולם משתתפים בחגיגה. דוח שפרסם ארגון גרינפיס, מסביר כי רק שליש מהאנרגיה המופקת הופכת לחשמל ואילו שני שליש נפלטים לאטמוספירה או למקורות מים באזור לה מאנש, שם ממוקם הכור. הם גם מתריעים על מורכבות המנגנון, הבנוי מקילומטרים של צינורות ושסתומים מקשים, לדעת המומחה שכתב את הדוח, ג׳ון לארג׳, על פיקוח הבטיחות באתר. הטכנולוגיה הזו, הוא מזהיר, מסוכנת יותר מביקוע הגרעין המסורתי והשלטונות מדחיקים את הסכנות הפוטנציאליות. גרינפיס מזהירים מפני צ'רנוביל שני, שהנזקים שיגרום לאוכלוסייה יהיו חמורים יותר.
בינתיים אמורה פעילות הכור החדש לבלום את עליית מחירי החשמל בצרפת אולם לא להוזיל אותה. זאת בעוד ש-26 מתוך 56 הכורים הגרעיניים בצרפת מושבתים לתיקונים ושיפוצים. הכור הרעיל ביותר באירופה נמצא דווקא בצפון מזרח בריטניה ואף סבל מהתקפות סייבר ב-2023, שלא לדבר על הכורים במזרח אירופה. או שאולי יהיה זה דווקא ולדימיר פוטין שילחץ על הכפתור האדום. בינתיים, נאחל לכור האזרחי החדש של פלמנוויל את 60 השנים הטובות שצופים לו.
