בית המשפט למשפחה בקריית שמונה הכריע לאחרונה בתביעה בין בני זוג לשעבר שבנם נפטר מסרטן והם הסתכסכו על הבעלות על דירה הרשומה על שמו: השופט רן ארנון קבע שהאב יקבל החזר על כ-1.2 מיליון שקל שהשקיע בנכס, אם גרושתו לא תסתלק מעיזבון הבן.
ההורים התגרשו לפני כ-14 שנה, ואת התביעה הגיש האב נגד זוגתו לשעבר ובתם המשותפת. בנם – רווק ללא ילדים - הלך לעולמו לפני כשלוש שנים בגיל 28 ולא הותיר אחריו צוואה. כשנה וחצי לאחר מותו ניתן צו ירושה שלפיו הוריו יורשים אותו בחלקים שווים.
בתביעה טען האב שמימון רכישת הדירה של הבן ושיפוצה נעשה מכספו בלבד, מבלי שלבנו או גרושתו היה חלק בכך. הוא ציין שבעת רכישת הדירה בנו היה חייל, ורישומה על שמו נעשה משיקולי מס. יתרה מכך, הוא החתים את הבן על הסכם הלוואה ועל מסמך התחייבות שבו נקבע שהדירה שייכת לאב. בשילוב העובדה שהבן לא השאיר צוואה, האב טען שצריך לקבוע שהנכס שייך לו. לחלופין עתר האב לשלם לו מהעיזבון את החזר ההלוואה שנתן, בסך כ-1.225 מיליון שקל.
מנגד טענו האם ובתה שרצון המנוח, הלכה למעשה, היה להוריש את הדירה לאחותו ומשכך יש לתקן את צו הירושה באופן שהיא תהיה היורשת הבלעדית.
תחילה דן השופט בטענת בעלות האב על הדירה. הוא קבע שהדירה נרשמה בטאבו על שם הבן ושהאב לא הגיש ראיות משכנעות שיביאו לסתירת הרישום. כתב ההתחייבות שבו הצהיר לכאורה המנוח על בעלות אביו בדירה לא נחתם על ידו, וממילא גם לא אומת באמצעות עורך דין.
עו"ד עפר גמליאליתרה מכך, האב לא פירט מה היו אותם שיקולים אישיים או שיקולי מס שהביאו אותו לרשום את הדירה על בנו, ומכל מקום השופט הבהיר שבית המשפט לא ייתן יד לתכנוני מס פסולים. לכן, מסקנתו הייתה שיש לדחות את תביעת הבעלות.
אשר לתביעה הכספית נקבע שהכרעה בה תלויה בהתנהלות האם. בפסק הדין צוין כי הסכם ההלוואה קובע שאם הבן ימות לפני אביו, והאב ובתו בלבד יהיו יורשיו, אז אין צורך בהחזר ההלוואה. לעומת זאת, ככל שיהיו יורשים נוספים – ובפרט האם – ההלוואה תוחזר. במועד ההסכם היו ההורים כבר גרושים, והרציונל מאחוריו היה שלא להעניק לאם נתח מנכס שבו השקיע האב הון עתק.
"לא מצאתי כל עילה שבדין לביטול ההסכם", כתב השופט. האם ובתה טענו אמנם שמדובר בהסכם פיקטיבי שכן הוא קובע החזר של 250 שקל בחודש בלבד, כך שיידרשו 616 שנים לצורך החזר ההלוואה, אך השופט קבע שהטענה לא מסייעת להן מאחר שלא עתרו לבטל את ההסכם.
לפיכך נקבע כי בהתאם להסכם ההלוואה, אם האם תסתלק מהעיזבון לטובת בתה – הרי שהתביעה הכספית תידחה. לעומת זאת, אם האם תישאר רשומה כיורשת הבן, התביעה הכספית תתקבל באופן שהדירה תימכר ומתוך התמורה תשולם לאב יתרת ההלוואה בסך 1.225 מיליון שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האב: עו"ד המאם חליחל
• ב"כ האם: עו"ד גבי דור
• ב"כ הבת: עו"ד יונתן גליק
• עו"ד עפר גמליאל עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
