הבורסה לניירות ערך בתל אביב מסכמת את השנה העברית עם תוצאות מעורבות, שמשקפות את האתגרים והתנודות שחווה המשק הישראלי במהלך השנה. למרות פרוץ המלחמה והזינוק במדד הפחד, שעלה בכ-25%, הבורסה הצליחה לסיים את השנה בעליות, אם כי נמוכות יחסית לשווקים בעולם.
המדדים המובילים הציגו עליות מרשימות, כאשר מדד ת"א-35, שמייצג את 35 החברות הגדולות בבורסה, עלה בכ-15%. מדד ת"א-90, שמייצג את 90 החברות הבאות בגודלן, עלה בכ-11%, ומדד ת"א-125, שמשלב את שני המדדים הקודמים, עלה בכ-13%. יש לציין כי ב-29 בספטמבר 2024, מדד ת"א-35 הגיע לשיא והשלים עלייה של כ-14.5% מהרמה בה היה ערב פרוץ המלחמה.
1 צפייה בגלריה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב
הבורסה לניירות ערך בתל אביב
הבורסה לניירות ערך בתל אביב
(צילום: כלכליסט)
למרות העליות המרשימות, הביצועים של הבורסה בתל אביב נותרו נמוכים בהשוואה לבורסות מובילות בעולם. לשם השוואה, מדד S&P 500 האמריקני עלה ב-27.5%, מדד הדאקס הגרמני עלה ב-23%, מדד דאו ג'ונס עלה ב-21%, ומדד נאסד"ק עלה ב-17%.
בתחום ההשקעות נרשמו מגמות מעניינות. המשקיעים הזרים, שבתחילת השנה מכרו מניות בסך של כ-6.6 מיליארד שקל, שינו כיוון ברבעון האחרון וביצעו רכישות של כ-3 מיליארד שקל. המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך המשיכו לנצל הזדמנויות לאורך השנה והגבירו את רכישותיהם בכ-10 מיליארד שקל. מנגד, הציבור הישראלי צמצם את החשיפה שלו למניות בתל אביב וביצע מכירות נטו בסך של כ-8.8 מיליארד שקל.
הקרנות הכספיות היו השנה הלהיט מבין ההשקעות הסולידיות, וגייסו כ-60 מיליארד שקל. זאת, ככל הנראה, בשל חיפוש המשקיעים אחר אפיקי השקעה בטוחים יותר בתקופת אי-ודאות.

החברות החדשות שגייסו מעל חצי מיליארד שקל

בתחום גיוסי ההון, נרשמה ירידה מסוימת. סך הגיוסים בשוק המניות הסתכם ב-7.2 מיליארד שקל, ירידה של 18% לעומת השנה הקודמת. חברות הטכנולוגיה והנדל"ן הובילו את הגיוסים עם 2 מיליארד ו-2.5 מיליארד שקל בהתאמה, שמהווים כשליש מסך הגיוסים. ארבע חברות חדשות: חברות הבנייה עמרם אברהם ואפי קפיטל, חברת הטכנולוגיה הביטחונית טיאסג'י וחברת הפיננסיים מיטב טרייד, ביצעו הנפקות לראשונה וגייסו יחד 519 מיליון שקל.
בשוק אגרות החוב הממשלתיות, אגרות החוב לטווח קצר נשאו תשואה של 5%, בעוד אלה לטווח ארוך רשמו תשואה שלילית של כ-9%. הממשלה הגדילה משמעותית את גיוסי החוב מהציבור, שהסתכמו ב-182 מיליארד שקל, לעומת 56 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. זאת בשל הזינוק בהוצאות הביטחון והגידול בגירעון התקציבי.