"אני בהחלט מרגיש במתיחות שנוצרה סביב האירוע הקשה של 7 באוקטובר. לא אחת זה פוגש אותי ברחוב, בגלל המגזר שאני משתייך אליו". כך מספר עלי איוב (41), סמנכ"ל הנדסת תוכנה באנבידיה (Nvidia), ענקית השבבים העולמית, ומוסיף: "מדובר בהרגשה ולא באירועים ספציפיים שקרו לי או למשפחתי. צר לי שהרצון שלי לראות את הקירבה בין שני העמים במדינה מתחזקת, לא מתקיים במציאות הנוכחית".
בראיון ל-ynet, איוב מספר על בית גידולו והדרך לתפקיד אליו נכנס באפריל האחרון, דן בזהות האישית שלו אל מול המקצועית, במשמעות הכסף בחייו, ומצהיר על הערך החשוב ביותר עבורו.
"תפקיד המחלקה עליה אני ממונה הוא לפתח תשתית תוכנתית שתחבר מעבדי בינה מלאכותית להנעת מוצרים כדוגמת ChatGPT. כדי לפתח טכנולוגיות ומוצרים כמו Chat GPT של Open AI, Gemini של גוגל ואחרים, נדרש כוח עיבוד עצום, המבוסס ברובו על מעבדים גרפיים. הטכנולוגיה של אנבידיה, שמאפשרת זאת, פוגשת כך את כולנו, בכל תחום בחיים, גם אם איננו מודעים לכך. אין גאה ממני לחשוב שהנעת המוצרים האלו מתאפשרת באמצעות טכנולוגיה 'כחול – לבן'", הוא מסכם בגאווה.
אקזיט צנוע לפני שמונה שנים
הרומן של איוב עם אנבידיה עובר למעשה דרך תפקידיו במלאנוקס, אותה חברת טכנולוגיה ישראלית רב-לאומית שהוקמה ע"י כמה יזמים, בהם איל ולדמן, שי כהן ומיכאל כגן. איוב החל לעבוד במלאנוקס ב-2003, כארבע שנים לאחר הקמתה, כשעוד הייתה יחסית קטנה ביוקנעם. הוא היה אז בן 19. ב-2020 נמכרה מלאנוקס, כזכור, לאנבידיה בתמורה ל-6.9 מיליארד דולרים, והפכה בה ליחידה עסקית נפרדת.
"מי שראיין אותי וקיבל אותי לתפקיד הראשון שלי במלאנוקס, ב-2003, היה עמית קריג, אז מנהל בקבוצת התוכנה של החברה. לאחר 15 שנים הוא פנה אליי והציע לי לחזור למלאנוקס, רגע לפני שאנבידיה רכשה אותה. היום עמית משמש סגן-נשיא בכיר באינבדיה העולמית ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל, חובת הדיווח שלי היא כלפיו".
איוב נולד וגדל במג'ד אל כרום, ומתגורר כיום עם רעייתו, רים, ושלושת ילדיהם בכרמיאל. "אבי היה עובד הוראה ואמי עקרת בית. אנחנו חמישה ילדים. שני אחיי ואני עובדים בחברות הייטק, לאחת מאחיותיי תואר שני, לשנייה תואר שלישי. ההשכלה הייתה ערך עליון בבית. בגיל 17 כבר למדתי בטכניון. הייתי התלמיד הכי צעיר בכיתה, הסטודנט הכי צעיר בטכניון והמהנדס הכי צעיר במלאנוקס, שעבד במשרה מלאה תוך כדי לימודיו".
ב-2009 עבר לקליפורניה במסגרת רילוקיישן במלאנוקס, ועבד בה עד 2013. באותה שנה ייסד עם חברים מאוניברסיטת סטנפורד סטארטאפ בשם Sookasa ('הבית שלך' בספרדית), שפעל בתחום הגנת הסייבר לענן. ב-2016 נמכר הסטארטאפ לחברת Barracuda Networks, על פי הערכות, בסכום של 250,000 דולרים. לאחר המכירה קיבל איוב הצעה להצטרף ל-Google Cloud, כראש קבוצת פיתוח, והוביל את פיתוחם של רכיבי חומרה ותוכנה שמרכיבים את רשת הענן.
ב-2018 החליטה המשפחה לחזור לישראל. הוא עבד בגוגל ישראל עד שקיבל את ההצעה לחזור למלאנוקס כדירקטור לתחום הנדסת התוכנה, והמשיך בתפקיד עם הרכישה של אנבידיה. באפריל האחרון נכנס לתפקידו הנוכחי: VP of Software באנבידיה העולמית, כשהוא מנהל צוות של מעל ל-150 מהנדסות ומהנדסי תוכנה בארץ ובעולם.
מה החזיר אותך לישראל?
"לאשתי ולי היה ברור שנחזור לישראל באיזה שלב. לא הגענו לשם כדי להישאר שם. היו הרבה שהרימו גבה ושאלו למה אני עוזב את ארה"ב בשלב בו יכולתי להתבסס עוד יותר מבחינת התפקיד והמצב כלכלי. לנו זה נראה טבעי, וכמי שנולד וגדל בארץ אני גאה לעבוד בסניף של אנבידיה בישראל, חשוב לי לצמוח כאן. את המהפכה שעשתה אנבידיה בתחום הבינה המלאכותית אפשר לפגוש בכל מקום".
אנבידיה, אותה מוביל מנכ"ל ומייסד החברה, ג'נסן הואנג, החלה את דרכה עם המצאת המעבדים הגרפיים והעיבוד המקבילי (עיבוד בו זמני של מטלה ע"י מספר מעבדים או ליבות. י.ו.). בין היתר, היא חתומה על הובלת המהפכה של הבינה המלאכותית והטכנולוגיות בתחומים השונים, החל מגיימינג, דרך עולם הרפואה והבריאות, ועד רכבים אוטונומיים וטכנולוגיות התמודדות עם משבר האקלים.
המטה שלה שוכן בסנטה קלרה, קליפורניה, היא מעסיקה כ-27 אלף עובדים ברחבי העולם, כ-4,000 מהם בישראל, ונסחרת בנאסד"ק. ביוני הנוכחי הוערך שווי השוק שלה בכ-3 טריליון דולרים. היא עקפה את אפל ומיקרוסופט והפכה לחברה הציבורית בעלת שווי השוק הגבוה בעולם, כשאת הצמיחה המטאורית שלה מייחסים לפיתוחיה בעולם הבינה המלאכותית.
לישראל הגיעה אנבידיה ב-2016, עם הקמת קבוצת פיתוח קטנה. בהמשך הרחיבה את הפעילות עם קבוצת מחקר בינה מלאכותית ופעילות עסקית. ב-2020, כאמור, רכשה את מלאנוקס הישראלית. אלפי העובדים בארץ מפוזרים במרכזיה השונים, מתל-חי שבצפון (שסגור בימים אלו בעקבות המלחמה), דרך יקנעם, רעננה, תל אביב ועד לבאר שבע. בשנים האחרונות הוסיפה ורכשה אנבידיה סטארטאפים ישראלים נוספים. יש להדגיש, כי הכנסות המוצרים שאנבידיה ישראל אחראית עליהם מהוות חלק משמעותי מכלל הכנסות החברה. על פי נתונים, קצב ההכנסות השנתי שלה חצה את רף ה-13 מיליארד דולרים מפעילות שמפותחת בישראל, בין היתר ע"י קבוצתו של איוב.
מייצר תעסוקה ל-2,000 שליחים
לא להתבלבל. אמנם, כשאיוב מדבר על אנבידיה עיניו נוצצות, אבל עבודה זו לבדה אינה מספקת את גן היזמות שזורם בדמו. בין היתר הוא נמנה על מייסדי הסטארטאפ HAAT, שנקרא גם ה"וולט של המגזר הערבי".
ספר על המיזם הזה.
"מדובר במיזם שליחויות, מבוסס על המוטו 'לכולנו מגיע אוכל עד הבית', באמצעותו מגיעים משלוחים לערים ללא תשתיות, גם עבור לקוחות ללא כתובות וכרטיס אשראי. השירות נולד כשד"ר חסן עבאסי המייסד חזר להתגורר בעיר הולדתו, אום אל פאחם, וגילה שאין בה את שירות השליחויות הזה. כיום המיזם פועל ב-35 יישובים בארץ, בעיקר במגזר הערבי, ומייצר תעסוקה עבור 2,000 עובדים. כך אני מיישם את ה-DNA של היזמות, שהוא חלק ממני".
יש יזמים שמטרתם להרוויח הרבה כסף, יש שרוצים לרכוש שם ומעמד, ויש שעושים למען החברה. היכן אתה ממקם את עצמך עכשיו ולאורך השנים?
"אני אוהב להתחיל משהו מאפס ולהגיע רחוק מבחינת ההשפעה על החברה. בעיניי, זה יזם. בדיעבד, זה היה חלק מהרצון לחזור לישראל, ואני מנסה להשפיע כמה שיותר, אם במסגרת העבודה שלי באנבידיה, ואם ב-HAAT, שמייצרת עבודה לשליחים בפריפריה ומביאה את המקום להיות טוב ונוח יותר. היזמות, שבוערת בי, גם דחפה אותי לקחת חלק פעיל בקידום תעסוקת הייטק בחברה הערבית באמצעות פעילותי בעמותת מונא".
שזה אומר מה?
"זו עמותה שמובילה יוזמה חברתית-טכנולוגית. היא מייצרת מפגש בין מגזרים וגילים שונים בפריפריה, מסייעת לקהילות מוחלשות להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים חדשים ומעצימה את הדור הבא של מובילי השינוי הטכנולוגי. בנוסף, אני מאמין גדול בהנכחת בני החברה הערבית בתוך תעשיית ההייטק כדרך לגרום לבני נוער להאמין ביכולותיהם להגיע רחוק. אני גם יוזם סיורים, הרצאות ושיחות שטח עם תלמידים וסטודנטים, מכאן גם היוזמה של אנבידיה לראיין מועמדים מהמגזר הערבי בנוכחות דובר ערבית.
"חשוב לי לשלב אוכלוסיות מוחלשות ושל תת ייצוג בהייטק. כאחד שגדל במקום כזה אשמח לראות יותר גיוון מכל המגזרים בהייטק. באנבידיה יש את זה ואני דוגמא אחת להצלחה בתחום הזה. אני לא מבקש אפליה מתקנת כי ההון האנושי קיים. צריך רק לתת את ההזדמנות השווה".
ב-7 באוקטובר נרצחו במסיבת דניאל ולדמן, בתו של מקים מלאנוקס איל ולדמן, ובן זוגה נעם שי. האסון הנורא הזה קרה למי שהעסיק למעלה מעשור כמה מאות עובדים פלסטינים ברשות הפלסטינית, וגם סייע בגיוס תרומה של מאות אלפי דולרים לבית חולים שדה בעזה. "אני מכיר את איל באופן אישי מאז התחלת עבודתי במלאנוקס. עם השנים הכרתי אותו יותר לעומק. מה שקרה ב-7 באוקטובר הוא נורא, ומה שקרה לאיל הוא אסון, ואני כואב אותו ביחד איתו", מספר איוב. "הרצון של איל לגשר על הפערים ולגייס ולטפל באנשים ברשות הפלסטינית הוא אמיתי, והוא השקיע מאמצים רבים ברצון לקרב בין העמים. גם הוא השקיע ב-HAAT, מאותה מטרה. עובדים שהוא גייס אז מהרשות עדיין עובדים איתנו".
האם מאז ה-7 באוקטובר, בשל השתייכותך לחברה הערבית בישראל, אתה מרגיש חלק מהכללה גסה לפיה אתה נמנה על החבר'ה הרעים?
"ברמה הרגשית יש את עלי איוב שגדל בכפר, ואת עלי המנהל שגדל באנבידיה. אבל מי שחושב שאפשר להפריד עבודה מחיי היום-יום טועה. אנחנו חיים עם אנשים. ב-7 באוקטובר ראיתי את החדשות כמו שכולם ראו, הרגשתי כאב לא פחות מאשר כל אדם אחר בישראל. האירועים הקשים גם הגיעו לאנבידיה. אחד העובדים שלנו הוא אבינתן אור, בן זוגה של נועה ארגמני, שעדיין חטוף בעזה, ואנחנו מלווים את המשפחה. יש מספר לא קטן של עובדים ששירתו ויש שעדיין משרתים במילואים, ובוודאי שיש כאב גדול על האובדן של איל ולדמן. הכאב פגש את כולם במדינה, לא משנה איפה. אני חי כאן כמו כולם. באנבידיה יש אנשים שמשתתפים במחאות ומושפעים מהמצב, יש עובדים שנמצאים במצב עדין בעקבות האירועים, והנה, עם כל הקשיים, הצלחנו להישאר בתעשייה ולקחנו את אנבידיה אף יותר למעלה. החברה שלנו בהחלט יכולה לשמש דוגמא ליחסי עבודה מעולים, לא משנה מהיכן אתה מגיע אליה".
