אם המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית – אחת מאבני הפינה של הכלכלה הגרמנית שמעסיקה 770 אלף עובדים, כ-2% משוק העבודה – היה זקוק לאירוע או רגע שייצג אותו, הרגע הזה הגיע בספטמבר 2023, כשאופ"א, הגוף המנהל של הכדורגל האירופי, הודיעה על יצרנית המכוניות שתהיה הספונסרית למשחקי אליפות אירופה לנבחרות, שנועדה להיערך בגרמניה ביוני-יולי 2024. פולקסווגן, שהייתה המאמצת הרשמית של התחרות בשנים 2018 עד 2022, פרשה משיקולים כלכליים, ובמקומה נבחרה היצרנית הסינית BYD.
זה היה רגע כמעט הוליוודי בסמליות שלו: חברה סינית מחליפה את החברה הגרמנית הגדולה ביותר לייצור מכוניות והשנייה בעולם אחרי טויוטה, ועוד בטורניר בינלאומי ענק שנערך בגרמניה עם מאות מיליוני צופים. היה זה בבחינת טקס העברת השרביט מהענק האנכרוניסטי שיורד מהכיסא, לחברה שראשי התיבות של שמה מתורגמים ל"בנה את החלום שלך" (Build Your Dream).
2 צפייה בגלריה
מפעל פולקסווגן בוולפסבורג, גרמניה. ירידה חדה במכירות
(צילום: Krisztian Bocsi/Getty Images)
תעשיית הרכב תמיד הייתה היהלום של הכלכלה הגרמנית, ופולקסווגן הייתה היהלום שבכתר היהלומים של תעשיית הרכב הגרמנית. אבל החברה לא ממש התאוששה מ"דיזלגייט", הסקנדל מ-2015 שבו התגלה כי רימתה בדיווחים על זיהום האוויר שמייצרות מכוניות הדיזל שלה. היא שילמה במיליארדים ובאובדן תדמיתי, החליפה מנכ"לים, איבדה נתחי שוק ולא הצליחה להכניס את הרגל בדלת הנחשקת של שוק המכוניות החשמליות. ועם זאת, אף אחד לא חזה את מה שקרה בחברה, ובתעשיית הרכב בכלל, בחמשת החודשים האחרונים: פולקסווגן הכריזה לראשונה בתולדותיה על סגירת שלושה מתוך עשרת מפעלי הייצור שלה, פורד הכריזה על קיצוץ נרחב בייצור ובשעות העבודה של עובדיה במפעל בקלן, ועוד מפעלים ויצרני מכוניות הודיעו על קיצוצים ופיטורים.
העבירה את מפתחות העתיד לסין
חלק מהבעיות של פולקסווגן שייכות לכל חלקי הכלכלה הגרמנית – כוח עבודה יקר, ביורוקרטיה מסורבלת ומחסור עמוק בחדשנות. התעקשות הממשלה לא לקחת הלוואות כדי לשמור על תקציב מאוזן גרמה לכך שתור הזהב של כלכלת גרמניה ותעשיית הרכב שלה לא נוצל להשקעות בטכנולוגיה. נוסף על כך, מדיניות הממשלה של אנגלה מרקל איפשרה להעביר יותר ויותר אחריות, טכנולוגיה וידע של ייצור מכוניות גרמניות למפעלים בסין, מה שבסופו של דבר הוביל לכך שיצרניות המכוניות בסין יכלו לייצר מכוניות מתחרות במחירים נמוכים בהרבה. "בעוד כל העולם עבר לכלי רכב חשמליים וירוקים", אומר יאנס קרסטן, כלכלן גרמני, "גרמניה, אחת מהשחקניות העיקריות במלחמה במשבר האקלים, המשיכה להשקיע בתעשיית רכב מזהמת. זו הייתה ראייה לטווח מאוד מאוד קצר".
אם זה לא מספיק, הממשלה גם ביטלה בשנה שעברה את הסובסידיה המיוחדת לרוכשי מכוניות חשמליות – עוד קורבן על מזבח התקציב המאוזן הקדוש, מה שגרם לביטולי הזמנות המוניים ולפיטורים, וגם לחשש גובר בציבור באשר לכוונות שעליהן הכריזה הממשלה להפסיק את ייצור המכוניות המזהמות עד 2035.
במאבק המתנהל עכשיו בין העובדים לבין הנהלת פולקסווגן לקראת הפיטורים וסגירת המפעלים, טוענים ועדי העובדים כי הבעיה העיקרית של פולקסווגן היא ניהול גרוע ואי-הקצאת משאבים לפיתוח כלי רכב חשמליים והיברידיים. נציגי העובדים דורשים קיצוצים בהנהלה, תוכנית לחילוץ מהמשבר, אבל גם עלייה של 7% בשכרם. ההנהלה טוענת שכחלק מההתייעלות היא חייבת לקצץ בשכר. העובדים טוענים מנגד: פולקסווגן חילקה בשנים האחרונות דיבידנדים בשווי 4.5 מיליארד אירו, והשבוע הכריזה על השקעה של מיליארדי דולרים בחברת ריביאן האמריקנית לייצור כלי רכב חשמליים, שהוקמה ב-2009 ועדיין מתקשה להגיע לרווחיות.
מובן שגם גורמים חיצוניים כמו הקורונה, המחסור ברכיבים שבא אחריה ומלחמת אוקראינה ומשבר האנרגיה שבעקבותיה תרמו למשבר, שמאיים לא רק על עובדי פולקסווגן הישירים אלא גם על מאות אלפי אחרים שתלויים בה. אבל הבעיה העיקרית היא הסינים.
גרמניה עשתה מיליארדים מיצוא רכב לסין, אבל פה נכנסת השמרנות הגרמנית: אף שהיא אחת המדינות הפעילות ביותר במאבק האקלים, ושתעשיית הרכב היא אחד הרכיבים החשובים ביותר במלחמה הזו, המדינה לא הצליחה להיפתח לרעיון של מעבר למכוניות חשמליות. באותו זמן בסין, חברות כמו BYD, Geely ו-NIO השקיעו את כל ההון שלהן בפיתוח מכוניות מתקדמות משלהן ובבניית שרשרת האספקה שלהן. "בכל השנים שבהן יצרניות הרכב הגרמניות נחו על זרי הדפנה, סיפרו לממשלה על מכירות הענק וסיפקו לציבור אגדה על משהו שיש לו חיים משלו ויימשך לנצח, יצרניות הרכב והממשל הסיני השקיעו מיליארדים בפיתוח מכוניות חשמליות, בטכנולוגיות שלהן ובייצור הרכיבים שלהן, כולל סוללות", אומר הכלכלן יאנס קרסטן. התוצאה היא שהשוק רווי היום במכוניות חשמליות מייד-אין-צ'יינה, שוות באיכותן למכוניות הגרמניות, במחיר נמוך משמעותית.
"המשבר הופך לדרסטי לא רק בגלל היקפי הפיטורים והקיצוצים, אלא מפני שהוא משתלב בבעיה חברתית רוחבית", מבהיר קרסטן, "יש פה בעיה כלכלית, אקלימית, פוליטית, מנהיגותית ואפילו בעיית הגירה: יותר ויותר גרמנים רוצים לעצור את מעגלי ההגירה למדינה, כפי שמשתקף מהבחירה במפלגות קיצוניות מהימין ומהשמאל, ומצד שני גרמניה זקוקה לידיים עובדות, בעיקר עם ניסיון ומומחיות, כדי לעבור כראוי לכלכלת רכב חשמלית".
2 צפייה בגלריה
BYD. נישלה את פולקסווגן מאליפות אירופה – ואותתה על כוונותיה לכבוש את היבשת
(צילום: Pedro Pardo/AFP)
בינתיים הרשויות בסין מפמפמות מיליארדים בסובסידיות והנחות מס ליצרניות רכב חשמלי. האימוץ של אליפות אירופה לנבחרות על ידי BYD היה איתות ברור: אנחנו רוצים לכבוש את שוק הרכב של היבשת. כדי למנוע את הכיבוש הזה, החליט האיחוד האירופי להעלות את המיסים על יבוא רכב חשמלי מסין. זו יכולה להיות מכה אנושה עבור תעשיית הרכב הגרמנית, כי צעד כזה יכול להתפרש כמלחמת סחר ויגרור את הסינים להעלות את המיסים על יבוא רכב מגרמניה.
בגלל נפילת הממשלה והבחירות שהוקדמו מספטמבר לפברואר הקרוב, מיהרו פוליטיקאים רבים להציע שהממשלה תתערב במשבר כדי למנוע פיטורים המוניים ועלייה באבטלה, ובעקבותיהם זליגה גדולה יותר של מצביעים למפלגת הימין AFD, שגם כך מוצגת כרגע בסקרים כמפלגה השנייה בגודלה.
כך או כך, עדיין מדובר במשבר בלבד, ולא בקריסה. מרצדס וב.מ.וו, למשל, הציגו בחצי השנה הראשונה של 2024 רווחים של 8 מיליארד אירו כל אחת, ופולקסווגן דיווחה על רווח של 10 מיליון אירו (כל המספרים לפני מיסים). תשע החברות האחרות שנמצאות תחת גג תאגיד פולקסווגן הכללי, כמו פורשה, דוקאטי, משאיות סקניה ומאן או סקודה, מציגות מאזנים כלכליים חיוביים ואינן עומדות בפני קיצוצים (אאודי, עוד חברה בת, הודיעה השבוע כי תפטר עובדים).
"הפתרון לא מסובך מדי", אומר קרסטן. "לתעשיית הרכב הגרמנית יש רזרבות ורווחים עצומים מ-20 שנים של שגשוג. היא צריכה להשקיע את הרווחים האלה בטכנולוגיות הכי חדשניות ובהוזלת מחירי כלי הרכב שלה כדי להפוך אותם לתחרותיים". הממשלה מצידה תצטרך לסייע בבניית תשתיות ארציות להטענת הסוללות, סבסוד פתיחת מוסכים המורשים לטפל במכוניות האלה, השקעות בפיתוח ומחקר, ובעיקר בקיצור תהליכים ביורוקרטיים בכל מה שקשור לייצור וקנייה של כלי רכב חשמליים. זה גם יתיישב סוף סוף עם המאבק הכולל להפוך את גרמניה למדינה ירוקה יותר.
