על רקע הוויכוח הפוליטי ביהדות התורה וההבטחה של ראש האופזיציה בנימין נתניהו לתקצב באופן מלא גם מוסדות חינוך שלא מלמדים ליבה, אירחנו בתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio את ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית החרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, שיחד עם חוקרים נוספים פרסם לאחרונה מחקר שעוסק במצב הכלכלי הבעייתי של משקי הבית בחברה החרדית, ואת טלי פרקש, כתבת ynet יהדות שהסבירה מה משמעות ההסכם, ומה מתרחש מתחת לפני השטח במגזר החרדי בכל הנוגע לחינוך הממלכתי דתי והמאבק על לימודי הליבה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אנחנו נמצאים בתקופה של צומת דרכים עבור החברה החרדית וכן החברה הישראלית בכלל, שישפיע על השילוב של חרדים בשוק העבודה בעתיד", מסביר מלאך. "במחקר ראינו שהלחץ על משקי הבית החרדיים ובעיקר על הצעירים שבהם הולך וגדל, וזה מציב בפניהם שתי אפשרויות - או 'להשיג' מהמדינה תקצוב ותמיכה משמעותיים יותר או לצאת לעבוד".
למעשה, ההחלטה על לימודי הליבה וההזדמנות שהתפספסה בנוגע להכנסת לימודי ליבה למגזר החרדי קשורה באופן ישיר לסיכויי היציאה לעבודה של החרדים ולגובה השכר שהם מרוויחים אם הם עובדים, שכן ידוע שהיעדר ידע והיכרות עם מתמטיקה ואנגלית למשל פוגעים בסיכוי להרוויח שכר גבוה.
ד"ר גלעד מלאךלפי המחקר, ההכנסות של משקי הבית החרדים דווקא עלו בשנים האחרונות ובתקופת הקורונה, יותר מאשר משקי בית לא חרדיים בעיקר בשל גידול בהכנסה מעבודה, כאשר נשים חרדיות הן שהובילו את המגמה. שיעור התעסוקה של גברים חרדים עלה רק במעט וכך גם רמת ההכנסה שלהם. אך לגידול בהכנסות לווה גם גידול בהוצאות, ובממוצע הן נשארו באופן עקבי גבוהות מן ההכנסות – הפרש של כ-2,600 שקל בחודש בממוצע.
"העלייה בשיעור התעסוקה של החרדים הייתה קטנה יחסית, והיא הושפעה כמעט ורק מהעלייה בשיעור התעסוקה אצל נשים. אצל גברים לא הייתה עלייה ושם לב הבעיה", מסביר מלאך.
"הפער הכי גדול נמצא אצל הזוגות הצעירים"
לפי החוקרים, בשנים האחרונות חלו שינויים בדפוסי החיסכון וההשקעה של משקי הבית החרדיים - כולם מכוונים לאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירה. במחקרים קודמים עלה שכדי להגיע למטרה זו משקי הבית החרדיים מתמקדים ברכישת דירות זולות, בתשלומי משכנתא נמוכים ובהגדלת חובות. אך לפי המחקר הנוכחי, נמצאו עדויות לכך שאסטרטגיות אלו מאבדות מיעילותן: מחירי הדירות ותשלומי המשכנתא של משקי הבית החרדיים הולכים ומאמירים, בקצב מהיר יותר מהעלייה במחירי הדיור בישראל, שיעורי הבעלות על דירה יורדים ותשלום המשכנתא החודשי הממוצע של משק בית חרדי גבוה מהתשלום של משק בית יהודי לא חרדי.
לפי המחקר, חלק מן העלייה בתשלומי המשכנתא נובע משינוי בנורמה. בחברה החרדית היה נהוג במשך שנים שההורים מממנים את עיקר התשלום על הדירה לילדיהם בזמן הנישואים, אך כעת שיעור ניכר מההורים החרדים לילדים בגיל הנישואים מדווח על קושי להשתתף בקניית דירה לילדיהם באופן שהיה נהוג בעבר. כתוצאה מכך רוב הזוגות הצעירים משלמים היום בין מחצית לתשלום מלא של עלות רכישת הדירה. משקי הבית החרדיים ממשיכים לנסות לעשות את אותו הדבר - קניית דירות בגיל צעיר ושמירה על שיעור בעלות דירה גבוה - אך הם נאלצים להזדקק למשכנתאות והתחייבויות גדולות יותר לשם כך.
"אנחנו רואים שהפער הכי גדול נמצא בקרב הזוגות הצעירים", אומר מלאך. מקובל שזוג שמתחתן שהוא יתחיל עם דירה, בעצם להורים נגמר הכסף. לפי סקר שערכנו ראינו שהיום רוב הזוגות הצעירים ממנים לפחות מחצית אם לא את כל התשלום של הדירה החדשה. מה זה אומר? שאת המשכנתא הזוג הצעיר צריך לשלם. ומה זה אומר? ששני בני הזוג צריכים לעבוד".
מלאך מסביר שוב שבמצב כזה המשמעות של התמודדות המדינה והמצב הפוליטי יהיו משמעותיים במיוחד: "ברגע שהלחץ הכלכלי גדל או שהמדינה תיתן תמיכה יותר משמעותית - דבר שהמפלגות החרדיות מנסות להשפיע עליו, כלומר לתמוך בנושאי הפטור, במוסדות החינוך החרדיים בכלל וכך בעצם חלק מהעלות תמומן ע"י המדינה. אפשרות שנייה היא שהזוגות הצעירים ייאלצו לצאת לתעסוקה בגיל צעיר יותר. ואחד הדברים שהממשלה הנוכחית דווקא ניסתה לעשות זה סבסוד מעונות היום להורים עובדים והורדת גיל הפטור".
.
