בית הדין הרבני הגדול התיר לאחרונה לפרסום פסק דין שדחה ערעור שהגישה אישה על כך שנשללו ממנה זכויות בבית שבו חיה עם בעלה לשעבר, שאותו קיבל במתנה מאביו. הדיינים הרב שלמה שפירא, הרב צבי בן יעקב והרב דניאל אדרי קבעו כי טענותיה שלפיהן מדובר ברכוש משותף "רעועות ביותר, חסרות בסיס וחוט שדרה".
באוקטובר 2020 דחה בית הדין הרבני בירושלים תביעה של האישה לזכויות בבית שבו גרה עם בעלה מ-2010. בערעור שהגישה על ההחלטה באמצעות עו"ד ריקי אופק, היא טענה כי מדובר ברכוש משותף למרות הרישום ולמרות המתנה.
בין היתר היא טענה שהיא ובעלה לקחו יחד הלוואה של 1.5 מיליון שקל בשביל לעזור לאביו לממן בנייה על מגרשים שהיו בבעלותו, ובתמורה הוא היה אמור להעביר את הזכויות בבית שבו התגוררו על שם שניהם.
הבעל, שיוצג באמצעות עו"ד לאה קליין אליאב, טען לעומת זאת כי הוא ואשתו נכנסו לגור בבית כשעוד היה רשום על שם אביו, ולפני שנטלו את ההלוואה. כשנתיים לאחר מכן אביו העניק לו אותו משיקולי מס ואף החתים אותו על הסכם שאסר עליו להעביר את הזכויות לאדם אחר ונכתב בו במפורש שמדובר במתנה אישית.
יתרה מכך, הוא כלל סעיף שמאפשר לאביו לבטל את המתנה אם ייווצר סכסוך בינו לבין אשתו. הוא הדגיש שאשתו הצטרפה להלוואה שלקח בשביל אביו רק משום שהבנק דרש זאת, וממילא אביו הוא זה שהחזיר אותה במלואה אחרי שמכר את אחד הבתים שבנה.
ואכן, הדיינים קבעו שאין שום היגיון כלכלי בטענה שהאב העניק לבני הזוג בית בשווי 4.5 מיליון שקל רק משום שלקחו עבורו הלוואה של 1.5 מיליון שקל עבור בנייה במקום אחר, שאותה פרע מכספו.
נקבע כי ההסכם שעליו הוחתם הבעל מוכיח ללא כל ספק שהאב מעולם לא התכוון להעניק לאישה את הבית במתנה. הדיינים פסקו כי ההסכם מעיד בבירור שלא הייתה כוונת שיתוף – לא מצד האב ולא מצד הבן, ולמעשה הוא מוכיח דווקא "כוונת אי-שיתוף" של האישה בנכס.
בפסק הדין הודגש כי אין שום קשר בין ההלוואה שניטלה לצורך בניית בתים במגרש אחר לבין הבית שאליו נכנסו כשנתיים קודם לכן. יותר מזה, האישה הצטרפה להלוואה כלווה פורמלית בלבד כשבפועל מי שלווה את הכספים היה בעלה – עבור אביו, שכאמור, גם פרע אותה במלואה כעבור שנה וחצי.
"חובת ההוכחה לכוונת שיתוף ספציפי המקנה זכויות על פי פסיקת בתי המשפט, בניגוד ללשונו המפורשת של החוק, מוטלת לפתחו של הטוען לכוונת שיתוף. במקרה שלפנינו לא רק שהמערערת לא הוכיחה את טענותיה, אלא שכל טענותיה נראות רעועות ביותר, חסרות בסיס וחוט שדרה", כתבו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד ריקי אופק
• ב"כ המשיב: עו"ד לאה קליין אליאב
• ynet הוא שותף באתר פסקדין