גולת הכותרת של גזרות האוצר בתקציב המדינה שהונח על שולחנה של הכנסת היא מיסוי חברות ארנק וחברות החזקה, על פי תזכיר שפרסם לאחרונה משרד האוצר. חברת ארנק היא חברה שנועדה להפחית מסים על הכנסות אישיות באמצעות תשלום דרך חברה בע"מ. תזכיר החוק מבקש לתקן את סעיף 62א לפקודת מס הכנסה ובכך להכביד על חברות ארנק, להגביר את הנטל על חברות מעטים באמצעות תוספת מס של 2% על רווחים עודפים, ולתגבר את מנהל רשות המסים בכלים נוספים כדי לכפות חלוקת דיבידנד.
על פי רוב אני נוהג לכתוב על חקיקה הקיימת ולא לעסוק בהצעות חקיקה, מפני שהן יכולות להשתנות עד הפיכתן לחקיקה סופית, אם בכלל. הפעם אחרוג ממנהגי ואתמקד בהצעה לתקן את סעיף 62א לפקודה.
תזכיר החוק מציע להוסיף לפקודת מס הכנסה את סעיף קטן 62א(א1), אשר יתייחס למקרים מובהקים לכאורה של חברות ארנק פעילות אשר אינן ממוסות מכוח סעיף 62(א) לפקודה בנוסחו דהיום, שיש להן (לגישת משרד האוצר) שיעור רווחיות גבוה מהרגיל מפעילות עתירת יגיעה אישית. קרי, פעילות אקטיבית, שהמרכיב הדומיננטי בהפקתה הוא יגיעה אישית.
תזכיר החוק מציע לקבוע שבעל המניות המהותי הפעיל בחברה יחויב במס שולי על חלקו בהכנסה החייבת של החברה, שנובעת מפעילות עתירת יגיעה אישית, העולה על שיעור רווחיות של 25%. הסכום האמור יופחת ככל ששיעור הרווחיות של החברה עולה עד לשחיקה מלאה בשיעור רווחיות של 100%, במנגנון הקרוי בתזכיר החוק כ"תקרה מתקפלת", כך שמלוא הכנסתו של בעל המניות תמוסה במס שולי.
במילים אחרות, חמושים במצגות צבעוניות ובדוח פנימי של משרד האוצר שהוסתר מעיני הציבור בעת הכנתו, מציע משרד האוצר למסות כל חברה שיש בה עד חמישה בעלי מניות והכנסותיה מפעילות עתירת יגיעה אישית נמוכה מ-30 מיליון שקל בשנת המס, במס שולי, כהכנסתם של בעלי המניות המהותיים בה, לא משנה כמה עובדים מועסקים בחברה ומהן תוכניותיה העסקיות לעתיד.
אדישות, זחיחות ויהירות
פקידי האוצר, שספק רב אם שילמו פעם משכורת לעובדים או נטלו סיכון כלכלי עסקי ממשי, מבקשים הלכה למעשה להעלות את המס עבור אותם בעלי מניות לשיעור של 50%.
עכשיו, שוו בדעתכם מצב שבו גרמניה הייתה מעלה את המס על חברות של נותני שירותים, לרבות מתכנתים, רופאים, סוכני ביטוח, עורכי דין, רואי חשבון וכיו"ב, לשיעור מס של 50% ואילו אוסטריה הייתה ממסה אותם בשיעור של כ-14%. במצב כזה, ברור שהייתה נהירה של אותם בעלי מקצוע חופשיים מהמדינה המכבידה למדינה המקלה וזה בדיוק המצב שעלול לקרות אם התזכיר יהפוך לחוק מחייב. הגירה לקפריסין, מדינת האי הסמוכה אלינו, תחייב את בעלי המניות בחברות אלו בשיעור מס סופי של כ-14% לעומת 50% המוצעים בישראל בתיקון החדש.
אדישים לגל העזיבה שפוקד את המדינה בשנתיים האחרונות, ובגיבוי של שר אוצר שמאמין בכלכלת "בעזרת השם", מהמרים בכירי משרד האוצר על העתיד הכלכלי של המדינה ודוחקים את בעלי המקצועות החופשיים להגר מישראל או לחילופין להקים חברות תושבות חוץ, אשר לא יהיו כפופות לגזרות החדשות ולמיסוי הישראלי.
עו"ד מאורי עמפלי איל יזהרבזחיחותם הרבה, הם טוענים כיום כי כוונת המחוקק לא הייתה לעודד מעבר של עצמאים לחברות באמצעות חברות ארנק, על מנת לחסוך במסים. ברור כי הטענה מופרכת, שכן המחוקק מעודד מעבר של עצמאים לחברות תוך כדי דחיית אירוע המס באמצעות סעיף 104א לפקודה, במהלך שלושת העשורים האחרונים. בנוסף, הם מתגאים בכך שלרשות המסים יש את היכולת לנטר חשבונות בנק של ישראלים אשר יבקשו להשקיע את כספם מחוץ לישראל, בניגוד לעבר.
ביהירותם הם שוכחים שבעידן תקשורת מקוונת (באמצעות תוכנות Zoom, Teams וכדומה) דבר לא ימנע, מבחינה מיסויית, מבעל מניות בחברת מעטים לעזוב את ישראל ולהמשיך לנהל את צוות העובדים הישראלי באמצעים מקוונים, תוך משיכת דמי ניהול לחברה החדשה שתקום בקפריסין או במדינה אחרת. אותן מדינות אולי יבקשו למסות את הכנסות חברת הניהול במס חברות, אך לא ייכפו חלוקת דיבידנד לידי בעלי המניות.
פערי המס שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים בשנה עשויים במקרים אחרים לשכנע את בעלי המקצועות החופשיים להקים חברות זרות, אף מבלי לעזוב את המדינה וללא קושי רב להתמסות רק במדינת התושבות של החברה הזרה, תוך דחיית תשלום הדיבידנד לעתיד. גם הקמת חברת משלח יד זרה על ידי נותן השירותים הישראלי, עשויה לאפשר את דחיית החבות במס על הדיבידנד לעתיד, אם בכלל.
לסיכום, אם רוצים למסות רווחים כלואים בחברות מעטים יש דרכים לעשות זאת, אך לנו לא נותר אלא לצעוק: עצרו את הטירוף למען השם, עזבו את חברות הארנק שממילא חלקן כבר ממוסה במס שולי משנת 2017, אחרת באמת נאלץ להסתמך רק על "עזרת השם".
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד (רו"ח) מאורי עמפלי ממשרד עמפלי עריכת דין ומיסים
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
