וועידת האנשים של המדינה- אחד על אחד עם שר האוצר
(צילום: סנטרל הפקות)
תקציב עצום שעשוי להגיע ל-5 מיליארד שקלים צפוי להיות מוקצב לקליטת עשרות אלפי עולים חדשים ופליטים מאוקראינה ומרוסיה. קליטתם של העולים לתקופה ארוכה (אולי תמידית), וקליטתם לתקופות קצרות יחסית של הפליטים הלא יהודים, תצריך היערכות של המשק הישראלי כמעט בכל תחומי החיים.
במשרדי הממשלה החלו כבר בהיערכות, אולם מתברר שעדיין קיימים מכשולים עצומים בקליטה, כאשר אי הוודאות ביחס למספרי הבאים, לגילים, להשכלה ולמצב בריאותם, הם הגורמים המובילים בהערמת הקשיים על קליטת אלפי העולים והפליטים, שכנראה יהיו בקרוב מאוד עשרות אלפים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לכולם ברור, ממשרד הקליטה ועד למשרדי האוצר וראש הממשלה, שקליטתם בעת הזאת היא לא רק חובתה של המדינה היהודית, אלא שיש גם ברכה בצידה - היא תוביל גם לצמיחה ולשגשוג רבים יותר, כפי שאירע לאחר העלייה הגדולה מברית המועצות בראשית שנות ה-90.
כ-100 אלף שקל לעולה חדש
התחומים העיקריים שידרשו טיפול דחוף הם הסדרת פתרונות דיור מיידיים לאלפי משפחות, דאגה לקליטה בתנאים סבירים של העולים והפליטים, בגילים השונים, מתינוקות ועד קשישים, הסדרת ביטוחי בריאות וחיסונים רפואיים, סידור מקומות לימוד לילדים והכוונה של עולים ופליטים לשוק העבודה.
בעבר חישבו במשרד האוצר כי כל עולה חדש שנוחת בארץ עולה למדינה בתוך זמן קצר בין 80 ל-100 אלף שקל (סל קליטה, מגורים, רפואה, לימוד עברית, הכשרות מקצועיות ועוד). לכן כל 10 עולים יעלו עד מיליון שקל במשך הזמן, 100 עולים עד 10 מיליון, 1,000 עד מאה מיליון ו-10,000 עד מיליארד שקל.
אם אכן יגיעו לישראל כ-50,000 עולים מאוקראינה ומרוסיה במהלך שנת 2022, כפי שחלק חוזים, המשמעות הצפויה היא שהמדינה תצטרך למצוא תקציב של 5-4 מיליארד שקל. אולם, קליטתם, גם אם זמנית לחודשים ספורים, של 10,000 פליטים, ואולי יותר מכך, תעלה עוד מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה.
שר האוצר אביגדור ליברמן התייחס מפורשות לעלות האפשרית של קליטת עולים בריאיון בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" שנערכה אתמול: "צריך להעלות את עניין העלייה לא רק על ראש שמחתנו, גם על ראש תקציבנו. אנחנו נצטרך פה לעשות קיצוץ רוחבי בפעילות הממשלה. אני מתכוון בעוד עשרה ימים להביא קיצוץ רוחבי, אין לנו שום דרך להביא 4.5 מיליארד שקל. זאת ההערכה של כל נושא קליטת העלייה: דיור, דמי קיום, סל קליטה, שירותי בריאות והכל, וזה לא סכום שהאוצר יכול להביא מהרזרבה. הסכום הזה מחייב קיצוץ רוחבי ואני מקווה שכולם יבינו ויתמכו".
ח"כ נעמה לזימי (העבודה) מיהרה להגיב לדברי ליברמן: "לפני ששר האוצר מכריז על ברירת המחדל של קיצוץ רוחבי שעתידה לפגוע בחלשים ובפגיעים ביותר בחברה, הוא חייב לבדוק פתרונות קיימים. קיצוץ רוחבי משמעותו פגיעה בחינוך, רווחה, בריאות ועוד. התמודדות עם משבר פתאומי וחריג כמו המלחמה בין רוסיה ואוקראינה וקליטת עולים, ובוודאי משבר הדיור, מצריך מקורות תקציביים ייעודיים. מה שמדינת ישראל זקוקה לו הוא הרחבה תקציבית משמעותית, חשיבה מחודשת על מיסוי בעלי ההכנסות הגבוהות ושינוי עומק בסדרי העדיפויות הנוכחיים".
הבעיות העיקריות
בריאות: בימים האחרונים התעוררה השאלה בדבר הצורך לבטח רפואית ולחסן באופן מיידי יותר מ-12,000 עולים ופליטים שהגיעו לישראל. לא ברור כיצד יוצעו הביטוחים ומי יישא בתשלום, למשל עבור פליטי המלחמה שמגיעים זמנית לארץ. סכנה מיוחדת נעוצה גם בכך שרוב הבאים כלל אינם מחוסנים מפני נגיף הקורונה ובוודאי לא בחיסונים אחרים הנהוגים בארץ, כמו נגד נגיף הפוליו, חצבת ומחלות אחרות, שבישראל מחסנים נגדם בקביעות פעוטות וילדים. בעת שנגיף הקורונה שוב מתפשט, הדבר האחרון שישראל צריכה כעת הוא הכנסת אלפי אזרחים בלתי מחוסנים מחו"ל.
דיור: נכון שתחילה משכנים את רוב העולים שמגיעים לארץ בבתי מלון, אך כאשר מספרם הולך וגדל, ולאורך זמן אין זה כמובן הפתרון הרצוי והאפשרי. חלק מהעולים מתגוררים אצל קרובי משפחתם, אך רוב המשפחות לא יכולות לארח לפתע בביתם עוד שלוש, ארבע או חמש נפשות יותר מאשר במשך ימים ספורים. כאשר בישראל חסרות 200 אלף דירות, ובכלל זה 32 אלף דירות בדיור הציבורי, המעמסה של מציאת עוד אלפי דירות לעולים ולפליטים תגרום לקשיים. לכן תהיה צפויה עלייה נוספת בשכר הדירה ואולי גם במחירי הדירות כבר בקרוב. הרעיון שעלה שוב במשרד הקליטה וברשויות המקומיות להקים שיכוני קרוואנים הוא לא מהטובים, ומזכיר ימים לא מוצלחים במיוחד בתחום הזה בראשית שנות ה-90, בעת גל העלייה הגדול מבריה"מ לשעבר.
תעסוקה: שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, פנתה אתמול לשרת הפנים איילת שקד בהצעה לשינוי המדיניות הקיימת כלפי פליטים אזרחי אוקראינה המגיעים לישראל דרך מדינה נוספת ומוגדרים כיום "תיירים". ברביבאי מבקשת משקד לאפשר להם רשיון שהייה זמני שאינו מהווה אישור עבודה קבוע. במתכונת זו, תוענק להם אשרת עבודה בנסיבות הומניטריות ולא ינקטו סנקציות כלפי מעסיקים, בתנאי שישמרו על זכויותיהם של העובדים כמתבקש בחוק.
בישראל יש כיום כ-150 אלף משרות פנויות. דווקא בתחום הזה ניתן יהיה להסדיר חלק ניכר מהעולים והפליטים, בעיקר במקצועות שבהם אין צורך בידיעת השפה העברית - מעבודה עם מחשבים בשפה האנגלית, שרבים מהאוקראינים בגיל העבודה שולטים בה, ועד לעבודות ניקיון. ניתן להכשיר עולים למקצועות שבהם חסרים עשרות אלפי עובדים, בהכשרה לא ארוכה, כמו נהגי אוטובוסים ומשאיות, לפועלי בניין, לטבחים או מלצרים. זאת, בעיקר אם יש להם ניסיון כלשהו קודם במקצועות האלה ובאחרים. הכרה בתארים ותעודות מקצוע מאוקראינה ומרוסיה תסייע לקליטת העולים והמהגרים בשוק העבודה במהירות.
חינוך: אם יגיעו ילדים רבים בעלייה החדשה, מה שכבר די ברור, רצוי מאוד יהיה לנסות ולהכווין את משפחותיהם למספר מצומצם של ישובים, כדי שניתן יהיה לפתוח עבורם כיתות מיוחדות בשפתם, רוסית או אוקראינית.
רווחה: יהיה צורך לאתר במהירות את העולים וגם הפליטים שמצבם מחייב טיפול ותשומת לב מיוחדים. מדובר בקשישים, בנכים, בבעלי מוגבלויות שונות אחרות, ובמקרים המחייבים טיפול של עובדים סוציאליים.
