אחרי השיאים שנרשמו ב-2021 בהייטק הישראלי והגיוסים המאסיביים של עובדים לתעשייה הנחשקת בשנים האחרונות, אי הוודאות בעולם, האינפלציה, העלאות הריבית, הטלטלה בבורסות, צמצום ההשקעות וההתכווצות של חברות בינלאומיות - מתחילים להיות מורגשים גם בשוק העבודה המקומי.
אמנם ברוב החברות בישראל עוד לא מדברים בקול רם על צמצום כוח האדם שלהם, אולם אפשר להניח שהמגמה שנרשמת בקרב חברות בינלאומיות תגיע במוקדם או במאוחר גם לכאן - אלא אם ההאטה תתברר כ"תיקון" אחרי הצמיחה האדירה בשנתיים האחרונות ולא כמשבר של ממש, מה שעוד מוקדם לקבוע.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בעולם, נטפליקס פיטרה 150 עובדים בחודש שעבר אחרי דוחות מאכזבים, מטא (פייסבוק לשעבר) הודיעה כי תפחית את גיוס העובדים לתפקידים הבכירים בחברה ותקפיא גיוסי מהנדסים, ליפט הצטרפה השבוע לאובר שהודיעה על הפסקת גיוסי עובדים חדשים, סנאפצ'ט ואנבידיה הודיעו גם הן על האטה בגיוסי עובדים, רובינהוד חתכה 9% מכוח העבודה שלה שצמח מ-700 עובדים ב-2019 ל-3,800 בסוף 2021 - והרשימה עוד ארוכה.
בארץ, הביקוש למהנדסים ועובדים אחרים בענף ההייטק עדיין גבוה והמלחמה על כל טאלנט עודנה בשיאה - אך הרמזים להאטה בצמיחה המשמעותית שהתרגלנו אליה בשנתיים האחרונות כבר כאן. מנתונים של הלמ"ס שפורסמו השבוע עולה כי מאז ינואר מספר המשרות הפנויות של מהנדסים הפסיק לטפס ו"נתקע" על כ-18,500 משרות שמחכות לאיוש. בתוך כך, הביקוש למפתחי תוכנה באופן ספציפי עבר לירידה מאז ינואר אחרי טיפוס ממושך של יותר משנה. עדיין מדובר על כמות גדולה במיוחד של משרות פנויות בענף, אך הנתונים מתחילים להעיד על עצירה בגידול שנרשם בשנה שלפני כן.
"בוקר אחרי שהודיעו לנו רשמית שסוגרים את החברה ושמפטרים את כל העובדים, הלינקדאין שלי הוצף בהצעות של מגייסים מחברות הייטק אחרות", מספר עובד לשעבר של חברת אבו (AVO), שסגרה לאחרונה את הפעילות שלה בישראל בצל "המציאות המורכבת והמצב החדש שנוצר בשוק", כפי שכתב המנכ"ל בעמוד הלינקדאין שלו. "אני מניח שההסתערות של חברות אחרות על עובדי החברה נבעה מההד התקשורתי הגדול שהיה סביב סגירת החברה, אז מעניין לראות מה יקרה אם עוד חברות יתחילו להיסגר והשוק יתמלא בעובדי הייטק שפוטרו", מספר העובד.
"כרגע אני לא מודאג במיוחד מהעתיד התעסוקתי שלי, כי נראה שהביקוש לעובדים עדיין בשיא לפי כמות הפניות שקיבלתי. יחד עם זאת, העובדה שמקום העבודה שהיה הבית שלי בשנה האחרונה נסגר די במפתיע ללא ספק טילטלה אותי, וזה כן גורם לחשב מסלול מחדש במובנים מסויימים".
"עובדים מתחילים להיצמד לכיסא"
ניסינו לפנות לחברות גדולות ולסטארטאפים בישראל כדי לנסות להבין כיצד הם מושפעים מהמצב החדש, אך למרות שסביר להניח שלפחות בחלק מהם מתחילים לחשוב על שינויים באסטרטגיית הגיוס, רובם לא מעוניינים להודות בכך וטוענים שהמשבר לא משפיע עליהם - ולא רק שהם לא מתכננים פיטורים, הם מתכוונים להמשיך לגייס במלוא המרץ. למרות הגישה של "עסקים כרגיל" שמשדרות החברות עצמן, שעשויה עוד להוכיח את עצמה, בחברות הגיוס וההשמה כבר מתחילים להרגיש שינוי מגמה.
נתן לוי, מנכ''ל אתר ניהול קריירה ג'ובמאסטרצילום: יעל צור"בארה"ב הכל מהיר ואלים יותר, אבל אנחנו מתחילים לראות את זה גם בישראל", אומר נתן לוי, מנכ''ל אתר ניהול קריירה ג'ובמאסטר. "יש כבר חברות שנסגרות ובעיקר כאלה שמפטרות. לא מעט חברות בארץ הודיעו כבר על פיטורי עובדים - גם אם מטעמים קוסמטיים הם קוראים לזה 'תהליכי התייעלות'. לכך יש להוסיף את החלטתן של חברות ענק להקפיא גיוסים או לקצץ בפרויקטים, והתוצאה היא שינוי שכבר מורגש בשבועות האחרונים בשוק העבודה - עובדי ההייטק מתחילים להיצמד לכיסאותיהם ויש הרבה פחות תזוזות אימפולסיביות של עובדים בין החברות".
גם הילה הדר, יועצת ארגונית ובעלת "הילה לתוצאות בע"מ" שעוסקת בגיוס כוח אדם לתעשיית ההייטק, מעידה שעובדים מהתחום כבר לא ממהרים לעבור ממקום עבודה אחד לאחר. "השילוב של המלחמה באוקראינה, הקורונה, אי הוודאות בשווקים וצמצום ההשקעות בהייטק גורמים לעובדים להעדיף להישאר במקום העבודה שלהם, ופחות לרצות לעבור לעבודה חדשה ולא מוכרת", היא מסבירה.
לדבריה, הנתונים מדברים בשם עצמם - כאשר בחודש מאי נרשמה ירידה דרמטית בשליחת קורות החיים לחברה וגם במספר המשרות שמוצעות בה. "חודש מאי הוא באופן מסורתי חודש חזק למגייסים", מסבירה הדר. "אחרי אפריל שהיה חלש כמו בכל שנה בגלל חג הפסח, ציפינו לראות במאי גל של מחפשי עבודה כמו זה שהורגלנו אליו בשנה האחרונה, אבל הוא לא הגיע, בעיקר כי עובדים מעדיפים להישאר במקום העבודה הנוכחי שלהם.
הילה הדר, בעלת הילה לתוצאות צילום: דורון לסטר"מעבר לזה, אנחנו מרגישים בשינוי גם מבחינת הרצונות והצרכים של המועמדים שכן מתעניינים במשרות", היא מסבירה. "אם לפני חודש מאי הרגשנו שמה שמעניין את העובדים זה הרבה פעמים הכסף והתנאים, בשבועות האחרונים סדר העדיפויות של המועמדים השתנה, והדבר שהכי חשוב להם הוא היציבות של החברה שהם מתמיינים אליה.
"המועמדים שואלים שאלות כמו כמה זמן הארגון קיים, האם אפשר לסמוך על זה שהוא ימשיך להתקיים, כמה עובדים יש בו, איך הוא מתנהל, מי הלקוחות - שאלות שבשנה האחרונה לא היינו שומעים ממועמדים לחברות הייטק. מרגישים באוויר את החשש של המועמדים מהחוסר יציבות, ממה יהיה מחר. וזה אחרי תקופה שעובדים היו 'מקפצים' מחברה אחת לשנייה כי השוק היה בצמיחה אדירה אז הם פחות דאגו.
"בנוסף, גם כשהמועמדים מסיימים כבר את תהליך הגיוס, הרבה מהם מבקשים שכר שכלל לא תואם את התפקיד והמיומנות שלהם, ברמה של פי שניים ממה שנהוג בשוק. אנחנו מפרשים את זה כחלק מההתקבעות של העובדים במקום העבודה הנוכחי שלהם, כי זה מראה שהם לא באמת ששים לעבור לחברה חדשה ולבחון את האפשרויות שלהם, ומעדיפים שהחברה תהיה זו שתגיד להם לא - אלא אם במקרה היא תסכים לשכר הגבוה שביקשו".
ג'ובמאסטר: ירידה של 18% בשליחת קו"ח במאי
מעבר למשבר שעלול לפגוע בתעשייה שמהווה את ה"קטר של המשק הישראלי", שבה המשכורות הן הגבוהות ביותר (עומדות על יותר מ-30 אלף שקל בממוצע), תשלום המיסים הגבוה ביותר (כ-25% ממס ההכנסה המשולם בישראל) והיצוא המאסיבי ביותר (כ-50% מסך היצוא מישראל) - מדובר בפגיעה שעלולה להתגלגל גם לסקטורים אחרים בארץ.
מנתונים של אתר ג'ובמאסטר שהועברו ל-ynet, עולה כי בחודש מאי נרשמה ירידה של כ-18% במספר קורות החיים ששולחים מועמדים בהשוואה לחודש מרץ, וירידה של כ-10% במשרות החדשות שמתפרסמות באתר.
"אנחנו נוהגים להתייחס לתעשיית ההייטק כאל בועה, אבל ברור שנראה כאן אפקט דומינו שיחרוג הרבה מעבר לתעשייה הספציפית הזו", אומר לוי מג'ובמאסטר. "אם נחשוב על המספר הרב של הענפים שנהנו מן השפע ומתנאי הרווחה של תעשיית ההייטק בשנים האחרונות, לא נתקשה להבין עד כמה רחבים יהיו מעגלי הפגיעה.
"חברות שליחויות המזון, מסעדות, סוכנויות רכב, תעשיית השיווק, ענף עורכי הדין, חברות פרסום ויחסי ציבור - כל אלה ורבים אחרים ייפגעו ישירות מהידוק החגורה ומסגירת הברזים בחברות ההייטק. ותהיה גם פגיעה נוספת, עקיפה ורחבה יותר - מהיחלשות כוח הקנייה של עובדי ההייטק כצרכנים. גם הם יתחילו לנהוג ביתר זהירות בכל מה שקשור להוצאות, וסביר שיחליטו לצרוך פחות", אומר לוי.
3 צפייה בגלריה
"לבעלי המסעדות יהיו יותר עובדים לגייס - אבל מצד שני יהיו פחות אנשים שיוכלו 'לבזבז' אצלם כסף"
(צילום: shutterstock)
חזרה לאיזון?
"אנחנו אכן מתחילים לראות שאנשים שומרים על הכיסאות שלהם בתפקידים גם מחוץ לסקטור של ההייטק", מספר איטן בירן, מנכ"ל חברת ההשמה My next worker, שמגייסת לכלל התעשיות במשק. "החברות ש'תומכות' בהייטק, כמו חברות ביטוח, חברות עורכי דין וחברות שיווק כבר מצמצמות קצת את כוח האדם שלהן, ובתור התחלה עוצרות גיוסי עובדים".
מצד שני, בירן מסביר כי ההאטה הזאת בהייטק דווקא עשויה במובנים מסויימים להחזיר לאיזון את המצב בשוק התעסוקה הישראלי, שסובל ממחסור בעובדים - בכל הרמות. "הדבר המרכזי שקרה לנו בשנתיים האחרונות לצד משבר הקורונה זה הצמיחה האדירה של ההייטק, והסקטור הזה למעשה שאב עובדים מכל הסקטורים האחרים, שנחשבים פחות אטרקטיביים ממנו.
איטן בירן, מנכ"ל My next workerצילום: תמיר ברגיג"ברגע שעובדים ייפלטו קצת מההייטק, או לכל הפחות תיפסק השאיבה שלהם מסקטורים אחרים, אותם סקטורים יחזרו להתמלא, ואנחנו מעריכים שזה ייקח בערך חצי שנה עד שנתחיל להרגיש את זה. מדובר לא רק על העובדים בעלי המיומנויות הטכנולוגיות, למרות שגם הם, אבל גם מנהלות ומנהלי משרדים, משאבי אנוש וכל העובדים בתפקידי המעטפת - ברגע שחברות ההייטק יצטמצמו כל אלה יחזרו לסקטורים שנחשבים פחות אטרקטיביים מההייטק וסובלים גם הם ממחסור בעובדים.
"מצד אחד, בעלי המסעדות למשל ישמחו מכך שיהיו להם יותר עובדים לגייס, אבל מצד שני, יהיו פחות אנשים שיוכלו 'לבזבז' אצלם כסף כי משכורות העתק שהתרגלנו אליהם בהייטק יתמתנו, ויהיו פחות עובדים שירוויחו את הסכומים האלה", הוא מסביר. "אנחנו עומדים להרגיש את זה בכל התחומים - גם במחירים שנשלם במסעדות, גם בשוק השכירות וגם במחירי הדירות. העובדים של ההייטק שהרוויחו סכומי עתק משכו את כל המחירים למעלה, כי היה מי שישלם, אבל אם אכן המגמה של ההתמתנות במשכורות וצמצום הגיוס לתעשייה הזאת תימשך - גם המחירים יירדו".
