בימים אלו אמורים קיבוצי ומושבי עוטף עזה להחליט להיכן הם רוצים להעתיק את מגוריהם, עד סיום המלחמה ושיקום הבתים והתשתיות. במנהלת התקומה שמלווה את הנהגות הישובים הציעו שורה של חלופות, בערים ובישובים ברחבי הארץ.
היום (ב') הודיעה מנהלת תקומה כי סיכמה עם הקיבוצים כרם שלום ורעים היכן יתגוררו בתקופת הביניים עד שתתאפשר החזרה לבתיהם. סוכם כי תושבי קיבוץ כרם שלום ייקלטו בכפר עדיאל שביישוב אשלים בדירות אשר זמינות לטובת העניין ובמבנים נוספים אשר יושכרו במימון המנהלת. תושבי רעים ייקלטו בבנייני מגורים בתל אביב אשר בצמוד להם מרכז קהילתי שייועד לרווחתם.
במקביל, בקיבוצים ובמושבים האחרים, עדיין מחפשים פתרון מתאים. היישובים שזכאים למגורי קבע כקהילה הם חולית, בארי, ניר עוז, נחל עוז, רעים, כיסופים, כפר עזה, נירים נתיב העשרה וכרם שלום. אלו ישובים שניזוקו קשות ובשלב הזה הם אינם "ראויים למגורים" כפי שהוגדרו על ידי מינהלת תקומה.
בימים אלו נדרשת כל קהילה להכריע מבין החלופות. חברי קיבוץ ניר עוז למשל, ככל הנראה יעברו להתגורר בבניין דירות בקרית גת. בקיבוץ בארי מתקשים להחליט ובשבוע הבא תיערך הצבעה שבה הנושא יוכרע. בבארי העלו אפשרות להתגורר בבניין בירושלים, אך בקיבוץ הבינו שאין רוב להצעה והנושא ירד מהפרק. הסיבה העיקרית היא אורח החיים העירוני. "אנחנו אנשי קרקע, אנשי אדמה, מה לנו ולחיים אורבנים", מחה אחד החברים בישיבה שהייתה לתושבים במלון בים המלח.
כעת עלה הרעיון שאנשי בארי יעברו להתגורר זמנית בכפר הנוער "קדמה" שבמועצה האזורית יואב. בעברו הרחוק, "קדמה" פעל כקיבוץ והוקם במסגרת הקמת 11 הנקודות בנגב ב-1946, בדיוק כמו קיבוץ בארי, כך שמהלך שכזה הוא סמלי ומרגש עבורם. גם המיקום הגאוגרפי של קדמה נוח יחסית לתושבים.
"המטרה שלנו למצוא מקום שמוסכם על כולם, או לפחות על הרוב. כל רעיון אחר יכול להביא לפירוק והתפזרות של הקהילה וזה הדבר שממנו אנחנו חוששים", סיפר אחד מאנשי הנהלת קיבוץ בארי. "אנחנו רוצים להישאר יחד בתקופה הקשה הזאת וגם לחזור יחד לבארי, לבנות הכל מחדש ובמהרה".
"הפתרון של מלון לא יכול להחזיק חודשים ארוכים"
תושבי קיבוץ רעים ייקלטו בשני בנייני מגורים ברחוב הרצל, שבסמוך אליהם קיים מבנה לשימור שבו יוקם גן ילדים לילדי הקיבוץ. היזם של הבניינים יעניק שלושה חודשים ללא שכירות, ולאחר מכן התשלום ליזם יועבר ממנהלת התקומה. מדובר בדירות של 70-60 מ"ר שיינתנו למשפחות הקיבוץ והם יידרשו לאבזר אותם. ברעים מעריכים שהם ייכנסו לבתים בתוך כשבועיים, ועד אז ישהו במלון באילת.
קהילת כרם שלום, המונה 220 תושבים, החליטה שהם רוצים להשתקע באשלים לתקופת ביניים. אבי עטר, מנכ"ל קיבוץ כרם שלום, אמר כי "הבוקר אישרה מנהלת התקומה את הבקשה שלנו. עכשיו מתחילה העבודה הקשה באמת, וזה להתחיל בתהליך המעבר. 91% מהחברים בחרו באשלים. בסופו של דבר זה היה המהלך הטוב ביותר כדי לשמר את הקהילה".
עוד אמר כי "הפיתרון של מלון הוא נכון לפרק זמן מסויים אבל לא יכול להימשך חודשים ארוכים. בסופו של דבר מרבית החברים רוצים לחזור לקיבוץ. אני מאמין שכל קהילה תתכנס בתוך עצמה ומתוך הכאב תנסה לייצר את הפתרון הטוב ביותר. אנחנו חיפשנו אזור כפרי. אשלים היא יישוב קהילתי נהדר, יחד עם כל הצרכים של הקהילה כמו חינוך. אנחנו קהילה מעורבת של חינוך דתי וחילוני, שהיא תוספת קטנה של מורכבות. שני ראשי המועצות של אשכול ורמת נגב, נתנו רוח גבית לפיתרון".
תושבי כרם שלום ישתקעו בדירות הסטודנטים של איילים. כרגע יש 57 יחידות דיור פנויות עבורם, שכוללות גם דירות להשכרה ביישוב הקהילתי אשלים. כיום הם נמצאים במלון ישרוטל ים סוף באילת. עטר ציין כי "יש משפחות שלא יכולות לסבול את השהות במלון, שנמשך כבר חמישה שבועות. אם לא יקודם המהלך שאושר היום במהירות, תוך כחמישה שבועות, אני חושש שאחרים יעזבו אותנו והקהילה לאט לאט תתפורר. אבל לדעתי מספר שבועות לאחר שהלחימה תסתיים עם תוצאות ברורות והסרת האיום- נחזור לקיבוץ".
הרשויות המארחות: "לא מדברים איתנו, צריך פתרונות"
במועצה האיזורית רמת נגב קלטו אלפי מפונים, בין היתר תושבי מושב אוהד שנמצאים בקיבוץ משאבי שדה וגם תושבי קיבוץ אילון. שכונות זמניות לקהילות המפונים לקליטה בטווח ביניים נמצאות לא רק באשלים, אלא גם במתחם הגדנ"ע במדרשת בן גוריון ובקרוב גם באחת השכונות בקיבוץ שדה בוקר. בנוסף, במועצה מקדמים מול המנהלת תכנון ברביבים, משאבי שדה ורתמים, יישובים שנמצאים מרחק של פחות משעה מהמועצה האיזורית אשכול. בסופו של דבר, ההחלטה תהיה של היישובים עצמם. אך יש צורך לדאוג לא רק למרחב הפיזי אלא גם לחינוך. ברמת נגב שוקלים להרחיב את בתי הספר הקיימים על ידי מבנים יבילים או הקמת בית ספר נוסף בקמפוס המועצה.
"יש יישובים שיוכלו לחזור לביתם אבל בית הספר לא ייפתח", מציין ראש המועצה האיזורית רמת נגב, ערן דורון. "אנחנו כרגע לא יכולים לקלוט יותר תלמידים במסגרות החינוך ויש צורך בפיתרון. המנהלת כיום לא מדברת איתנו. הצעתי לכנס את כל היישובים הקולטים, בהם בני שמעון, ערבה תיכונה ונוספים. תושבי העוטף המפונים רוצים להיות קרובים למקורות התעסוקה שלהם, שנמצאים במרחק של שעה נסיעה מעוטף עזה. במנהלת עובדים בעיקר בעצמם. אני מקווה שזה השתנה".
בירוחם יש כ-600 מפונים, רובם משדרות, המועצה האיזורית שדות נגב ואשכול והעיר נתיבות. בימים הראשונים של המלחמה הגיעו מאות מפונים שמתאכסנים במלונות, בצימרים ובדירות. המועצה המקומית הקימה עבורם שני גני ילדים וגם בית ספר יסודי. ראש מועצת ירוחם טל אוחנה ציינה כי "החזרנו גננות מהפנסיה כדי להקים את גני הילדים, ובית הספר הוקם במרכז החדשנות במועצה. יש צוותים מדהימים במקום, ובמהלך הבוקר ואחר הצהרים הם נמצאים בפעילות בטבע, שיש לה יכולת טיפול טובה לטראומות. בנוסף, דאגנו לרהט את הדירות של המפונים".
לפני שלושה שבועות המועצה פנתה למנהלת התקומה והודיעה שיש להם קרקעות מפותחות עם תשתיות שיכולות לקלוט את המפונים. "אפשר פשוט להניח את הקרווילות בלי לעשות עבודת תשתית. כל התשתיות החינוכיות והיישוביות כבר קיימות. מבחינת המנהלת אנחנו לא אישיו. הם אמורים לעבוד מול הקהילות שפונו, אבל אנחנו נשמח להיות חלק מהמשימה הלאומית הזו".
בינתיים, קהילות המפונים כבר הגיעו לסיורים בירוחם, כמו גם ברשויות אחרות. "אם הן יירצו התהליך ינוע בצורה מהירה. החטיבה להתיישבות הזמינה מאות קרווילות אבל אנחנו לא יודעים לאן הן יילכו".
