ביום שני אחר הצהריים עמד הנשיא ג'ו ביידן בגן הוורדים בבית הלבן, וחגג בטקס חתימה על אחד ההישגים הגדולים של נשיא מזה עשרות שנים: חוק התשתיות החדש, שיביא להשקעה של טריליון דולר בתשתיות הקורסות של ארה"ב. מאז ימי הנשיא דווייט אייזנהאור בשנות ה-50, לא השקיעה הממשלה הפדרלית סכומים כאלה בתשתיות, ולביידן הייתה סיבה להיות גאה. יותר מזה: הוא הצליח להשיג תמיכה דו-מפלגתית לחוק, וזה כבר ממש סוג של חד-קרן באמריקה של היום.
הטקס, ביום שטוף שמש סתווית, היה רגע אור נדיר למדי עבור ביידן בחודשים האחרונים. למרות שבשנה הראשונה שלו בבית הלבן הוא פיקח על הקאמבק המהיר ביותר בהיסטוריה ממיתון כלכלי, עלייה בשכר הממוצע במשק ברמות שלא נראו עשרות שנים, ושוק מניות פורח - התמיכה בו בסקרים נמוכה מאוד והאמריקנים לא נראים מתרשמים מההישגים שלו. החגים תכף כאן, הם הולכים למכולת ומשלמים הרבה יותר בעבור מצרכי יסוד, והולכים למלא דלק ומרגישים את הכאב בארנק. לאף אחד לא ממש אכפת שמדובר בבעיה עולמית, שנובעת מבעיות בשרשרות האספקה בשל משבר הקורונה שמסרב להסתיים. בסוף היום, מה שחשוב לאמריקני שלא שמתעניין בפוליטיקה ולא עוקב אחרי העברת חוק כזה או אחר, זה כמה עולה לו חלב. והחלב עכשיו יקר.
באוקטובר הגיעה האינפלציה בארה"ב לשיא של שלושה עשורים, והביאה לעליות מחירים בכל קשת המוצרים, ממצרכי יסוד עד מכוניות. המחסור המתמשך בהיצע מול ביקוש גבוה מאוד, הביא באוקטובר לעליית מדד המחירים ב-6.2%. היה זה החודש החמישי ברציפות של אינפלציה גבוהה מ-5%, והמדד רשם את קצב העלייה המהיר ביותר ב-12 חודשים מאז 1990.
האבסורד הוא שהכלכלה האמריקנית במצב טוב, הצרכנים נלהבים לרכוש מוצרים, ופתאום למשק אין יכולת לעמוד בביקוש. הכלכלנית הבכירה לורה רוזנר-וורברטון אמרה ל"וול סטריט ג'ורנל" כי היא צופה חצי שנה של עליות מחירים גבוהות בצורה יוצאת דופן. "אני חושבת שאנחנו עוברים לשלב חדש שבו האינפלציה תתרחב", אמרה רוזנר-וורברטון, "חלק מזה משקף את העובדה שבעיית צוואר הבקבוק של שרשרת האספקה לא נפתרת. כשהכלכלה במצב ממש טוב, אנשים רוצים לקנות, וצוואר הבקבוק הזה הוא בעיה גדולה".
בין הגורמים לאינפלציה בחודשים האחרונים - פתיחת המסחר והפעילות הכלכלית לאחר שהחיסונים הפכו זמינים וחלק גדול מהמגבלות הוסרו. וכך, מחירי הדלק זינקו באוקטובר כמעט ב-50% לעומת החודש המקביל לפני שנה. מוצרי מכולת טיפסו ב-5.4%. מחירי בשר החזיר עלו ב-14.1% בהשוואה לשנה שעברה - העלייה הגדולה ביותר מאז 1990.
מחירי המכוניות החדשות זינקו באוקטובר ב-9.8%, העלייה הגדולה ביותר מאז 1975, וגם מחירי הריהוט והמצעים קפצו בשיעור הגבוה ביותר מאז 1951. מחירי צמיגים וציוד ספורט התייקרו במהירות הגדולה ביותר מאז תחילת שנות ה-80. במחירי המסעדות חלה עלייה של 5.3% - החדה ביותר מאז 1982. העליות הורגשו בצורה החזקה ביותר במדינות בדרום ארה"ב, שם נפתחה הכלכלה מוקדם מאוד, אבל שם גם פגע זן הדלתא של הקורונה הכי חזק.
האבסורד הוא שהכלכלה האמריקנית במצב טוב, הצרכנים נלהבים לרכוש מוצרים, ופתאום למשק אין יכולת לעמוד בביקוש. הכלכלנית לורה רוזנר-וורברטון אמרה ל"וול סטריט ג'ורנל" כי היא צופה חצי שנה של עליות מחירים גבוהות בצורה יוצאת דופן
נקודה נוספת שמשפיעה על האינפלציה היא מחסור בעובדים זמינים, כשהאמריקנים ממשיכים לעזוב מקומות עבודה ומסרבים לחזור לעבוד בתנאים של לפני הקורונה. המחסור גורם לשכר גבוה יותר ומוסיף למוטיבציה של חברות להעלות מחירים כדי לקזז עלויות.
הבית הלבן הודה השבוע כי האינפלציה היא בעיה של ממש. יועצו הכלכלי של ביידן, בריאן דיס, הופיע ביום ראשון בכל תוכניות הפוליטיקה ואמר בין היתר: "אין ספק שהאינפלציה גבוהה כרגע. זה משפיע על הכיס של האמריקנים וזה משפיע על הצורה בה הם מעריכים את העבודה של הנשיא, אבל חשוב שנכניס את זה לקונטקסט. כשהנשיא נכנס לתפקיד, עמדנו בפני משבר כלכלי כולל, ועכשיו האבטלה מאוד נמוכה, השכר עולה והכלכלה במצב טוב".
דיס, וגם שרת האוצר ג'נט ילן, טענו כי חוק התשתיות שעליו חתם ביידן השבוע, ותוכנית השקעות נוספת שהדמוקרטים מקווים להעביר בשבועות הקרובים, יקלו על הלחץ ויפתחו את צוואר הבקבוק. אם זה לא יקרה מהר מספיק כדי שחג ההודיה בשנה הבאה יהיה זול משמעותית מזה שייחגג בשבוע הבא, ביידן יגיד שלום לרוב הדמוקרטי בקונגרס.
מכה מתקופות אפלות
ובאירופה המצב לא יותר טוב. למשל בגרמניה: אם לא היה די לגרמנים במכות שחטפה המדינה בשנה האחרונה: קורונה, משבר האנרגיה, פרישתה של מרקל לאחר 16 שנים, ההתגרויות הבלתי פוסקות של פוטין, ברקזיט וכניסה לגירעון תקציבי, הנה נוחתת עליהם המכה אולי המפחידה מכל, זאת שמקושרת לאירועים אפלים בהיסטוריה של המדינה - האינפלציה.
"כל שרשרת האספקה של חומרי גלם נפגעה. יש מחסורים בחומרים כמו פלסטיק, נייר ומתכות, אז חברות עוברות לייצור מקומי, שדורש גיוס של עובדים מקומיים, וזה מיתרגם למשכורות גבוהות יותר, שזו עוד תוספת לאינפלציה. החדשות הבאמת רעות הן שזה רק הולך להידרדר. אין כרגע שום צפי לירידה כלשהי במחירי האנרגיה, במיוחד בחודשי החורף הקרבים"
אוקטובר היה החודש הרביעי ברציפות שבו זינקה האינפלציה במדינה, והפעם ל-4.5%, שיא אינפלציוני חדש מאז 1993. "ישנם שני גורמים עיקריים לעלייה באינפלציה", אומר דטלאף ניקלאש, כלכלן בבנק ING, "המוביל הוא זינוק מחירי האנרגיה כמעט ב-20%, והשני הוא ההורדה הזמנית של המע"מ כחלק מהקלות הקורונה". הדרישה העצומה של היצרנים והתעשיינים לאנרגיה מהרגע ששככה המגפה, לעומת ההיצע הנמוך, גרמה להתייקרות החדה במחירי האנרגיה (מחיר הגז לבדו טיפס ב-170% מתחילת השנה), וזו יצרה תגובת שרשרת כלכלית.
"כל שרשרת האספקה של חומרי גלם נפגעה. יש מחסורים בחומרים כמו פלסטיק, נייר ומתכות", מסביר ניקלאש, "ואז חברות מתחילות לעבור לייצור יותר מקומי, שדורש גם גיוס של עובדים מקומיים, וזה מיתרגם למשכורות גבוהות יותר, שזו עוד תוספת לאינפלציה. החדשות הבאמת רעות הן שזה רק הולך להידרדר. אין כרגע שום צפי לירידה כלשהי במחירי האנרגיה, במיוחד בחודשי החורף הקרבים".
"פעם חברות היו קונות שבבים רק לפני הייצור ולפי גודל הייצור. כיום הן קונות ומאחסנות כי הן לא יודעות מתי תהיה אספקה חדשה. כיוון שרק חברות גדולות יכולות לעשות את זה, אנחנו נראה ב-2022 יותר ויותר פשיטות רגל של עסקים קטנים, חוט השדרה של הכלכלה הגרמנית"
ולא מדובר בגרמניה בלבד. האינפלציה של 3.8%, שנרשמה בספטמבר ב-19 המדינות שמשתמשות באירו, היא הגבוהה ביותר מאז 2008. האינפלציה אמנם עוזרת ליצרנים ולנותני שירותים לשפר את מאזן הרווחים שנפגע כתוצאה מהקורונה, אבל מי שנושא בנטל הם הצרכנים. מחירי החימום והחשמל עלו, מוצרי האוכל עלו ביותר מ-13%, כולל עלייה של 20% במחירי הבשר, 35% במחירי תפוחי האדמה ו-13% במחירי החלב. גם מחירי מופעי תרבות ובידור ואירוח טיפסו. "חלק מהחברות ימשיכו להעלות מחירים", אמר קרסטן ריינולדס, כלכלן מחברת המחקר "קפיטל אקונומיקס" לעיתון "פייננשל טיימס", "וחלק מהחברות, כמו יצרני המכוניות, יתקשו לייצר כמו בעבר ולכן יהיו מחויבות לבטל את ההנחות שהן נותנות".
הדאגה וחוסר הוודאות הכלכלית של האזרחים הגרמניים היתרגם במהירות למתקפות של הצהובונים על הבנק האירופי המרכזי כאחראי לאינפלציה. לאחר שכינה את הנשיא הקודם של הבנק, מריו דראגי, "דראגילה" מפני שמצץ כביכול את חשבונות הבנק של תושבי האיחוד, יצא העיתון "בילד" בקמפיין נגד כריסטין לאגארד, הנשיאה הנוכחית, שאותה הוא מכנה "ליידי אינפלציה" וטוען כי היא מזניחה את הפנסיונרים בעודה מסתובבת לבושה בבגדי מעצבים.
לא רק הצרכנים סופגים את רכבת ההרים הכלכלית. מחירי האלומיניום יכולים לעלות ב-50% בשבוע אחד, מחירי הפלדה ב-100%, שלא לדבר על השבבים, שם קיים מחסור ושוק פיראטי שבו כל מי שיכול קונה כמה שהוא יכול. "זו קצת כלכלת ג'ונגל", מסביר ניקלאש, "פעם חברות היו קונות שבבים רק לפני הייצור ולפי גודל הייצור. כיום הן קונות ומאחסנות כי הן לא יודעות מתי תהיה אספקה חדשה. כיוון שרק חברות גדולות יכולות לעשות את זה, אנחנו נראה ב-2022 יותר ויותר פשיטות רגל של עסקים קטנים, חוט השדרה של הכלכלה הגרמנית". כלכלנים ופוליטיקאים רבים מזהירים ממשבר כלכלי, פיטורים, ירידת ערך האירו, והכל כשהקורונה עדיין משפיעה על חייהם של רבים. כלומר, מתכון לפיצוץ חברתי.
"רבים עובדים בחצי משרה, מפעלים מושבתים חלקית אך הרווחים עפים מהגג. זו אילוזיה שלא תחזיק עוד זמן רב. לרוב רווחים הם דבר טוב למשק כי החברות משקיעות ומייצרות מקומות עבודה, אך כעת חברות יעדיפו לחסוך את הרווחים. זה מסוכן מאוד שיש חברות ענק שמרוויחות מיליארדים וסקטור פרטי שסופג את כל העלויות"
אבל לכל צד מפסיד חייב להיות צד מרוויח שמאזן את התמונה: אחרי רווחי שיא בחצי הראשון של השנה, 30 החברות העיקריות הנסחרות בבורסה בפרנקפורט ומרכיבות את מדד DAX, הציגו ברבע השלישי של השנה עלייה של 8.6% במכירות ושל 152% ברווח התפעולי. תעשיית הרכב הגרמנית הפחיתה את הייצור שלה כמעט ב-30% לעומת הרבעון השלישי ב-2020, ועדיין מרצדס וב.מ.וו רשמו רווחים נאים (20% ו-38% בהתאמה). חברת הטלקומוניקציה "טלקום" מסרה כי העסקים שלה טובים מאי פעם והחברה רושמת רווחי שיא, ואילו הרווחים של אדידס זינקו ביותר ממיליארד יורו בתשעת החודשים הראשונים של השנה. מדד DAX עצמו עלה ביותר מאלף נקודות מאז תחילת אוקטובר. גם מדד המניות האירופי ובורסת נאסד"ק רושמים נסיקה משמעותית.
איך זה קורה? שוב, דרישה גבוהה למוצרים לעומת היצע נמוך, אבל גם מיתון הקורונה, שגרם לפשיטות רגל רבות ולצמצום התחרות, ואיפשר לחברות הגדולות להפיל את כל העלייה במחירים על הצרכן הסופי. "הרבה אנשים עדיין עובדים בחצי משרה, הרבה מפעלים מושבתים חלקית כי אין להם חומרים, ועדיין הרווחים עפים מהגג", אומר הכלכלן ניקלאש, "זו אילוזיה שלא תחזיק עוד הרבה זמן. בדרך כלל רווחים כאלו הם דבר טוב למשק. החברות משקיעות, מייצרות מקומות עבודה, מחזקות את המחקר והפיתוח. אבל חברות עכשיו יהיו מאוד הססניות לפני השקעות. המצב לא ברור. הן יעדיפו לחסוך את הרווחים האלו. זה מסוכן מאוד לחברה כשיש מצד אחד חברות ענק שמרוויחות מיליארדים, וסקטור פרטי שסופג את כל עלויות הרווח האלו".
