לאחר שבפעם שעברה הגיעו תושבי הצפון לדיון בעניינם בכנסת ומצאו עצמם ללא חברי כנסת, למעט היו"ר מיכאל ביטון, הגיעו היום (חמישי) חברי הוועדה לפיתוח הנגב והגליל בכנסת לסיור בקו העימות בצפון. הם נפגשו עם בעלי עסקים ושמעו את מצוקותיהם בישיבת ועדה מיוחדת שארכה שעות ארוכות ובנוכחות נציגי משרדי הממשלה שנדרשו להביא פתרונות לנושאים שעלו בהם. הדיון התקיים באולם הישיבות במוזיאון ההנצחה "בית לוחמי הגטאות" שבמועצה האזורית מטה אשר, וקודם לו קיימו חברי הכנסת סיור באולמות התצוגה של מוזיאון השואה הוותיק.
לאחר הסיור ביקש ביטון להקדיש את הדיון להשמעת מצוקותיהם של בעלי העסקים, התיירנים, בעלי המפעלים והתעשיינים, שהעידו על הקריסה שמתרחשת באיזור בשל המלחמה. בפתח הדיון הזהיר ח"כ ביטון כי "המצב הכלכלי-חברתי בצפון מחמיר בעוד שהמצב בדרום משתפר ורוב התושבים כבר שבו לביתם. בדרום יש תוכנית תקומה, ובצפון יש רק הבטחה לתוכנית". לדבריו, בכוונת הועדה הפרלמנטרית להמשיך ולהשפיע על עיצוב התוכנית הלאומית-ממשלתית ולעקוב עד שתיושם במלואה.
"בעלי העסקים קורסים תחת שיתוק מוחלט של הצפון", הסביר משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות. הוא הזכיר כי "בעוטף עזה החיים אט אט חוזרים לשגרה ופה כולם מדברים על זה שבספטמבר כנראה לא נפתח את שנת הלימודים ביישובים שלנו. כלומר, אין אופק לסיום המלחמה בצפון, והעסקים לא יכולים לחכות. לא התעשיינים ולא התיירנים ולא החקלאים. אין להם את היכולת והמסוגלות להמתין חצי שנה או 10 חודשים שממשלת ישראל תבין באיזו סיטואציה הם נמצאים".
הוא האשים שהממשלה ומשרד האוצר לא מצליחים להעמיד מתווה סיוע לעסקים ששורדים בקושי רב ורבים מהם כבר לא יוכלו עוד להשתקם. "נתנו להם מסלול פיצוי ירוק, אדום, צהוב וורוד. מרוב צבעים אפילו הקשת איבדה את הצבעים שלה. צריך לתת להם פתרון. אי אפשר למוטט את התעסוקה בצפון".
ענבר בזק, מנכ"לית החברה הכלכלית גליל עליון וחברת לובי 1701, מלווה מזה חודשים עסקים רבים שעומדים בפני קריסה. היא טענה בדיון כי ברשויות "מתעללים בעסקים והורסים לנו את הפרנסה". בזק, שכיהנה כחברת כנסת בכנסת הקודמת, דרשה שיכירו באזור הגליל כאזור מוטה תיירות ויפצו את כל עסקי התיירות במרחב שסביר שלא יגיעו אליו אנשים לחופשה בתקופה הקרובה, קילומטרים ספורים מגבול לבנון ואש החיזבאללה. "לפני חודש וקצת הכירו באילת ובמועצה אזורית תמר כרשויות מוטות תיירות והכניסו אותם למתווה המפונים, וזה מה שצריך לעשות פה" אמרה בזק. "קחו את המודל הזה ותעתיקו אותו לתיירות כאן, בגליל העליון והמערבי. באילת בחודש אפריל השגרה פחות או יותר חזרה - זה בסדר שמפצים אותם אבל אנחנו פה כשאין פה תיירות ואין כלום. זה אבסורד שלאיפה שהשגרה חזרה נותנים ולכאן לא".
היא ציינה כי נודע לה ש"עסקים שניגשו וקיבלו מקדמות באוקטובר נדרשו בערב החג להשיב את הכספים. רואת חשבון אמרה לי שהתחושה שרשות המיסים עושה הכל כדי לשלם כמה שפחות ומשנה את הקריטריונים".
"הבטיחו שישפו על שכר העובדים, לא קיבלתי כלום"
בזה אחר זה הציגו כמה נציגים מענפי הכלכלה הצפונית את תמונת מצבם והתקשו שלא לפרוץ בבכי. "באוקטובר נפתחו מסלולי הפיצוי ורואה החשבון שלי הגיש בקשה במסלול ירוק", סיפר מוטי אוחנה, בעלי חברת "טרק ים אכזיב". הוא הסביר כי "העסק שלי מפונה בצו סגירה של אלוף הפיקוד ומחודש נובמבר אני מנסה עד היום לעבור מסלול פיצוי ולא זוכה לשום מענה. לקחתי עורך דין שעולה הון תועפות כי התייאשתי ואין לי ברירה - ועדיין זה לא עזר לי. קיבלתי מקדמה על חודש אוקטובר וזהו. לקחתי הלוואה של חצי מיליון שקל כדי לשרוד והכל נגמר. אני צריך עכשיו לקחת עוד הלוואה של חצי מיליון שקל. המדינה ביקשה שנשאיר ונעסיק עובדים והיא תשפה אותנו ב-70% משכר העבודה ודאגתי להם והשארתי רבים מהם ועד היום אני מממן אותם ולא קיבלתי כלום".
מאז אוקטובר הוא משרת במילואים ובזכות כך מצליח להכניס פרנסה לביתו. "אני בן 42. יש לי ילדים בבית ועסקים וכבר שבעה חודשים שאני לא ישן בבית ויוצא כמו חייל בשירות סדיר. העיסוק שלנו בתיירות הוא מאהבתנו למקום ולארץ. אנחנו לא מתפרנסים כדי להקים בניינים ולהיות עשירים".
"17 שנה אני משלמת מיסים, איפה הכסף?"
אדית פרידמן, ממסעדת "קפה בנחלה" בנהריה שאינה מפונה, אמרה בדיון כי "אין לי איך לשלם ארנונה, שכירויות, פנסיות. לא משכתי לעצמי שקל מתחילת הסיפור הזה. זה הגיוני שכבר שבעה חודשים אני לא מתפרנסת? במשך 17 שנה שילמתי מיליוני מיסים. איפה הכסף? למה אני לא קיימת. מבטיחים לנו ברשויות שעובדים, לומדים וממפים - איזו חרטה. שבעה חודשים לאירוע. הם יודעים מה צריך לעשות וגם כמה אהיה זכאית לפיצויים שמגיעים לי בסוף המלחמה, אז למה לא לתת לי עכשיו את הכספים כדי שאוכל לשלם איתם. אנחנו רוצים כתובת. רוצים לדעת למי לפנות".
אריק אהרונוביץ, בעלי מלון חוף בוטיק "המעפילים 34" שגם פועל בנהריה, מושבת מאורחים מאז פרצה מתקפת החיזבאללה. מפעל חייו הולך וקורס לנגד עיניו ואין לו דרך להיחלץ מהצרה. "אנשים מתמוטטים ומקבלים התקפי לב", זעק. לדבריו, "אנחנו צריכים לשבור את הכלים. לצאת למלחמה כי בירושלים לא מבינים".
"בדרום האיום הולך ופוחת ובצפון הוא רק מתגבר"
בדיון השתתפו ראשי הרשויות מנהריה, כפר ורדים, שלומי, חורפיש, גוש חלב ונוספים. מבין חברי הוועדה הפרלמנטריים הגיעו חברי הכנסת טטאינה מזרבסקי, ששון גואטה ורם בן ברק. "לשמוע דיון כזה אחרי חצי שנה זו הזיה", אמר בן ברק. "אנחנו מדברים על בעיות יסוד שהיו צריכות להיפתר לפני חמישה חודשים. חייבת לקום מנהלת, קבוצה של אנשים ממשרד ראש הממשלה שהולכת ומדברת עם האנשים כאן אחד אחד ופותרת את הבעיה. אנחנו צריכים לדרוש שתקום מנהלת שתסתובב ותהיה כאן כל היום ותיתן מענה לעסקים ולצרכים פה שנפגעו בגלל המלחמה. אין דרך אחרת".
במהלך הדיון הציג משה דוידוביץ את תמונת המצב על הכנת התוכנית הממשלתית הדחופה "צפונה" לשיקום מיידי בצפון, ואמר כי הובטח לו שהיא תעלה להצבעה בממשלה בתאריך 16 במאי. ח"כ ביטון ציין עוד כי "המקום הנכון והראוי לנציגי משרדי הממשלה ולשרים ולמנכ"לים של משרדי הממשלה הוא להיות כאן בצפון. האיזור הזה בשעת משבר. אנחנו באים היום לצפון ויודעים שהמציאות קשה, אם בדרום האיום הבטחוני הולך ופוחת בצפון הוא הולך ובועט ויורה על כיתות כוננות וחיילים ובתים וכטב"מים ופצועים והרוגים בצד הישראלי. כמאה אלף תושבי הצפון מפונים ללא מענה ועשרות אלפי עסקים בסכנה קיומית ומפעלים שנסגרים ותושבים ששוקלים לא לחזור הביתה. קיבלנו התחייבות מנציגי משרד ראש הממשלה שהתוכנית הממשלתית לא תובא לאישור לפני שתהיה שביעות רצון של לפחות 80% מראשי הקהילות המפונות בצפון".
