חמש מערכות בחירות תוך פחות מארבע שנים עולות לנו הרבה כסף, כאשר כל ההוצאות והנזקים למשק במערכת בחירות אחת מוערכים בשלושה מיליארד שקל, כולל עלות יום השבתון והפגיעה בצמיחה במשק. היום (א') אישרה ועדת הכספים את הצעת התקציב של ועדת הבחירות המרכזית לבחירות לכנסת ה-25, שיעמוד הפעם על כ-538 מיליון שקל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מתוך אותם 538 מיליון שקל, אושרו כ-23 מיליון שקל "הוצאות קורונה" וכ-153 מיליון שקל עבור שכר עובדי יום הבחירות. עלות הבחירות בגין כל אחד מן הבוחרים יהיה לכן כ-79 שקל. לשם השוואה, הצעת התקציב לבחירות לכנסת ה-24 עמדה על כ-675 מיליון שקל, כאשר הסיבה העיקרית הייתה התקציב העצום בסך כ-231 מיליון שקל שנדרש כדי לאפשר לחולי קורונה להצביע ולמנוע הדבקה גם ממצביעים שלא חלו.
התקציב לא כולל את התקציב השוטף של ועדת הבחירות לשנת 2022, על סך 45 מיליון שקל, שאושר בנובמבר 2021 וקיים מדי שנה כדי שהוועדה שתפעל בשנה כולה ותהיה ערוכה בזמן למקרה שיוכרזו בחירות חדשות לכנסת. יצוין שהעלויות גדלו בעשרות מיליוני שקלים בשתי המערכות האחרונות עם השינוי המשמעותי שהוכנס לנוהל - הפעלת אלפי פקחי בחירות עם מצלמות המתעדים את ההצבעות בקלפיות ומטפלים בחשדות למעשי הונאה בעת ההצבעות.
מנכ"לית ועדת הבחירות, אורלי עדס, התנצלה על הגשת התקציב כה סמוך לבחירות, וציינה כי הדבר נובע מסד הזמנים הלחוץ שעמד בפני הוועדה.
ההתייקרויות במשק הגיעו גם לעלות הבחירות
לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, לפער בין תקציבי הבחירות לכנסת ה-24 לבחירות לכנסת ה-25, בניכוי תוספות קורונה ותקציב הוועדה השוטף שנכלל בתקציב הקודם שאושר, הצביעה עדס על התייקרויות בעלויות השכירות, על גידול בהוצאות שמירה וביטחון, הן מבחינת שעות והן מבחינת התעריף, וכן על כ-16 מיליון שקל כספי רזרבה, אשר בבחירות לכנסת ה-24 לא אושרו מצד ועדת הכספים, נוכח גידול משמעותי בתקציב הוועדה.
עוד צוין כי נרשמה עלייה בשכר מזכירי הקלפיות נוכח הדרישות מהתפקיד, וכן על עדכון שכר כלל העובדים בהתאם לעדכון המדדים במשק. יצוין כי גם מספר המצביעים גדל בעשרות אלפים בין מערכות הבחירות מה שמייקר אותן.
ידידיה גרינוולד, נציג משרד האוצר ציין מנגד כי "התקציב מובא 9 ימים לפני יום הבחירות, זה די מקשה על היכולת לערוך שינויים מהותיים בתקציב שהוועדה ביקשה".
עוד הוסיף כי "אנחנו לא גורמי המקצוע שדנים או מאשרים את פרטי התקציב. יש לזה סמכות בלעדית לוועדה, אך אנחנו רואים גידול מאוד משמעותי בתקציב הוועדה. אם אני הולך לתקציב לכנסת ה-21, התקציב עמד על 281 מיליון שקל, גידול של 82%, אם אני הולך לבחירות לכנסת הקודמת, אני רואה גידול של 70 מיליון שקל".
גרינוולד התייחס לבקשת הוועדה לסעיף הרזרבה, וציין כי "בדרך כלל תקציב זה מגיע אחרי קביעת מסגרת התקציב, מתוך התקציב שנקבע. התקציב לא מאושר יחד עם הרזרבה. 9 ימים לפני הבחירות, אנחנו לא רואים צורך לקבוע רזרבה מעבר למה שהוועדה קבעה שיהיה הצורך שלה".
מנכ"לית ועדת הבחירות דחתה את דברי נציג האוצר: "בכל שנה היה יושב נציג שלכם אתנו על 3 אחוזי רזרבה לצד התקציב. כל שנה אנחנו מחזירים עודפים. החזרנו 110 מיליון שקל על הבחירות הקודמות, אבל אנחנו מבקשים את הרזרבה כי אני לא יודעת מה יהיה. היו מקרים של מבצעים צבאיים במקביל לבחירות, אירוע משמעותי של סייבר יכול חלילה לדרוש תקציב שלא תוקצב. ככל שלא נעשה שימוש, הכסף הזה חוזר. לכן אני מבקשת את אישורכם, נהגנו בזהירות בכספים".
במסמך ועדת הבחירות מפורט כי לצד 45 עובדי ועדת הבחירות הקבועים, הפועלים כל השנה, הופכת הוועדה בתקופת מערכת הבחירות, למערכת בת 26 זרועות – 20 ועדות אזוריות ו-6 ועדות משנה, שמתופעלות על ידי כ-1,100 עובדים. במסגרת זו יוקמו למעלה מ-12,600 קלפיות מסוגים שונים, ברחבי הארץ ביום הבחירות. הקלפיות יתופעלו באמצעות למעלה מ-60,000 בעלי תפקידים שונים, וכן למעלה מ-70,000 חברי ועדות קלפי.
