שתי תביעות שהוגשו בשבועיים האחרונים חושפות את מה שניר ויצמן, מבעלי רשת מלונות בראון, ניסה להסתיר בתקופה האחרונה: הקשיים הכלכליים שלו, המכבידים גם על הרשת שבבעלותו. ויצמן, בעל המניות הגדול בקבוצת בראון, מחזיק ברשת במשותף עם מייסדה ליאון אביגד והכשרה חברה לביטוח.
מדובר בתביעות שמתואר בהן כיצד ויצמן ביטל ללא התראה מוקדמת צ'קים שנתנה חברה בבעלותו לשני גורמים שונים - סמנכ"לית הכספים לשעבר של קבוצת בראון רו"ח מרים נעים ואיש העסקים יראל קעה, בעלי חברה קפריסאית, שהוא גם גיסו של ויצמן.
הצ'קים האלה ניתנו על ידי ויצמן במסגרת הסדרי פריסת חוב של הלוואות שהשניים העניקו ב-2019 לפרויקט נדל"ן יוקרתי שוויצמן השקיע בו בשכונת פלורנטין בתל אביב - אשר קבוצת בראון ערבה להן וכך גם ויצמן אישית. מדובר בפרויקט MOMA, במסגרתו נרכשו זכויות באחד הבניינים שקבוצת חג'ג מקימה במקום.
הסדרי פריסת התשלומים הושגו לאחר שהחוב המקורי לא הוחזר במועד - ועקה ונעים הגישו מוקדם יותר השנה תביעות לבית המשפט והשיגו עיקולים על חשבונות של ויצמן וקבוצת בראון. באמצעות עוה"ד אוהד רוזן ונתן שוורצמן ממשרד קלעי, רוזן ושות', תובעת נעים מוויצמן וקבוצת בראון 2.2 מיליון שקל, בעוד החברה הקפריסאית תובעת מהם 3.3 מיליון שקל.
לפי שתי התביעות, ויצמן הציע ב-2019 לחברה הקפריסאית YK Sky וגם לרו"ח נעים להיות שותפים ל"הזדמנות עסקית" שנקרתה בדרכו, ובאפריל אותה שנה חתם מול כל אחד מהם על הסכם הלוואה. הוסכם שהחברה הקפריסאית תלווה לחברה בבעלות ויצמן 430 אלף יורו (1.7 מיליון שקל אז), למשך 4.5 שנים, כאשר סכום הקרן יישא ריבית שנתית גבוהה במיוחד, של 17%, ואם הכספים לא ייפרעו, תשולם ריבית-דריבית. מול רו"ח נעים נחתם הסכם דומה להלוואה בגובה 1.5 מיליון שקל, הנושאת ריבית זהה. בשני המקרים סוכם כי ההחזר יכול להתבצע או בכסף או באמצעות מכירת דירה בפרויקט, כאשר, כאמור, מלונות בראון נתנה ערבות להחזר ההלוואות.
בתביעות מתואר כיצד כאשר הגיע מועד פירעון ההלוואות הן לא הוחזרו, וכך גם לא לאחר ארכה שניתנה. בעקבות זאת הגישו שני בעלי החוב, כל אחד בנפרד, תביעות לביהמ"ש ובצדן בקשה להטלת עיקולים על חשבונות בראון וויצמן. לאחר שבית המשפט הטיל על החשבונות עיקולים זמניים, ויצמן ביקש להגיע להסדר פריסת תשלומים עם שני התובעים, כנגד מחיקת התביעות והסרת העיקולים, ואכן סוכם שוויצמן ישלם את החוב בפריסת תשלומים.
מול YR סוכם כי יועברו כספים לחשבונה בקפריסין, וכביטחון להבטחת התשלומים, נמסרו לפקודת יראל עקה צ'קים של חברה בבעלות ויצמן, וכן צ'ק ביטחון נוסף למקרה של הפרת ההסכמות. בעקבות זאת הוסרה התביעה, אולם כפי שנטען כעת בתביעה החדשה, "מאז ועד היום, הנתבעים לא ביצעו את ההעברות הבנקאיות" - והחברה הקפריסאית נאלצה לממש את הביטחונות, ולהפקיד את הצ'קים שנמסרו לעקה.
שני הצ'קים הראשונים, בסכום מצטבר של כ-600 אלף שקל, כובדו. אחרי שההעברה הבנקאית השלישית לא הועברה, YK ניסתה להפקיד את הצ'ק השלישי וכן את המחאת הביטחון, אולם, "התברר כי הנתבעים ביטלו את הצ'קים - וכן ניתקו קשר, אינם עונים לפניות התובעת, ואינם משיבים את סכומי ההלוואה", נטען בתביעה.
גם רו"ח נעים, שעבדה כסמנכ"לית הכספים בקבוצת בראון בשנים 2022-2018, תיארה בתביעתה התנהלות דומה, לאחר שההלוואה שנתנה לוויצמן לא נפרעה במועד. היא מתארת כיצד ויצמן שוחח עמה בנובמבר 2023 ו"הודה שפשוט אין לו את הכסף לפרוע את ההלוואה משורת תירוצים", וביקש ארכה של כמה חודשים במועד הפירעון כדי "לארגן" את הכסף.
לפי תמליל השיחה שצורף לתביעה, ויצמן אמר לנעים בעת שביקשה לקבל את החזר החוב כי "אם הייתי יכול להביא לך את הכסף מחר בבוקר, הייתי עושה את זה, סבבה?". עוד הוא אמר בשיחה: "אני יכול לארגן איזה משהו… אני צריך להחזיר לבראון ולהביא את זה מהפרטי. לעשות קודם כל אורכה, שלא יהיה דיפולטים לשני הצדדים, כי ללכת לתביעה משפטית זה טיפשי… אין לנו את הכסף הזה עכשיו כרגע… בינתיים נעשה איזה שהוא סכום, שעכשיו אני אביא, מה שאני אצליח לגייס אביא לכם עכשיו, ואז שלושה-ארבעה חודשים ותקבלו את היתרה. כל הסכום".
ארכה ניתנה, אולם כאמור, ויצמן לא עמד גם במועד הפירעון החדש, ונעים תבעה את חובה והטילה עיקולים על חשבונות ויצמן והרשת, שהוסרו רק לאחר הסדר פריסת התשלומים שנחתם. במסגרת ההסדר ויצמן נתן לה צ'קים לפירעון מדי חודש. בהמשך, חמשת הצ'קים הראשונים בסכום כולל של כ-1.35 מיליון שקל אכן נפדו, אולם לאחרונה, נטען בתביעה, שאר ההמחאות שנתן ויצמן בוטלו באופן חד-צדדי על ידו ללא כל הודעה מוקדמת, ובשיחות שקיימה עם יועציה המשפטיים של רשת בראון ושל ויצמן, נאמר לה ש"הם אינם יכולים לעמוד בתשלומים ואין להם, לטענתם, את המקורות הכספיים להשיב את ההלוואה, אף שהם אינם מתכחשים לחובתם לשלמה".
היא כותבת שהיועצים המשפטיים אמרו לה שהצ'קים בוטלו על ידי ויצמן "באופן עצמאי, מבלי להיוועץ בהם, וכביכול מאחר שהוא נתון בקשיים תזרימיים". הם גם הפצירו בה להמתין עם פירעון הצ'קים כמה חודשים, "כביכול לטובת עסקה גדולה שעשויה לקרות ולהקל על הנתבעים מבחינה תזרימית".
ביולי נחשפו בכלכליסט הקשיים של רשת בראון, בין השאר על רקע הפגיעה בתיירות בישראל בעקבות המלחמה. בין השאר, נחשף שהיא שכרה יועץ המתמחה בהבראת והשבחת חברות בקשיים ובהליכי התייעלות, לצורך מו"מ מחודש עם בעלי הנכסים שממנה בראון שוכרת את בתי המלון שלה, כדי להפחית את שכר הדירה המשולם להם. עוד פורסם כי הרשת צמצמה את מצבת העובדים בשיעור ניכר וכי היא הגיעה להסדרי פריסת חובות עם בעלי חוב.
מטעמו של ניר ויצמן נמסר בתגובה: "מדובר במחלוקת אישית שלי עם גיסי ועובדת שלי לשעבר. במקרה דנן רשת בראון הינה ערבה בלבד. אני מאמין כי במהלך היממה הקרובה אחתום על הסכם פשרה מול גיסי ומרים נעים, והפרשה תבוא לסיומה".