בית משפט השלום בבאר שבע דחה לאחרונה תביעה שהגישה רוכשת דירה בעיר לפיצוי של 175 אלף שקל בטענה שהמוכרים השתהו במשך כשנה בהעברת הבעלות בטאבו. השופטת אורית ליפשיץ קבעה שמדובר היה בפרק זמן הגיוני, קל וחומר על רקע סגרי הקורונה שהוטלו באותה עת.
באוקטובר 2020 חתמה התובעת מול אב ובנו על הסכם למכירת הדירה ברחוב הרצוג בבאר שבע. המוכרים התחייבו בין היתר לפעול "בשקידה ובזריזות סבירה" להעברת מלוא הזכויות בדירה על שם הרוכשת בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו), וזאת בכפוף לתשלום מלוא התמורה. נקבע שאי קיום ההתחייבות מהווה הפרה יסודית הגוררת תשלום פיצוי של 175 אלף שקל.
ביוני 2021 שילמה הרוכשת את מחירה המלא של הדירה וקיבלה מפתח. כעבור חצי שנה, מאחר שהנכס עדיין לא נרשם על שמה בטאבו, היא הגישה את התביעה לבית המשפט. בפועל בוצע הרישום רק כעבור חצי שנה נוספת, ביולי 2022. באמצעות עו"ד ארקדי פרגמנט טענה הרוכשת שהעיכוב ברישום הבעלות, כמו גם אי-רישום הערת אזהרה לטובתה, מהווים הפרות יסודיות המצדיקות לפסוק לטובתה את הפיצוי החוזי המוסכם.
מנגד טענו המוכרים באמצעות עו"ד זהבה סלומון שמדובר בתביעת סרק שכן הם עמדו בכל הוראות החוזה ומסרו את הדירה בזמן המוסכם עם קבלת מלוא התשלום. לדבריהם הם גם פעלו ללא לאות לצורך העברת הבעלות, אלא שמשבר הקורונה הביא לכך שהנושא הוסדר רק בחלוף כשנה. לטענתם, התובעת הביאה בחשבון במעמד ההסכם את העיכוב הצפוי עקב מגפת הקורונה, כך שלא מדובר בהפרה המזכה בפיצוי.
ואכן, השופטת ליפשיץ ציינה שלפי ההסכם כל שהתחייבו המוכרים כלפי הרוכשת היה לפעול בשקידה לצורך רישום בעלותה על הדירה, אחרי שתסיים לשלם עליה. לדבריה הם אכן עשו זאת, ומכל מקום לא הוכח אחרת. "העברת זכויות מורכבת בתוך שנה, ועוד בתקופה מורכבת כמו בתקופת הקורונה אינה מהווה תקופה חריגה", כתבה.
לדבריה, סביר להניח שהרוכשת ידעה שהעברת הזכויות לא מתבצעת אוטומטית לאחר העברת מלוא התמורה, והינה מהלך מורכב יותר. היא הוסיפה שלא לחינם נקבע בהסכם כי המוכרים "יפעלו" להסדרת עניין זה, מבלי לקבוע דד-ליין לביצוע המשימה.
יתרה מכך, ציינה השופטת, הצדדים כללו בהסכם התייחסות ברחל בתך הקטנה לאפשרות של דחיית מועדים עקב משבר הקורונה. בנסיבות אלה, משלא הוכח שהמוכרים שקטו על השמרים בעניין רישום הבעלות, נדחתה דרישת הרוכשת לפיצוי בהקשר זה.
לסיום נקבע שגם אי-רישום הערת אזהרה על שם הרוכשת סמוך לקבלת החזקה בדירה אינו מהווה עילה לפיצוי, מאחר שלא נקבע בהסכם שהדבר מהווה הפרה יסודית. השופטת הורתה על דחיית התביעה וחייבה את הרוכשת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל לטובת המוכרים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד ארקדי פרגמנט
• ב"כ הנתבעים: עו"ד זהבה סלומון
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
