יזמית תמ"א שאיחרה במסירת דירה ביהוד והסבה לה נזקים תפצה את בעליה בכ-370 אלף שקל – כך קבע לאחרונה בבית משפט השלום ברמלה. השופט זכריה ימיני הבהיר כי חוק המכר, שמכוחו נפסקים פיצויים על עיכוב במסירת דירות, חל גם על עבודות תמ"א 38.
באוגוסט 2013 חתמו דיירי בניין ברחוב האפרסק על הסכם לביצוע תמ"א 38 מול חברה בנייה אחרת שאינה הנתבעת. התכנון היה לבצע עבודות חיזוק, להוסיף ממ"דים ומרפסות לדירות הקיימות ולבנות 2.5 קומות נוספות הכוללות 13 דירות חדשות. בהסכם התחייבה החברה לסיים את הפרויקט ולמסור את הדירות עד פברואר 2017.
אלא שבאמצע נקלעה החברה לפירוק והנתבעת רכשה ממנה את הפרויקט ונכנסה בנעליה תוך שלקחה על עצמה את ההתחייבות ביחס למועד המסירה. ואולם בפועל העבודות התעכבו והתובעים – בני זוג שבבעלותם אחת הדירות בבניין – הגישו את התביעה בינואר 2019.
באמצעות עוה"ד דניאל כהן ואחמד אמארה הם טענו שחרף ההסכמות, עבודות הבנייה טרם הסתיימו ודירתם לא נמסרה להם. לדבריהם, היזמית עושה בנכס כבשלה, ובביקור פתע שערכו נמצא כי הדירה נפרצה ופועלי בניין מתגוררים בה ללא ידיעתם תוך גרימת נזק למבנה ולריהוט שלהם. לכן, לצד התביעה על האיחור במסירה דרשו בני הזוג גם דמי שימוש ראויים, וכן פיצוי על הליקויים ועוגמת הנפש שגרמה להם.
מנגד טענה היזמית באמצעות עו"ד נמרוד כנפי כי העבודות בפרויקט בוצעו באופן שלא מנע את מגורי בני הזוג בדירתם כך שאי אפשר לומר שהיא איחרה. אשר לליקויים נטען שהם מסתכמים לסכום זניח של 900 שקל.
תחילה קבע השופט ימיני כי היזמית מחויבת לפצות את בני הזוג ב-72 אלף שקל על עצם השימוש בדירתם בזמן ביצוע העבודות. הוא הדגיש שבמסגרת היחסים המשפטיים שחלו על הצדדים, אסור היה להשתמש בדירה, ומשזו "עשתה שימוש בדירת התובעים במהלך הבנייה והחזיקה את מפתחות הדירה בידיה, עליה לשלם לתובעים דמי שימוש ראויים עבור השימוש שעשתה בדירה".
בסוגיית האיחור נקבע שהיזמית התעכבה בלפחות 30 חודשים עם השלמת הפרויקט, כך שעליה לפצות את בני הזוג ב-189 אלף שקל נוספים. הובהר כי סעיף 5א לחוק המכר, שמכוחו ניתן לחייב חברות בנייה בפיצוי בשל איחור במסירה, חל גם על חוזה תמ"א.
בנושא הליקויים אימץ השופט את ממצאי התביעה שלפיהם במהלך הבנייה נגרמו נזקים רבים לדירה, ובין היתר הריסה של שני מזגנים, שבירת קרמיקה במטבח, שבירת מנורות והריסת המקלחת, השירותים והריהוט. עבור הליקויים נפסק לבני הזוג פיצוי בסך 45,500 שקל. לסיום נקבע שהיזמית תפצה את בני הזוג גם ב-30 אלף שקל עבור עוגמת הנפש, כך שבסיכום היא חויבה לשלם להם 336,500 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד דניאל כהן ועו"ד אחמד אמארה
• ב"כ הנתבעים: עו"ד נמרוד כנפי
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
