חברי ועדת הכלכלה של הכנסת מאוד לא אהבו את העובדה שהבנקים סוגרים עוד ועוד סניפים ובכך נפגעות האוכלוסיות החלשות. במהלך דיון בנושא שהתקיים היום (ב') התברר כי בישראל יש אמנם יותר כספומטים מאשר במדינות רבות אחרות, אולם בנק ישראל הודה שאין כל פיקוח על הכספומטים הפרטיים, שבהם נגבות עמלות גבוהות. בשל סגירת סניפי בנקים נאלצים אזרחים עניים למשוך כספים מהכספומטים האלה ולשלם עמלה גבוהה.
הוועדה בראשות ח"כ מיכאל ביטון, קיימה היום דיון בנושא עמלות הכספומטים הפרטיים והפגיעה באזרחים הוותיקים, כתוצאה מסגירת סניפי בנקים, בעקבות דרישות של חברי כנסת, בהם יוזמי הדיון ח"כ נעמה לזימי, ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי, ח"כ עופר כסיף, ח"כ שלמה קרעי וח"כ יעקב מרגי, והיו"ר עצמו, שביקש להרחיב את הבדיקה סביב סגירת עוד ועוד סניפי בנקים ברחבי הארץ.
לאחר שבדיון לא התקבלו תשובות שהניחו את דעת היו"ר ביטון וחברי הכנסת נמתחה ביקורת על בנק ישראל, רשות התחרות ורשות שוק ההון. ח"כ ביטון אמר, כי הוועדה תשקול לקדם הצעת חוק שתעביר אליה את הסמכות לאשר סגירת סניפי בנק או לחייב פתיחת סניפים חדשים, במקום בנק ישראל, מהלך שלמעשה יערער על עצמאות הבנק המרכזי. ביטון: "על עוולות לעניים שווה להפיל ממשלה. עד היום ממשלות נפלו על משברים פוליטיים, מדיניים וענייני דת ומדינה ואולי יש סוף סוף הזדמנות לצאת למלחמת חורמה לטובת העניים".
היו"ר ביטון תקף את המצב הנוכחי שבו "סניפי בנקים נסגרים ונעלמים והדבר פוגע בעיקר באזרחים הוותיקים ובמוחלשים". הוא ציין כי חברת כספונט מחזיקה ב-76% מהכספומטים הפרטיים, ואמר כי הוא מתפלא על רשות התחרות שלא מכריזה עליה מונופול ולא מפקחת על המחיר.
אין כל פיקוח על הכספומטים הפרטיים
סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, ניסתה להסביר ואמרה כי היא בעצמה אחראית על מתן אישור לסגירת סניף, והיא מאשרת רק אחרי שהיא בטוחה באופן מלא שהלקוחות לא נפגעו. חברי הכנסת התפרצו לדבריה וח"כ לזימי אמרה בתגובה כי רק 5% מהבקשות של הבנקים לסגור סניפים לא אושרו. פרץ השיבה כי 20% מהבקשות או נדחו או שאושרו בתנאים מסוימים. באשר לכספומטים הפרטיים אמרה פרץ כי הם לא בפיקוח בנק ישראל, והסבירה כי רשות התחרות הכריחה את הבנקים למכור את הכספומטים. "בעקבות זאת יש הרבה יותר כספומטים בישראל, ואנחנו במצב הכי טוב בעולם בנושא זה", אמרה. חברי הכנסת הקשו וביקשו לדעת "האם גם במצב העמלות אנחנו במצב הכי טוב בעולם".
ח"כ מרגי אמר כי במקום לדון בכמה משלמים צריך לדון בשאלה למה בכלל משיכת כסף מכספומט עולה כסף. ח"כ קרעי קרא לחייב את הבנקים להציב יותר כספומטים חינמיים, והיו"ר ביטון אמר כי תשובת בנק ישראל מעבירה את האחריות לרשות התחרות ולרשות שוק ההון ומכדררת את הכדור לכנסת. עוד הוסיף היו"ר ביטון כי דיסקונט מחזיקים, ישירות ובשרשור, קצת פחות מ-20% מכספונט, ושאל "איך זאת לא אחריות של בנק ישראל לפקח עליה".
מנכ"ל כספונט, משה כץ, אמר בתגובה: "הרווח של דיסקונט הוא זעום ולא מכסה אפילו משכורת של סמנכ"ל אחד בבנק". עוד הוא הוסיף כי יש מקומות, כמו בכנסת, שמשתתפים בעלות ומסבסדים את העמלה. חברי הכנסת התפרצו לדבריו ואמרו כי זה לא יאמן וכי הדבר חמור מאוד. ח"כ מרגי אמר כי הבנקים צריכים לממן את הכספומטים הפרטיים, ולא הצרכן.
נציג רשות שוק ההון, אהוד מוריה, טען כי לא בטוח שהדגש צריך להיות על העמלה, אלא על הפריסה הגיאוגרפית. דברים דומים אמר גם נציג רשות התחרות, אודי פוגל, שהוסיף כי בעבר היה פיקוח על המחיר ולאחר שהפיקוח על המחיר הוסר פריסת הכספומטים עלתה, והגבלת העמלה תגרום לנזק.
ח"כ מרגי העיר כי אין לו ציפייה מהממונה על התחרות. "אני כופר בזה שהמפקח על הבנקים דואג לי. הוא דואג ליציבות הבנקים וכך גם הממונה על שוק ההון בתחומו, ואת הממונה על התחרות צריך להעיר משנתו", אמר. ח"כ עופר כסיף אמר כי החטא הקדמון הוא סגירת הסניפים, ומה שגורם לזה הוא הרצון של בעלי ההון להרוויח עוד. ח"כ קרן ברק הוסיפה כי בבנק ישראל יושבים במגדל השן ואין להם מושג מה קורה למטה בסניפים.
בתום הדיון הסוער סיכם היו"ר ביטון: "לדיון הבא נזמן את שר האוצר והשרה לשוויון חברתי".
קודם לכן אמר ביטון, כי "הוועדה רואה בחומרה את המצב שבו אזרחים תמימים נדרשים לשלם עמלות של מאות אחוזים ממה שהיה בעבר, באמצעות הפרטת מערכת הכספומטים באופן שיצר שליטה מוחלטת של חברות פרטיות וכספומטים פרטיים. אנחנו מבקשים מרשות התחרות לבדוק האם יש מונופול של חברה שמחזיקה 76% מהתחום. דבר שני שחמור הוא כפל עמלות, לבנק ולחברה פרטית או חברה פרטית שבבעלות עקיפה וישירה של בנק דיסקונט, שמרוויחה גם מעמלת שורה וגם מחברה בת".
יו"ר הוועדה הוסיף, כי "אם קשיש שמרוויח את קצבת הזקנה שלו רוצה ללכת למכולת עם מזומן ומבצע 12-15 משיכות חודשיות הלכו לו 100 שקל על עמלות רק לכספומט, מתוך אותם 2000-3000 שקל שיש לו. זה 5 אחוז מההוצאה החודשית שלו. איך הגענו למצב הזה? האם יעלה על הדעת שרק פעילות של מוחלשים תהייה עשרות או מאות שקלים בחודש? זה לפתחה של רשות התחרות שלא עושה את תפקידה באופן נחוש בנושא הזה, וזה לפתחה של רשות שוק ההון שאמורה לפקח על הכספומטים הפרטיים אבל לא מוכנה להגיד שהיא אחראית על העמלות והתחרות, אז איזה פיקוח היא בדיוק עושה? ולפתחו של המפקח על הבנקים, כי אם הבנקים הקימו חברות פרטיות איך לא בודקים מה הם עושים שם? אם דיסקונט ידע להקים חברת בת למה לא ניהל כספומטים בעצמו?".
ביטון הודיע, כי "על כל השאלות האלה נבקש תשובות בדיון נוסף שנקיים בנושא. בדרך כלל אנחנו לא דורשים משרים לבוא לדיונים, אך הפעם אדרוש משר האוצר ומהשרה לשוויון חברתי לבוא לדיון הבא. היינו פה במשחק כדורגל ולא הכנסנו גול. אולי אם שר האוצר, המאמן, יבוא לדיון הבא אז השחקנים יבקיעו גול".
בהמשך לדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה בעניין פריסת הכספומטים וסגירת הסניפים אומרים באיגוד הבנקים שהנתונים מראים שהשירות שמקבל הצרכן הישראלי מן הבנקים בשני ההיבטים הללו הוא מן הטובים בעולם. "מספר הכספומטים בישראל, ביחס לשטח, הוא הגבוה בעולם. מספר הסניפים ל-1,000 קילומטר הוא גדול באופן משמעותי מן הממוצע המקובל במדינות ה-OECD. שיעור סגירת הסניפים בישראל הוא נמוך מן המקובל בעולם ולמרות זאת, רק בישראל הבנקים נדרשים לאישור של המפקח על הבנקים על מנת לסגור סניף וזאת בניגוד לכל מגזר עסקי אחר".
