בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש רוכש דירה בתל אביב נגד קבוצת הרכישה שבמסגרתה פעל, שהתחייבה בפניו שאם מחיר הדירה יעלה על 1.85 מיליון שקל - היא תשפה אותו בהפרש, אך התחמקה מהתחייבותה. השופט עדי הדר חייב אותה לקיים את ההסכם.
התובע סיפר שבפברואר 2014 קנתה קבוצת הרכישה מבעלי מקרקעין בפינת הרחובות מקווה ישראל והחשמל אופציה ייחודית לרכישת חלק גדול מהזכויות תמורת דמי אופציה בסך 1.7 מיליון שקל. לקבוצה ניתנה זכות לממש את האופציה עד יוני 2014 עם זכות הארכה של חודש. לטענתו, במרץ 2014 חתמה הקבוצה על הסכם סיחור האופציה במקרקעין במטרה להוציא לפועל מיזם תמ"א 38.
בסמוך למועד פקיעת האופציה הפעילה עליו קבוצת רכישה מסע שכנועים ולחצים להצטרף אליה. היא מסרה לו שהעלות הצפויה של הדירות עומדת על סך של 1,890,914 שקל. הוא הוסיף שביולי 2014 התחייבה הקבוצה בכתב להעניק לו הנחה בסך 40,814 שקל מדמי סיחור האופציה, ובנוסף התחייבה שבמידה שתהיה עלייה של יותר מ-5% מאומדן עלות הדירה - היא תשפה אותו בהפרש (על כל סכום שישלם מעבר ל-1.85 מיליון שקל).
הוא ציין שבהסתמך על ההתחייבות הוא הצטרף לקבוצת הרכישה. באוגוסט 2014 חתמו חברי הקבוצה על הסכם למימוש האופציה מול הבעלים ושילמו לו בסך הכל 34 מיליון שקל. לטוענת התובע, אף שעד מועד הגשת התביעה הוא שילם עבור הדירה 2,364,960 שקל (עוד בטרם סיום הבנייה), בחלוף השנים התחמקה הקבוצה מלשפות אותו בעלויות ששילם מעבר למחיר שסוכם.
עו"ד שאול אטיאסקבוצת הרכישה העלתה בכתב ההגנה טענות רבות. המרכזית הייתה שיש לקבוע כי הסכום המחייב לעניין השיפוי הוא זה שאישר הבנק כהוצאה, שאותו כינתה "התקציב", ולא הסכום שהתובע הוציא בפועל על פי דרישות הקבוצה. היא הוסיפה שהסיבות לעליית מחיר הדירה אינן קשורות בה, ולא מוצדק להטיל עליה את הפיצוי בגינן.
השופט עדי הדר קבע שהחוזה נשוא המחלוקת הוא קצר ותמציתי, ונוסח על ידי קבוצת הרכישה כשהתובע אינו מיוצג ואין רקע מסחרי קודם בין הצדדים. הוא הוסיף שהנוסח של ההסכם יוצר קושי לא מבוטל לקבל את גרסת הקבוצה שלפיה הוסכם על תנאים רבים ושונים מכללא כביכול, לעניין אופן חישוב הסכום ועצם החבות.
השופט קבע שבהיעדר ראיות מצד הקבוצה לגבי המשא ומתן בין הצדדים, יש לקבל את גרסת התובע שלפיה לקבוצה היה עניין רב למצוא קונה, שכן אחרת היא הייתה מאבדת את האופציה. הוא הדגיש שהיא ניסחה הסכם קצר ופשוט שמצמצם הסיכון שלוקח התובע, ואף העניקה לו הנחה, וכך שכנעה אותו להצטרף לקבוצה תוך שהיא מעבירה אליה את הסיכון הנובע מעליית עלות הדירה. "לאחר שהצליחה... היא מנסה בתביעה זו ליהנות משני העולמות", כתב השופט והוסיף כי הניסיון שלה להתנער מההתחייבות מהווה חוסר תום לב בוטה.
השופט קבע שדי בכך כדי לקבל את התביעה במלואה. מעבר לדרוש, הוא דחה אחת לאחת את הטענות הרבות שהעלתה קבוצת הרכישה מחוסר הוכחה. היא חויבה לשלם לתובע 577,018 שקל בתוספת הוצאות בסך 1,500 שקל, החזר אגרה ושכר טרחת עו"ד בסך 60 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד שאול אטיאס עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
