בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל לאחרונה עתירה שהגישה גיורת נגד החלטת רשות האוכלוסין וההגירה שלא להעניק לה אזרחות מכוח חוק השבות. השופטת מיכל אגמון גונן קבעה שהעותרת, שהגיעה לישראל מהפיליפינים לפני כ-22 שנה, עומדת בתנאים לקבלת אזרחות מאחר שהיא עברה את הגיור בזמן שהחזיקה באשרה כדין. המדינה חויבה להעניק לה אזרחות באופן מיידי על מנת שתוכל לחגוג את הפסח כישראלית.
העותרת (41) עברה שני גיורים בישראל בהפרש של שלוש שנים. את השני עברה ב-2017 בבית דין צדק ובית הוראה "שערי הוראה", והוא אושר בבית הדין הרבני. באוגוסט 2021 היא הגישה לרשות האוכלוסין וההגירה בקשה לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות בשל היותה גיורת. בקשתה סורבה בנימוק שהיא אינה עומדת בתנאי הסף שנקבע בפסיקה, שלפיו גיור שנערך בזמן שהות שלא כדין בישראל אינו מקנה מעמד של עולה.
בעקבות זאת היא עתרה לבית המשפט בינואר אשתקד. לטענתה, הרשות התעלמה מהעובדה שאת הגיור השני נשוא הבקשה היא עברה כשבידה ויזת שהייה תקפה. היא הוסיפה כי לאחר שהעמידה את הרשות על טעותה, מצאה האחרונה תירוצים שלא ממין העניין על מנת להביא לדחייתה.
לדברי העותרת, היא מילאה את התנאים הדרושים לצורך קבלת מעמד מכוח חוק השבות והחלטת המדינה שלא להעניק לה אזרחות – אינה סבירה. על כך כתבה השופטת אגמון גונן כי "הרשות שינתה את טעמה ונימוקיה לאורך ההליך". היא ציינה שהרשות עמדה באופן עקבי על סירובה להעניק אזרחות, אף שלאורך ההליך הומצאו לה מסמכים המפריכים את עמדתה. כך למשל הרשות טענה כי "חסרים מסמכים לביסוס הטענה בדבר הגיור הנטען" וכי הסמכות המקומית לדון בעתירה נתונה לבית המשפט בירושלים.
השופטת מתחה ביקורת נוקבת על התנהלות הרשות בהליך. לדבריה היא העלתה פעם אחר פעם נימוקים חדשים מדוע שלא להעניק לעותרת אזרחות ישראלית, אשר לא הועלו במסגרת החלטותיה הקודמות. נקבע שהתנהלות זו אינה סבירה, אינה הוגנת כלפי העותרת ואף מהווה ביזיון בית המשפט.
בתוך כך השופטת ציינה שהשאלה העומדת להכרעה פשוטה יחסית. כל שנדרש לבחון, כתבה, הוא אם העותרת שהתה כדין בישראל במועד הגשת הבקשה, ואם המסמכים שהציגה בנוגע לאמיתות הגיור שעברה מניחים את הדעת. ביחס לשאלה הראשונה הבהירה השופטת שדי בהצגת אשרה כלשהי, לא משנה מאיזה סוג. משאין חולק שהעותרת קיבלה אשרת שהייה מסוג ב/1 כשנתיים לפני הגיור הרלוונטי, הרי שהיא עומדת בתנאי זה.
גם התשובה לשאלה השנייה הייתה חיובית. לדברי השופטת הגיור נשוא הבקשה קיבל את אישורו של בית הדין הרבני ולפיכך יש להעניק לו מעמד של גיור שבוצע במערכת הממלכתית. נקבע שהכרת בית הדין בגיור אף מצמצמת את החשש הכללי מפני ניצול לרעה של ההליך.
"כל תוצאה אחרת אינה מתיישבת עם ההיגיון ועם הסדר", כתבה השופטת. היא ציינה שבית הדין הרבני פסק במפורש שהעותרת היא יהודייה לכל דבר ויכולה לבוא בברית הנישואין כדת משה וישראל. בנסיבות אלה, לא ייתכן שפסק דין רבני המאשר גיור אינו מקובל על הרשות כהוכחה לגיור. לפיכך השופטת הורתה לרשות להעניק לעותרת אזרחות כדי שתוכל לחגוג את פסח כישראלית.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרת: עו"ד זרי חזן
• ב"כ המשיבה: עו"ד שלומית ארבל (פמת"א אזרחי)
• עו"ד יהושע פקס ממשרד דקר, פקס, אופיר ושות' עוסק בהגירה, בקשות מקלט והסדרת מעמד בישראל
• הכותב לא ייצא בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין