"המחירים בסופר עלו בעשרות אחוזים"; "אני מוציא עוד מאות שקלים בקניית המזון השבועית". את האמירות האלה השמיעו בימים האחרונים מרואיינים בכלי התקשורת שחדלו להאמין לנתונים לפיהם האינפלציה בישראל גבוהה אך במעט מארבעה אחוזים. הם משוכנעים שהנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בכל 15 בחודש על שינויי המחירים בישראל הם שגויים ומעוותים. האומנם?
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מדידת השינויים במחירי אלפי מוצרים, כפי שנעשית לאורך כל השנה בישראל על ידי עובדי הלמ"ס, נעשית בכל רחבי העולם בשיטות דומות. גם במדינות אחרות משמיעים האזרחים חדשות לבקרים טענות כי המדידות אינן מדויקות וכי "המחירים עולים הרבה יותר".
אז מהיכן בעצם צצות הטענות? העניין די פשוט: לרוב אזרח ממוצע מבחין בעליית מחיר של מוצר שהוא צורך ואף מתרגז מכך. אולם, אותו אזרח לא לוקח בחשבון הוזלות - לעיתים משמעותיות - במוצרים ושירותים שהוא לא צורך.
כך למשל, מי שלא טס לחו"ל, לא נהנה בשנים האחרונות מטיסות שעלו 50 דולר במקום 500 דולר בשנים קודמות. בנוסף, ייתכן שהוא לא ער למבצעי "סוף העונה" שהוזילו פריטי הלבשה והנעלה בעשרות אחוזים, שכן לא קנה כאלה באותה תקופה. ואם הדלק יוזל בחודש הקרוב אפילו בשיעור ניכר, מי שאין לו מכונית כנראה כלל לא ישים לב.
עניין מרכזי נוסף הוא גם העובדה שסל הצריכה המשפחתי החודשי מכיל לרוב רק חלק קטן מאלפי המוצרים והשירותים שמחירם נמדד מדי חודש. מי שלא קנה השנה מקרר, לא מודע כלל לכך שמחירו הוזל. לעומת זאת, כאשר שכר הדירה שגובה ממנו המשכיר עולה באחוזים אחדים - האזרח מתוסכל וסבור שסל ההוצאות שלו גדל בעשרות אחוזים בחודש, גם אם מדובר רק בהוצאה של עוד 2%-3% מכלל ההוצאה החודשית.
לדוגמה, בבנק ישראל הסבירו לנו השבוע כי גם עלייה גורפת של מחירי החשמל בחודש הבא, לפחות ב-8%, תשפיע על מדד המחירים לצרכן כולו בחודש הבא רק בשיעור מזערי יחסית של 0.2%. הוצאה של עוד 30 שקל לחודש למשפחה שסל ההוצאות שלה מגיע לכ-15 שקל שקל בחודש זאת הוצאה שולית של 0.2%, לא יותר.
כל מה שצריך לדעת על מדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לצרכן מודד מדי חודש את השינוי בסל תצרוכת קבוע של מוצרים ושל שירותים של משק בית, לעומת החודש הקודם. אין מדובר במדידת "יוקר המחיה" לאורך שנים, שהוא אכן גבוה ברבה מאשר במדינות אחרות בעולם, אלא רק בשינוי במחירים בחודש האחרון.
מתי מתפרסם המדד?
המדד מתפרסם בכל 15 בחודש ואם היום הזה חל בשבת או בחג, אז ב-14 בחודש (ובמקרים נדירים, כמו לפני שני ימי ראש השנה, גם ב-13 בחודש). המדד התפרסם במועדו גם בימי מלחמה או בעת משבר גדול כמו הקורונה, אך הלמ"ס הזהירה בעבר כי ייתכן שחישובים מסוימים (למשל בעת מלחמת יום הכיפורים) יעודכנו מאוחר יותר. כיום, חלק גדול מהסקר נעשה באמצעים מקוונים ולעיתים אין כלל צורך שעובד הלמ"ס יפקוד אישית את החנות או את בית העסק כדי לברר מחיר של מוצרים ושירותים.
מה כולל חישוב המדד?
במסגרת המדד נעשית מדידה חודשית של סל תצרוכת המורכב מעשר קבוצות ראשיות של 1,400 מוצרים ושירותים שכולנו צורכים: מזון, ירקות ופירות, דיור, אחזקת הדירה, ריהוט וציוד לבית, הלבשה והנעלה, בריאות, חינוך, תרבות ובידור, תחבורה, תקשורת ושונות. לכל מוצר או שירות יש חלק שונה במדד, המבטא את האחוז מההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה.
המדד מתחלק ל-1,000 יחידות. זאת החלוקה העדכנית ל-2022-2021: מזון (ללא ירקות ופירות) - 145.80; ירקות ופירות - 33.02; דיור (ללא מחירי הדירות שאינם כלולים במדד) - 247.34; תחזוקת הדירה - 91.74; ריהוט וציוד לבית - 36.11; הלבשה והנעלה - 28.79; בריאות - 60.40; חינוך, תרבות ובידור - 111.99; תחבורה ותקשורת - 184.32; שונות (למשל סיגריות ומוצרי טואלטיקה) - 60.49.
איך קובעים את סל התצרוכת?
סל התצרוכת נקבע על פי סקר הוצאות משקי בית שהלמ"ס עורכת מדי שנה, החל משנות ה-50, ומקיף כ-13 אלף משקי בית שונים ברחבי הארץ. הסל מורכב ממוצרים ושירותים שמשקי הבית בישראל קונים וצורכים בכל חודש. בלמ"ס עוקבים אחר אותו סל קבוע של מוצרים מדי חודש ובוחנים את אחוז השינוי שחל בהוצאה הדרושה לקניית אותו סל. עלייה או ירידה במחיר הסל, מצביעה על כך שצריך יותר או פחות כסף כדי לצרוך את אותו סל מהחודש שעבר.
האם סל התצרוכת משתנה מעת לעת?
הרגלי הצריכה משתנים עם הזמן, ולכן, בכל שנתיים מתעדכן סל התצרוכת המשקף את השינויים האלו, ובהתאם את המשקל של כל סעיף בסל. למשל, פעם הסל כלל מחיר של תקליטים ושל שיחות בטלפון ציבורי. כיום, הסל כולל טלפונים ניידים ומוצרים דיגיטליים. כך נוספים כל העת לסל מוצרים חדשים שלא היו קיימים כלל קודם – למשל מוצרים ללא גלוטן, אופניים חשמליים, משחקי מחשב או שירותי נטפליקס ועוד.
מה הקשר בין סל התצרוכת למדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מתבסס מדי חודש על סל התצרוכת. אם המדד ירד והתחושה היא שהמחירים עולים, כדאי לזכור שהוא מורכב ממוצרים ומשירותים רבים, והנטייה שלנו היא לזכור רק את השינויים במוצרים שאנו רוכשים על בסיס יומיומי.
לפעמים גם ידיעה בתקשורת מבלבלת אותנו. "מחיר הלחם עולה ב-36%", מבשרות הכותרות. הידיעה אומנם נכונה, אולם ההתייקרות תובא בחשבון רק במדד הבא וגם אז רק במחצית השיעור, שכן אנחנו כבר אחרי אמצע חודש יולי. מי שחיפש את ההתייקרות במדד שפורסם ביום שישי האחרון - כמובן לא מצא אותה.
המוצרים שלא חייבים להתייקר וסערת הלחם: מירב קריסטל עם הפרטים
(צילום: נויל האריס)
על מה משפיע המדד?
מדד המחירים לצרכן משפיע על תשלומים שונים שמצמידים למדד, כדי לשמור על ערך הכסף בתשלומים האלה, בהתאם לשינויים בשוק. בין אלה ניתן למנות תשלומים כגון משכנתא, שכר דירה, דמי מזונות, הלוואות, פנסיה, חוזים ועוד.
המדד בישראל מחושב בשיטה שמחשבים אותו בעולם כולו?
בהחלט כן. הלמ"ס פועלת בקביעות לחישוב מדד המחירים לצרכן בשיטות מדעיות המקובלות בעולם, תוך שהיא מתייעצת עם ועדת המומחים מטעם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה ועם הגופים הבין לאומיים האמונים על הפקת סטטיסטיקה רשמית.
מתי עודכן לאחרונה סל התצרוכת?
סל התצרוכת של המדד עודכן לאחרונה בינואר 2021 ונעשו לו התאמות בזמן אמת בשל השפעות מגפת הקורונה. עדכון הסל הבא יתקיים בינואר 2023 והוא יתבסס על סקרי הוצאות משקי הבית לשנים 2020-2021 תוך התאמות לשינויים בהרגלי הצריכה שהתרחשו בשנת 2022.
מדוע מחירי הדירות לא נכללים בתוך מדד המחירים לצרכן?
בניגוד לכל המוצרים והשירותים, קניית דירה נחשבת להשקעה ולא לצריכה. במדינות ה-OECD אין מחשבים רכישת דירה במדד המחירים לצרכן.
ומה עם עלות המשכנתא החודשית?
היא באה לידי ביטוי במדד בדרך עקיפה. עלות המשכנתא מחושבת למעשה לפי כמה היה עולה לבעל הדירה לשכור את הדירה של עצמו. למשל, אם הוא מתגורר בדירה ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, כמה היה משלם כדי לשכור את דירתו שם. סעיף הדיור מהווה רבע מהמדד ובו נכללות למעשה כל ההוצאות על הדיור, אך לא השינויים במחיר הדירה.
צפו: שכר הדירה מזנק - ומחירי השכירות משתוללים
(צילום: סטס קופולו)
איך מחשבים את מחירי השכירות בתוך המדד?
מדד שכר הדירה מבוסס מידי חודש על מדגם של כ-17 אלף תצפיות שאמור לייצג שלוש קבוצות אוכלוסייה בקרב שוכרי הדירות. הקבוצה הראשונה היא שוכרים המצויים תחת חוזה, שעבורם כמובן המחיר לא השתנה באותו חודש, הקבוצה השנייה היא שוכרים שמחדשים חוזה שהסתיים והקבוצה השלישית היא השוכרים החדשים - שמייצגים דירות במדגם שבהן הייתה החלפת שוכר - כלומר אלה שחתמו על חוזה חדש.
יחד עם זאת, קבוצות אלו אינן משפיעות באופן אחיד על חישוב המדד. וזאת מכיוון שהקבוצה הראשונה, זו ששינוי המחיר לגביה תמיד יהיה אפס, מהווה 90% מסך הדגימות. בעוד שהקבוצות הנוספות, שרק אצלן ניתן יהיה לראות מה קורה בעצם בשוק, מהוות 10% בלבד.
