בית המשפט למשפחה בחיפה דחה לאחרונה בקשה שהגישו בני זוג לאישור הסכם ממון שלפיו אם האישה תלך לעולמה לפני בן זוגה, זכויותיו בבית שלהם במושב יעברו לשתי בנותיה מנישואים קודמים. השופטת לירון זרבל קדשאי הבהירה כי מקומן של הוראות מעין אלה בצוואה, ושלחה את המבקשים לנסח את ההסכם מחדש.
במסגרת ההסכם נקבע כי במקרה של גירושין, הבעל מקנה את כל זכויותיו בבית לאישה, כך שהיא תהיה הבעלים היחיד של הנכס. האישה גם תקבל חצי מזכויות הבעל בחברה שבבעלותו, ובכלל זה זכויותיו במקרקעין. אם הוא ילך לעולמו קודם, הזכויות בחברה ובנכסיה תעבורנה לשני ילדיו אך הפירות מהנכסים יהיו שייכים לאישה לכל ימי חייה, והילדים לא יוכלו למכור את זכויותיהם בכל עוד היא חיה.
בנוסף נקבעו הוראות בנוגע לחלוקת הכספים בחשבונות בנק במקרה של מוות. הצדדים הסכימו גם לערוך צוואות מתאימות שיגבו את הוראות ההסכם.
בני הזוג טענו כי הפסיקה קבעה שהוראות בהסכם ממון הנוגעות לפקיעה מחמת פטירה אינן בבחינת הסכם בירושה האסור מתוקף סעיף 8 לחוק הירושה וכי יש לפרש את הוראות הסעיף בצמצום. הם הוסיפו כי הוראות ההסכם נועדו לבסס את הסתמכות הצדדים, מאחר שצוואה ניתנת לביטול על ידי המצווה בכל עת.
עו"ד תומר מורדכי בן לולואבל השופטת לירון זרבל קדשאי הגיעה למסקנה שאין לאשר את ההסכם במתכונתו הנוכחית, מכיוון שחלק מהוראותיו עומדות בניגוד לסעיף 8 לחוק הירושה. היא הבהירה שהסכם בדבר ירושתו של אדם ו-ויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם בטלים. עוד נקבע בסעיף כי מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותר היא חסרת תוקף, אלא אם נעשתה בצוואה.
נקבע כי חלק מהוראות ההסכם עומדות בניגוד לסעיף, והן מהוות את עמוד השדרה של ההסכם ועיקריו. כך למשל, ההוראות הנוגעות לבית במושב מדירות את הבעל מירושת אשתו וכוללות ויתור על הירושה שלו לטובת שתי בנותיה של האישה, כל זאת שלא באמצעות צוואה. יתירה מכך, סעיף זה מהווה הקנייה מצד הבעל שתתרחש לאחר פטירת האישה לטובת בנותיה של המבקשת, תוך הדרת ילדיו מנישואים קודמים, שהם יורשיו על פי דין.
השופטת הבהירה שאין לראות בפרשנות המצמצמת לסעיף 8 משום תמריץ להכללת הוראות "צוואתיות" בהסכם ממון תחת עריכת צוואה כדין. "חלילה יתעורר סכסוך בין יורשי הצדדים, או בין אחד הצדדים לבין יורשיו של האחר, יידרש בית המשפט לשבת על המדוכה ולדון בתוקפן של ההוראות שאישר כדין. באישור ההסכם יהיה אפוא משום שתילת זרע הפורענות לעתיד לבוא", כתבה.
היא הוסיפה שאין להקל ראש באינטרס ההסתמכות המשותף לבני זוג כי התחייבויות הדדיות תקוימנה, גם כאלה שנועדו להתקיים לאחר מות. ואולם, מטעם זה יועדו בחוק הירושה הוראות מתאימות להגנה על אינטרס ההסתמכות של בני זוג שיצוו זה לזה. לפיכך דחתה השופטת את הבקשה לאישור ההסכם ונתנה לצדדים 30 יום להגשת הסכם מתוקן.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ בני הזוג: עו"ד ציון מועלם
• עו"ד תומר מורדכי בן לולו עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
