כמה זה עולה לנו? גד ליאור עם ההשפעות הכלכליות של פיזור הכנסת
(צילום: נויל האריס)
אילו היו שואלים כלכלנים מהו המועד הרע ביותר להכריז על בחירות ולהשבית למשך חודשים את פעילות הממשלה בתחום הכלכלי, התשובה הייתה ברורה, ללא כל היסוס - עכשיו. והסיבה היא לא פוליטית, היא כלכלית מלא-מלא.
מדוע בעצם זהו הזמן הגרוע ביותר מזה שנים לצאת לבחירות ולשתק את פעילות הממשלה? גם כאן התשובה ברורה, שכן העולם הכלכלי מצוי בטלטלה, כמותה לא נראתה כבר שנים, אפילו לא בימי שיאי משבר הקורונה: האינפלציה בעולם מזנקת לגבהים שלא נראו כבר 40 שנה, הריבית מטפסת לראשונה זה שנים ובקצב הולך וגובר, המיתון בפתח והאבטלה מתחילה להרים ראש, וכל זאת כאשר ברקע התפשטות הקורונה שוב מתגברת והמלחמה באוקראינה לא נראית קרובה לסיום.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בחנו את המצב הכלכלי נכון ליום ההצבעה הראשונה על פיזור הכנסת אתמול:
אינפלציה: אתמול התברר שהמחירים בבריטניה עולים כבר ב-9.1%, בימים האחרונים פורסם בארה"ב שהאינפלציה שברה שיא בן 41 שנים והגיעה ל-8.6%, ובאחדות מארצות אירופה המחירים זינקו כבר בכ-10%-8% אחוזים. בישראל האינפלציה עומדת ב-12 החודשים האחרונים עדיין על שיעור נמוך יותר של 4.1%, אולם על פי כל התחזיות והנתונים בשטח, היא צפויה לעלות עוד דווקא בעת הקרובה, בעת מערכת הבחירות. זאת בין השאר משום שהמלחמה באוקראינה נמשכת ומחירי חומרי הגלם - ברזל, נחושת, פלדה, חיטה, שמנים ואנרגיה - לא עוצרים.
מה הממשלה יכולה לעשות? בעצם לא כלום. חלק מהרפורמות שהגתה הממשלה טרם אושרו בכנסת, או שלא נכנסו לתוקף, כמו סעיפים מרכזיים ברפורמה בחקלאות, רפורמת התמרוקים ופיקוח מוגבר על המחירים. וכאשר ממשלת מעבר לא יכולה לחוקק דבר - המלחמה באינפלציה די אבודה.
ריבית: במטרה לנסות ולבלום את האינפלציה שהתפרצה לגבהים שלא נצפו רק לפני חודשים ספורים, החלו הבנקים המרכזיים ברחבי העולם - מארה"ב ובריטניה ועד למצרים וישראל - להעלות את הריבית. ככל שהריבית תהיה גבוהה יותר, הצרכנים יפחיתו את הקניות וההוצאות. התוצאה תהיה שהסוחרים ונותני השירותים ייאלצו להוריד מחירים, כפי שמוכר על פי כללי ההיצע והביקוש. אולם, העלאות הריבית, שכבר בוצעו פעמיים גם בישראל וצפויות להימשך כבר ב-4 ביולי וגם בחודשים הבאים, הם צרה צרורה לרבים: המשכנתאות מתייקרות, קשה יותר להחזיר הלוואות, תשלומי ריבית על האוברדרפט עולים במהירות וכנהוג בעולמנו - לעניים, שלהם אין די כסף, יהיה רע יותר, בעוד שהעשירים יקבלו יותר כסף כריבית על נכסיהם הפיננסיים.
ומה הממשלה יכולה לעשות? לא כלום. אולם, כאן קיים שחקן שלא רק יכול לעשות אלא גם יעשה: בנק ישראל. מחד, כדי לבלום את גל ההתייקרויות במשק, הוא יעלה ריבית במהרה, אך מאידך אם יבחינו הנגיד פרופ' אמיר ירון ובכירי הבנק המרכזי, שקיימת סכנה למיתון מעמיק - הם כבר הבהירו כי ייתכן שהעלאות הריבית ימותנו מעט בהמשך.
שוקי ההון והמטבע: האינפלציה שפרצה בפתאומיות והובילה להעלאות ריבית גרמה מיד לתגובת שרשרת צפויה: הבורסות רשמו ירידות ניכרות, שכן יש כעת אפיק בטוח יותר להשקעה שעליו מקבלים ריבית, וגם קיימת סכנת מיתון, שתפגע קשות בחברות הנסחרות בבורסה. גם שוקי המטבע הגיבו. בישראל השקל נחלש, ובעולם התחזק הדולר כאשר הריבית בארה"ב החלה לעלות. כעת האירו מתחזק אף הוא בשל ההודעה הברורה של הבנק המרכזי באירופה, שגם שם יתחילו להעלות את הריבית כבר בחודש יולי.
ומה הממשלה יכולה לעשות? ממש שום דבר. יש שוק חופשי, אין אפשרות לחוקק חוקים (רק כדוגמא: הפחתת מס הבורסה שאמורה לעודד רכישת מניות) ואפשר רק להתפלל שהבורסה בת"א לא תסבול מירידות שערים ניכרות מדי.
מיתון ואבטלה: המצב הזה שבו האינפלציה והריבית עולים וקיים חשש מפגיעה בפעילות המשק, מוביל לרוב למיתון, שמביא עמו לאחר זמן גם עלייה בשיעור האבטלה. המזל של ישראל הוא שבניגוד למדינות רבות בעולם, נכנסנו לסחרור הכלכלי עם שיעור אבטלה מהנמוכים בעולם, סביב 3% בלבד. למרות זאת, כבר השבוע ראינו לראשונה מפנה מסוים בנתוני האבטלה, שעלתה מעט, כפי שפרסמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכן שירות התעסוקה.
מה הממשלה יכולה לעשות? שירות התעסוקה יכול להציע עוד קורסים להסבת מקצוע וזה בערך הכל. אסור לחוקק חוקים שיכולים למשל לאפשר לממשלת מעבר להציע מענקים למצטרפים לשוק העבודה במקצועות שבהם דרושים עובדים.
הצמיחה: כל אלה מובילים לחשש שהצמיחה במשק תקטן. דווקא אחרי הנתונים הטובים של סוף שנת 2021, שהציגו שיעור גבוה של 8.2% צמיחה, הגיע הרבעון הראשון, שבו התפשט זן האומיקרון בארץ וגרם למאות אלפי מבודדים ולפגיעה במשק, שהובילה לירידה של 1.6% בצמיחה. כלכלנים מחשיבים כסימן למיתון שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית במשק ואנחנו לא רחוקים משם.
מה הממשלה יכולה לעשות? בימים כתיקונם ניתן להבטיח מענקים לחברות, כמו אינטל או טבע, שיגייסו עובדים ויגדילו את הפעילות, או להכריז על הפחתת מס החברות. בעת ממשלת מעבר כל זה אסור.
נדל"ן: דווקא כאשר העלייה המסחררת במחירי הדירות נבלמה מעט ונרשם שיא בבניית דירות - הממשלה הופכת לממשלת מעבר ולא תוכל ליישם את עשרות סעיפי ארבע תוכניות הדיור שהציגו שרי האוצר, השיכון והפנים, במסיבות עיתונאים מפוארות. רוב הסעיפים לא הגיעו עדיין לחקיקה מלאה ורוב התוכניות יישארו רק כרעיונות על הנייר.
מה הממשלה יכולה לעשות? להתפלל שבנק ישראל, באמצעות העלאות ריבית מהירות, ימנע את חידוש הריצה ליטול משכנתאות וכך גם עוד התייקרות של הדירות.
