בית המשפט למשפחה בבאר שבע העניק לאחרונה פטור ממזונות לאב לקטינה שמסרבת לקשר עם אימה, אף שהוא האחראי לנתק ביניהן. השופט אריאל ממן נימק שחרף המסר הבעייתי העולה מההחלטה, מבחינה משפטית צרופה אין קשר בין ניכור הורי לבין חיוב במזונות.
בשלוש השנים האחרונות גרה הבת אצל האב. בפסק הדין צוין שמעבר הבת לבית אביה וניתוק הקשר מאימה התרחשו על רקע ניכור הורי מצד האב, וניסיונות האם לשקם את הקשר עלו בתוהו. מן העבר השני, גם בקשותיו החוזרות ונשנות של האב מבית המשפט לפטור אותו ממזונות בתו בשל מגוריה אצלו נדחו שוב ושוב על רקע ניסיונות לחידוש הקשר ואי רצון לקבוע מסמרות בעניין המגורים.
באפריל האחרון קיבל בית המשפט את בקשת האם לנקיטת הליכים נגד האב, באופן שייקבע כי מקור הנתק בין האם לבת הוא, כאמור, בניכור הורי מצדו. ואולם בשל גילה הנושק לבגרות של הבת, נמנע בית המשפט מלחייב אותה לפגוש את אימה, או לעבור לגור גם אצלה. בית המשפט הסתפק בהטלת הוצאות על האב לטובת גרושתו והמדינה. מכאן עבר הדיון לשאלת המזונות.
השופט ממן הגיע למסקנה שיש לפטור את האב ממזונות בתו החל ממאי 2021 – תחילת מגוריה אצלו: "אמנם מדיניות משפטית רצויה וראויה צריכה לקחת בחשבון שאין לתת לתובע ליהנות מפרי חטאו... ניתן היה לסבור כי ביטול דמי המזונות, כפי עתירת התובע, כמוהו כמתן הכשר להתנהגותו הקלוקלת, וכי יש בביטול דמי המזונות גם העברת מסר שלילי להורים מנכרים".
עם זאת, הוא הוסיף שלא ניתן לקבל מצב שבו ישולמו דמי מזונות להורה שאינו נושא בפועל בהוצאות ילדיו. בהתאם לכך, אין היגיון בכך שישולמו מזונות לאם בזמן שבתה גרה דרך קבע אצל אביה המספק את כל צרכיה באופן ישיר, והאם אינה נושאת בהוצאותיה.
בהקשר לכך ציטט השופט מפסיקה שלפיה עם כל הצער שבדבר, וחרף מורת הרוח המתבקשת מהתנהגות של ניכור הורי הראויה לכל גנאי – הרי שמבחינה משפטית צרופה אין ליצור קורלציה בין התנהגות הורה מנכר אשר נועדה לסכל את הקשר בין ילדיו לבין ההורה שכנגד, לבין המשך חיובו במזונות.
בפסיקה נוספת שצוטטה הובהר כי תשלום מזונות לאם שילדיה אינם גרים עמה מהווה בפועל העשרת הקופה שלה ואי-ניצול הכספים לצורך ייעודם המקורי – סיפוק צרכי הילדים. "לא מצאתי אם כן להורות על הותרת חיובו של התובע בתשלום דמי מזונות הקטינה לידי הנתבעת על כנו, שכן חיוב מזונות אינו סעד עונשי", סיכם השופט.
לפיכך נקבע שהאב פטור ממזונות בתו כל עוד היא קטינה ולא חזרה לבית אמה, החל ממועד הגשת התביעה באוקטובר 2021. בנוסף נקבע שעל האם להחזיר לאב את המזונות ששולמו לה מאז, בתוספת הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד שמשון דוידי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד אליהו ויצמן
• עו"ד ירדן שלומי עוסקת בניכור הורי
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין