“אתה כבר זקן מדי”, ענה לאחרונה מנהל בחברת הייטק לגבר בן 45 שביקש להתמודד על מקום עבודה בחברה. האיש נדהם, אך הוסבר לו, כי “בימים האלה אנחנו מעדיפים להעסיק בני 25 או 30. לא כדאי לנו כל כך להשקיע באדם שכבר עבד 20 שנה במקום אחר”.
את הדברים האלה שמעו לאחרונה מובטלים רבים, שנותרו ללא עבודה במהלך משבר הקורונה החמור. חלקם פשוט נואשים בימים האלה ומתקשים מאוד למצוא עבודה, ויש אף כאלה שמוכנים לעבוד בכל עבודה, גם כזאת שאינה עונה כלל על כישוריהם הגבוהים בהרבה, כדי להימנע מגלישה אל מתחת לקו העוני.
ואכן בשוק העבודה בישראל נוצר משבר חמור במיוחד למי שאינם צעירים עוד, כאלה שכבר רכשו מקצוע בעבר, שאפשר שאין זקוקים בו עוד כיום לעובדים, וגם אלה שאומנם עסקו במקצועות מבוקשים, אך היעדרותם משוק העבודה זה למעלה משנה וחצי הותירה אותם ואת הידע שרכשו בעבר מאחור. ננסה כאן לסקור את המצב הקיים ולייעץ, בעיקר לבני 40 ומעלה, היכן, מתי וכיצד יוכלו למצוא מקום עבודה או הכשרה מקצועית מתאימה, שתסייע להם בכך לאחר השלמתה.
זה המקום להדגיש, כי שוק העבודה מצוי בעשור האחרון בתהליכי שינוי מואצים. הוא הופך להיות יותר ויותר דיגיטלי ומהיר ותובע מיומנויות עבודה אחרות. מחקרים מעריכים, כי כמחצית מהמקצועות המוכרים לנו כיום עתידים להיעלם או להשתנות לבלי הכר בשנים הקרובות. משבר הקורונה, שתבע ממעסיקים רבים לערוך התאמות לרבות עבודה מרחוק, האיץ את השינויים הללו ולמעשה, שוק העבודה העתידי כבר כאן.
מי שלא יערוך התאמות, יתקשה
אין כיום אפשרות אמיתית להעריך במדויק אלו מקצועות ייעלמו או ישתנו, אך ברור ששוק העבודה החדש תובע מיומנויות דיגיטליות, חשיבה יצירתית, כושר ביטוי בכתב ובעל־פה, חשיבה כמותית, כישורי שפה גבוהים באנגלית ובשפה המקומית ועוד. עובד, וקל וחומר דורש עבודה, שלא יערוך את ההתאמות הללו, יתקשה לשרוד, להתמיד ולהתקדם בשוק העבודה המשתנה.
עם פרוץ משבר הקורונה נכנסה כלכלת ישראל, כמו רוב כלכלות העולם, למשבר תעסוקתי עמוק. ערב המשבר נהנתה ישראל משיעורי האבטלה הנמוכים בתולדותיה (פחות מ־3 אחוזים וחצי), אך בעטיו של המשבר, האמיר מספר דורשי העבודה מכ־150,000 ב־14 במרץ 2020 ליותר מ־1.135 מיליון חודש בלבד לאחר מכן, כפי שמתברר, ועד לשיעור שיא של 27.5%. אף שמצבת כוח האדם של שירות התעסוקה לא השתנתה במהלך המשבר, עלה בידי השירות להתאים עצמו למציאות המשתנה ולהביא ליותר מ־100,000 השמות במקומות עבודה. אולם, כאמור, זה לא מספיק.
קודם למשבר, במהלכו ולאחריו שירות התעסוקה הוא גוף ההשמה הגדול, המשמעותי והיעיל בישראל. המעסיקים המקומיים מודעים לכך ונעזרים רבות בשירות התעסוקה, כך שלמעשה, מרבית המשרות המוצעות, אקדמיות ושאינן, מגיעות בסופו של יום לשירות. את הקישור בין דורשי העבודה למעסיקים מקיים שירות התעסוקה באמצעות לוח המשרות, שאליו קיימת כניסה ייעודית למחפשי עבודה ולמציעי עבודה, והוא זמין באתר השירות. הלוח נגיש מאוד וכולל מסננים המסייעים בטיוב ובדיוק החיפוש. המשרות מגוונות ומקיפות את כל הענפים, את מגוון התפקידים ואת כל רמות ההשכלה, ההכשרה, האזורים הגיאוגרפיים והיקפי המשרה, כך שחלק גדול מדורשי העבודה יוכלו, אם אכן יתאמצו וירצו לעבוד, למצוא משרה המתאימה לכישוריהם, לשאיפותיהם ולמאפייניהם.
בין המשרות הרבות המוצעות היום בלוח המשרות של שירות התעסוקה, ניתן למצוא בתחום המדעים המדויקים ביקוש לכימאים, מנהלי מחלקת ביו־אינפורמטיקה, אנשי רגולציה, מהנדסי ייצור, עוסקים בטכנולוגיית פיתוח, חוקרי מו”פ אנליטי, בקרי איכות, מהנדסי אלגוריתם, לבורנטים ועוד. לצד אלה ניתן גם למצוא משרות ניהול בכיר, כמו ניהול מרפאה, ניהול בית אריזה, ניהול מחלקת קוסמטיקה בחברה גדולה, מנהלי אזור ברשת גדולה, ראשי צוותים בתעשייה, מנהלי מטות בארגון גדול ועוד. עוד ניתן למצוא ביקוש בתחומי החשבונאות, הדוברות, הפרסום, התקשורת, החשמל, ההנדסה, הבינוי, הייצור, התיירות, המסחר, השירותים, הרפואה ועוד.
מנכ”ל שירות התעסוקה רמי גראור קרא השבוע לכל דורשות ודורשי העבודה פשוט להיכנס לאתר, או לחילופין לפנות למוקד או ללשכות שירות התעסוקה, הפרוסות ביותר מ־70 מוקדים ברחבי הארץ. “יש לנו עשרות אלפי משרות להציע לכם, עשרות רבות של תהליכי טיוב קריירה, החל בקורסים והכשרות, דרך סדנאות לחיזוק מיומנויות וכלה באימונים תעסוקתיים וייעוצי קריירה. כדאי לכם לפחות לנסות”.
בחירה בין מגוון מסלולים רחב
בזרוע התעסוקה סקרו בפנינו השבוע את מסלולי ההכשרה הקיימים, ומומלץ לכל מי שמבקש לשנות מקצוע ולרכוש מיומנויות חדשות, לעיין בהיצע:
- הכשרות בשילוב מעסיקים – האגף מפעיל מספר מסלולים להכשרה מקצועית בשיתוף עם מעסיקים ומשתתף בשכר העובדים במהלך תקופת ההכשרה או אחריה. ההכשרות מתקיימות במגוון ענפי לימוד מקצועיים: בניין וסביבה, הארחה, חשמל ואלקטרוניקה, מחשבים, חינוך וטיפול, מתכת, מכונות, עץ ורהיטים, רכב ועוד. התוכניות משלבות הכשרה עיונית לצד עבודה בשכר אצל מעסיק, על־פי צורכי המשק לדורשי עבודה ובשיתוף מעסיקים מובילים, תוך בחינה של תגמול שכר בסיום ההכשרה אל מול עלות הקורס ופריון למשק. מסלולי ההכשרה הם: הכשרה בחניכות (סטארטר), כיתה בעבודה, המסלול הירוק ועוד.
- סקיל אפ – תוכנית לשדרוג עובדים בשיתוף הג’וינט. במסגרת התוכנית, מעסיקים מקבלים מימון של קורס מקצועי לעובדיהם וסדנה מקוונת להקניית כישורים דיגיטליים. הגיל הממוצע של העובדים המשתתפים בתוכנית הינו 39, גיל חציוני - 40.
- שוברים להכשרה מקצועית – המסלול מאפשר לפונים מאחת מאוכלוסיות היעד של המשרד ולדורשי עבודה לקבל הכשרה מקצועית במקצוע שאותו בחרו ללמוד. מימון ההכשרה מתבצע באמצעות שובר אישי וחד פעמי, שניתן בהתאם לכללי הוראות מנכ”ל. שיעורי המימון נועדו לתמרץ את הלומדים לסיים את הקורס בהצלחה ולהשתלב בשוק העבודה במקצוע שבו הוכשרו.
- מסלול מופ”ת (מקצוע ופיתוח תעסוקתי) – מסלול המקנה לימודי הכשרה מקצועית במימון מלא של המדינה (!), המתקיימים בכל הארץ ובמגוון ענפי לימוד מקצועיים. המסלול מיועד לדורשי עבודה או לעובדים בלתי מקצועיים, המעוניינים לרכוש מקצוע או לבצע הסבה מקצועית.
הסבה ולימודים לתואר הנדסאי במכללות הטכנולוגיות:
- לימודי ערב – מסלול לימודים שאורך שלוש שנים, אך מאפשר להחזיק משרה במקביל. הלימודים מתקיימים בדרך כלל במהלך שני ערבים בשבוע וביום שישי בבוקר.
- מסלול עתידאים – מסלול שנמשך 17 חודשים, כאשר המעסיקים השותפים לכיתה, שותפים בתהליך הקבלה. לבוגר מובטח מקום עבודה בסוף המסלול עם שכר מינימלי של 7,500 שקל. קיימת גם מלגת לימודים ומלגת מחייה במהלך הלימודים.
זה חמש שנים זרוע העבודה, באמצעות מינהל תעסוקת אוכלוסיות, מפתחת תוכניות תעסוקה למבוגרים, אשר הוטמעו בפעילות משרדי הממשלה. השנה מופעל מרכז ארצי, הנותן שירות הכוון תעסוקתי למבוגרים בכל הארץ, באמצעות שילוב של כלים דיגיטליים, ליווי טלפוני והכוונה לשירותי השתלבות בתעסוקה.
תוכנית “אמצע הדרך” פועלת זה כחמש שנים ופרוסה נכון להיום בשמונה מרכזים עירוניים. נוסף על הפעילות ברשויות המקומיות, “אמצע הדרך” מפעילה ומפתחת, במהלך משתף עם המשרד לשוויון חברתי והג’וינט, מרכז ארצי שנותן שירות הכוון למבוגרים בכלל הארץ, באמצעות שילוב של כלים הניתנים מרחוק ובאופן פיזי.
פרט לתוכנית זו מפעילה זרוע העבודה באמצעות מינהל תעסוקת אוכלוסיות תשתית רחבה של מרכזי הכוון עירוניים בציבור הכללי ובחברה הערבית והחרדית. בסך הכול מפעילה זרוע העבודה 51 מרכזי הכוון תעסוקתי בכל חלקי הארץ.
על-פי בחינת צוות המחקר המלווה מטעם מכון צפנת מחודש דצמבר 2018, המשכורת הממוצעת להשמה בתוכנית הינה 9,044 שקל, והיקף המשרה הממוצע הוא 83%. הגיל הממוצע של משתתפי התוכנית עומד על 55.
יצוין שהתוכנית מקיימת שיתופי פעולה עם משרד החינוך בהסבה להוראה ועם משרד הבריאות בתחום אחיות מעשיות.
זרוע התעסוקה מבצעת גם השמה מחדש של עובדים, שעברו תהליך פרישה, בשיתוף פעולה עם המעסיק הקודם.
הממונה על זרוע העבודה, במשרד הכלכלה, תאיר איפרגן, אמרה לנו, כי “אנו רואים כי שוק העבודה מתעורר ומספר המשרות הפנויות גדל, ולכן תפקידנו, בין היתר, הוא לקדם הכשרות במטרה להתאים את הביקוש להיצע. זאת הסיבה שרוב המסלולים שאנו מציעים הם בשיתוף פעולה הדוק עם מעסיקים. זאת כדי להבטיח שבתום ההכשרה, מובטחת תעסוקה ללומדים”.
החסמים העיקריים הם הפערים הטכנולוגיים
שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה במיל’ אורנה ברביבאי, ציינה בפנינו, כי “מדובר במשימה לאומית, והיא לצמצם את ממדי האבטלה ולהחזיר את המשק למצב תעסוקה אופטימלי. הנתונים מוכיחים שאנו חייבים לשנות את המציאות. מחובתנו כעת לספק הזדמנויות הולמות בתעסוקה לכלל האוכלוסיות, לטובת המשק הישראלי והחברה בישראל”.
יו”ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ביקש לציין בשיחה עימנו, כי “בשנים האחרונות ובעקבות משבר הקורונה הועמק הדיון והעיסוק בנושא של תעסוקת מבוגרים. העלייה בתוחלת החיים לצד הירידה בשיעור הפריון מעידים על מגמת ההזדקנות של האוכלוסייה. עובדה זו יכולה להשפיע על הכנסות המדינה ממיסים והגדלת הוצאות המדינה על רווחה, בריאות ופנסיה.
“משבר הקורנה הרחיב את הבעיה, ואנו חווים, לצערנו, לצד ביקושים גבוהים ומחסור בעובדים במגוון תפקידים, אבטלה הולכת וגוברת בגיל 45 ומעלה”.
לדבריו, החסמים העיקריים הם פערים טכנולוגיים: רוב המעסיקים סבורים כי לעובדים מבוגרים יש קשיים להסתגל לשינויים ולחידושים טכנולוגיים הפוקדים את עולם העבודה, ומשבר הקורונה האיץ אף יותר את המגמה וההתחדשות הטכנולוגית.
עוד מציין יו”ר נשיאות המגזר העסקי, כי “עולם העבודה הנוכחי מתלונן על דור מרוכז בעצמו, עצלן, בררן שמחפש מה יוצא לו מכל פעולה שהוא עושה. אנו יודעים שבממוצע ותק של עובד בתפקיד הינו שנתיים. בגיל 45 לרוב אנשים מחפשים יציבות תעסוקתית, עניין, משמעות והתפתחות אישית מקצועית”.
עוד ציין אמיתי, כי קיימות ציפיות שכר אצל עובדים מבוגרים, בעיקר אם הם בעלי ניסיון. “ישנו מצב שבו קיימים בעלי ציפיות שכר גבוהות יחסית בנוגע לתפקיד ולשכר שאותו הם מחפשים. אך תחלופה של עובדים והכשרה תמידית של עובדים חדשים, חוסר שביעות רצון של לקוחות או זמן למידה של עובד מתחלף - כל אלה עלולים לעלות יותר משכר קבוע, גם אם קצת יותר גבוה”.
הייטק, לדברי נשיא המגזר העסקי, מאופיין כצעיר ובעל מבנה פירמידה, ומשרות הניהול בו מעטות. הטענה היא שעובדים אשר לא מתקדמים למשרות הניהול הבכירות, נשארים בתחום הזה ללא אופק תעסוקתי.
“מנהלים צעירים יעדיפו לנהל עובדים צעירים ויחששו לנהל עובדים בגיל מבוגר, לעיתים בגיל ההורים שלהם. הפחד מהשתלבות בצוות ובחברה צעירה יובילו אותם לחפש עובדים בעלי מאפיינים דומים”. לדברי אמיתי, מנהלי חברות אשר מגייסים עובדים ומנהלי צוותים הטרוגניים, נהנים מדעות שונות ומיצירתיות רחבה יותר. גם פה אפשרות ההכשרה בעולמות טכנולוגיים ותעשייה מתקדמת היא גדולה, אך מתאפשרת רק אם חברות יקלטו עובדים מתאימים ויאפשרו להם להיקלט בארגון ולהשלים את ההכשרה.
אז מה אפשר לעשות?
לטענת אמיתי, עובדים בגילים מבוגרים לא תמיד חשופים להזדמנויות ולתפקידים חדשים במשק. לכן הנגשה וחשיפה לאפשרויות לקריירה שנייה יכולות לאפשר להם להתמודד על משרות רלוונטיות עבורם. לדבריו, יש להתרכז בהכשרות מקצועיות: מיפוי ביקושים ופילוח לתפקידים, היכולים להתאים לבני 45 פלוס, למשל עיבוד שבבי, טכנאי קירור ומיזוג אוויר, מזכירות רפואיות, מפעילי מכונה, עמילות מכס ומנהלי דיגיטל.
במגזר העסקי מדגישים, כי הכשרות חייבות להיעשות בשיתוף עם המעסיקים, אשר יש להם צורך בעובדים, והם פתוחים גם לקבלת עובדים מגוונים.
כמו כן יש לבצע יותר הכשרות במימון המדינה ולהעניק הטבות ומענקים למעסיק ולעובד לאחר תקופת העסקה ממושכת של העובד החדש. זהו אינטרס משותף של העובד והמעסיק להעסקה ממושכת ויציבה, תוך תפוקה מרבית.
עוד עניין חשוב הוא לדאוג לדמי קיום בעת הכשרות העובדים. בעלי משפחה, שיש להם מחויבויות, לא יוכלו לעבור הכשרה מקצועית ללא דמי קיום בסיסיים להמשך קיום אורח חייהם בכבוד.
השורה התחתונה היא שיש מחסור עצום בעובדים בתחומים שונים מחד, ומאידך אוכלוסייה רחבה ורלוונטית, שיש לה אופק תעסוקתי לפחות לעוד 20 ואף 30 שנה. ההערכה כיום היא שעד אז ייצאו גברים ונשים לגמלאות בגיל 70 - וכדאי מאוד שהמשק לא יחמיץ אותם כבר עתה.
האתגר של המשרד לשוויון חברתי
בינתיים השיק בימים האחרונים המשרד לשוויון חברתי, בראשות השרה מירב כהן, תוכנית חדשה בשם “ותיקים בעבודה”. נדבך מרכזי בתוכנית הלאומית לתעסוקת מבוגרים הוא תוכנית ההשמות. המדובר בקידום מהלך תעסוקה איכותית למבוגרים, המתמקד בשינוי התפיסות החברתיות ופיתוח פתרונות מעשיים בשוק העבודה. זאת כדי לקדם תעסוקה מותאמת ופיתוח קריירה חדשה.
בין השאר יופעלו אתר ייעודי לחיפוש עבודה עבור בני 60 פלוס, ומרכזי תעסוקה יעסקו בליווי תעסוקתי לגילאים אלה.
“אנו מוציאים אל הפועל תוכנית מקיפה, שמטרתה לסייע למבוגרים שמופלים לרעה בשוק התעסוקה, ועל אף רצונם וחיוניותם, הם מודרים ממקומות עבודה”, מסבירה השרה כהן. “במסגרת זו אנחנו גם משנים את החקיקה שפוגעת כיום במבוגרים עובדים, ואף פועלים מול מעסיקים ומחפשי עבודה כדי לייצר כמה שיותר השמות. שמירת המבוגרים שלנו בשוק התעסוקה היא אתגר אדיר, הטומן בחובו גם הזדמנות אסטרטגית, שממנה כולם יכולים להרוויח”.
