את הריאיון מעדיף אלכס לנדסברג לקיים בחדר שלו במתחם הגדול של סנו בהוד־השרון. החדר מייצג את נטיותיו האמנותיות הרחק מעולמות האלכוג'ל, האקונומיקה ונייר הטואלט. על הקירות וגם במבואה צילומי טבע שצילם ביפן ובדרום ארגנטינה. "שנתיים וחצי אני לא מצלם, אין לי מוזה", הוא מחייך. הריהוט במשרד צבעוני. אולי בגלל זה הציע שנשב אצלו בחדר - כדי להקליל מעט את האווירה. סנו הסתובבה השבוע על הגריל של המלחמה נגד גל ההתייקרויות. בתחילת החודש הודיעה החברה על כוונתה לייקר את מוצרי הנייר שלה בשיעור של יותר מ־20%, כולל עלייה של כ-25% עד 30% במחירי נייר הטואלט - החל מ-1 לנובמבר. ההודעה הזו שמה את סנו במקום שהיא לא רגילה להיות בו - בחזית של ביקורת ציבורית ותקשורתית. כמי שזוהו בין המרוויחים הגדולים בתקופת הקורונה, כאשר האלכוג'ל ונייר הטואלט שלהם נמכרו במהירות ובכמויות מטורפות - הם מתקשים להתמודד עם הציפיות של הצרכנים והתקשורת שאחרי שנות הרווח יספגו הפסדים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
למהומה הוסיפו גם רשתות השיווק שהודיעו כי לא יישרו קו עם עליות המחירים, ולא ימכרו סחורה במחירים החדשים. בתגובה שלחה סנו אולטימטום שבו הצהירה כי רשת שלא תעלה את המחיר לא תקבל את נייר הטואלט ואת שאר מוצרי הנייר שלה. ברשת יוחננוף כבר הצהירו כי החלו במגעים לייבוא נייר טואלט זול מטורקיה. אלכס לא מתרשם: "אי־אפשר לייבא נייר טואלט בכמויות שישראל זקוקה להם ובמחירים שיהיו תחרותיים, המחירים של נייר הטואלט מטורקיה יהיו זהים למחירים בישראל, אז מה ייצא להם מזה".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
אלכס לנדסברג, 78, הוא היו"ר ובעל השליטה בקבוצת סנו. אל המשרד נכנס גם בנו יובל, מנכ"ל החברה. הם מראים לי טבלאות המבוססות על נתוני "סטורנקסט" - מה קרה למחירים הממוצעים של שלושה סוגים של נייר טואלט מתוצרתם ושל מגבות נייר, בין השנים 2022-2019. המחיר לצרכן של נייר הטואלט, על פי חישוביהם, עלה במהלך התקופה בין 1.1% ל־1.8%, ומגבות הנייר ב־7.1%-4.6%. מה קרה לאקונומיקה? סנו ז'אוול התייקר ב־4.5%, המחיר של "פסגה" לא השתנה.
קשה להתווכח עם ממוצעים סטטיסטיים, אפשר לשחק בהם והצרכן הלא לא רוכש סטטיסטיקה, הוא מרגיש בארנק.
אלכס: "תסתכלי לבד, אמרו שניצלנו את הקורונה. הנתונים לא משקרים. ב־2021 הורדנו מחירים ב-1.8% מול מחירי 2019".
יובל: "אמרו שהעלנו מחירים 3 פעמים בשנים האחרונות. העלנו בדצמבר האחרון, קיבלנו מכתב מליברמן וברביבאי. יום אחרי שהמכתב הגיע התחלנו במבצעים ברשתות. כל המחירים חזרו אחורה. בפועל העליה הייתה של 2%-3% בלבד".
בואו נדבר על מחירי הנייר בעיניים אחרות. התייקרות של 25%-30% במחיר של מוצר יסוד כמו נייר טואלט לא הולכת ברגל. אומרים שעליית מחירי הנייר בין 2020 לאוקטובר 2021 הייתה בגלל התייקרות חומרי הגלם, אבל מאז מחירי הנייר במגמת ירידה והם נמוכים כרגע ב־37% מהשיא. גם מחירי הנפט והשילוח בירידה: מ־14,000 דולר למכולה בשיא (בקו אסיה אירופה) ל־5,300 דולר באוקטובר.
אלכס: "זה שקר מוחלט. גם עיתונים מעלים מחירים כי הנייר התייקר מול השנה שעברה. הנייר שלנו עלה ב־84%. הבעיה הגדולה של הנייר היא המלחמה באוקראינה. 30% מעלות ייצור הנייר היא עלות האנרגיה. אם זו עלתה ב־100%-200% באירופה, את מקבלת את עלויות הנייר המטורפות. קחי למשל את חומר הגלם של מוצרי הנייר ג'מבו שלנו (המוצרים האיכותיים יותר - ש.ח.). הספק בטורקיה הודיע לנו: 'או שאתם משלמים את המחירים החדשים, או שאנחנו הולכים לחפש לקוחות אחרים ויש לנו לא מעט'. לומר על עלות השילוח שהיא בירידה זה יפה מאוד. מחירי ההובלה אומנם ירדו ממחירי השיא, אבל הם יקרים יותר ובהרבה בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה".
נייר טואלט הוא מוצר בסיסי ואתם מהווים בו כרבע מהשוק, וגם מגבות הנייר הפכו לכאלו. יהיה נייר טואלט ברשתות או לא יהיה? תספקו לרשתות שלא יעלו מחירים?
יובל: "במחירים של היום לא כדאי לנו למכור מוצרי נייר. אנחנו מפסידים עליהם, אם העסק שלנו היה מבוסס רק על הנייר, היינו פושטים רגל".
אלכס: "קשה לדעת מה יקרה, המצב נזיל ומשתנה כל יום. יחד עם זאת הדיבורים שלא יהיו מוצרים הם מיותרים. ראשית כי הם יוצרים התנפלות מטורפת ולא מוצדקת על כל המוצרים שלנו - גם על חומרי הניקוי. מה גם שהאמירה שסנו מעלה מחירים באופן גורף לא נכונה - המוצרים פרט לנייר לא עומדים להתייקר. צריך לזכור שאנחנו וחוגלה קימברלי מהווים יחד 77% כאשר אנחנו השחקן הקטן. אם שנינו לא נספק מי יספק? יביאו מחו"ל? זה לא ריאלי. זה לא מוצר שניתן להביא מחו"ל מהיום למחר, שנית אם מביאים אותו כמוצר מוגמר, ומוסיפים את עלות ההובלה הוא יעלה אותו דבר".
בואו נעשה סדר. מה הם המוצרים שלכם שעומדים להתייקר?
יובל: "אנחנו מדברים אך ורק על תחום הנייר. 60-50 פריטים מבין למעלה מ־1,500 פריטים שסנו מוכרת. מתוכם 5-4 פריטים יתייקרו ב־20% ומעלה עד ל־30%-25%, ביניהם נייר טואלט ומגבות נייר. וזה על מנת לצמצם הפסדים. זה יקרה ב־1 לנובמבר. עד אז אנחנו מספקים לכולם ומפסידים. אנחנו לא יכולים להמשיך להעסיק בתחום הנייר 200 עובדים, 160 בייצור ו־40 בחלוקה ולהמשיך להפסיד כסף ברמות כאלו. גם אחרי עלית המחירים, אם תאושר, נהיה בהפסדים. כשמחיר השמן עלה, מישהו החרים אותו? נייר טואלט הוא מוצר קומודיטי בדיוק כמו שמן - איך אפשר להחרים אותנו?"
אז מדובר במשחק כוחות, אני שואלת אותם, סוג של טריקים של מו"מ בין הרשתות וביניכם כששני השחקנים מושכים את השמיכה כל אחד לצד שלו וכולם יודעים שהמחירים הסופיים יסתיימו אי שם באמצע?
אלכס מסרב להגיב. גם ברשתות מסתתרים מאחורי הטיעון שהן לא חושפות מו"מ בתקשורת.
אלכס ויובל מודים שהם מתקשים להתמודד עם הסערה התקשורתית. אחרי התלבטות הסכימו להתיישב לריאיון כדי לחשוף איך הדברים נראים מנקודת המבט שלהם. איך נראה המאבק על ההתייקרויות מבעד לעיני היצרן, מהגדולים בישראל, וגם מהבודדים שכמעט ולא מייבאים מוצרים לארץ. את הריאיון הם עושים בהיסוס - צעד קדימה ושניים אחורה. מתוסכלים וחוששים שהדברים שיגידו ייצרו זעם נוסף כלפיהם. "אנחנו מרגישים נרדפים", אומר אלכס. "מה שקורה כואב לי נורא. כשאני שומע משפטים כמו 'אל תקנו סנו כי הכסף הולך לכיסים הפרטיים של משפחת לנדסברג'. כל החיים שלי ושל אבא שלי (ברונו לנדסברג המייסד המיתולוגי של החברה שנפטר לפני ארבע שנים - ש.ח) היו כדי להיות בסדר עם הלקוחות שלנו. הצרכנים היו ממשיכים לקנות אותנו אם אנחנו כל כך רשעים? אפשר להתווכח על מחירים, אבל איזו סיבה יש להשתלח אישית במשפחה? אומרים עלינו דברים לא נכונים. שלא הורדנו מחירים כשהדולר ירד. כן הורדנו. שהעלנו מחירים בקורונה. לא נכון, לא העלינו. אני שואל את הלקוחות שקונים את מוצרינו - האם יעלה על דעתו של נגר לייצר ארון ב־5,000 שקלים ולמכור ב־4,000 שקלים? אנחנו מעלים מחירים על הנייר שעליו אנחנו מפסידים".
אז בואו נתייחס קצת לנתונים. הרווחתם יפה בקורונה, הרווח הנקי שלכם ל־2021 עמד על כ־252 מיליוני שקלים. גם ב־2020 גדלו הרווחים שלכם. כשעסקים קרסו בקורונה עלו מחירי מוצרי אלכוג'ל שלכם על פי סקר שעשתה אז המועצה הישראלית לצרכנות ב־60%-25%, תלוי במוצר וברשת. לא הגיע הזמן להתחשב בצרכנים?
יובל: "האלכוג'ל לא רק שלא התייקר, המחירים ירדו. למרות שמחירי האלכוהול התייקרו ב־36%, הייתה הוראה גורפת שלי לא להעלות מחירים. מכרנו עד הגרגיר האחרון של הנייר. מתחרים עם כושר ייצור גדול יותר העלו מחירים ועוד איך (לא קשה לנחש שהוא מתכוון לחוגלה־קימברלי קלארק - ש.ח)".
אלכס: "למה הרווחנו בשנים האלה? כי אנשים לא נסעו לחו"ל וצרכו יותר. כשמחזור המכירות עולה ב־14%, על אותן הוצאות מרוויחים יותר. בנייר טואלט ייצרנו רק שני מוצרים: חבילות של 32 גלילים, וחבילות ג'מבו של 24 גלילים עבים יותר. את כל השאר לא ייצרנו כי לא היה כושר ייצור. היינו יכולים להעלות מחירים ולהרוויח כמו משוגעים, ולא עשינו את זה. חלק לא מבוטל מהרווח שיוחס לנו בשנת 2021 הגיע ממכירת קרקע בעמק חפר ברווח של 27 מליוני שקלים, ומרווחי בורסה שאינם קשורים לפעילות השוטפת של החברה. וגם מאירוע ביטוחי: פיצויים של 13 מיליוני שקלים על שריפה במפעל הנייר, שבהם השתמשנו לקנות מכונה אחרת, אבל על פי החוק, כפי שהסבירו לי, הסכום הזה נחשב לרווח. איך רוצים שאשתף את הצרכנים כשאני מרויח השנה 50% פחות על פי מאזן החברה. מה עוד אני יכול לעשות? לחלק כסף?"
ברשתות טענו כי אחרי מכתבי ליברמן וברביבאי, הבטחתם הרבה מבצעים, וזה לא קרה.
"היו מבצעים מטורפים", מוחה יובל.
אלכס: "קחי בחשבון שיש מצב של לקוחות בלתי מרוצים (קמעונאים - ש.ח) שאחרי שיחה איתנו שלא הייתה לשביעות רצונם יתקשרו לתקשורת וידווחו: הם (סנו) מעלים מחירים. המוצר נמכר ב־9 שקלים ועכשיו ב־11 שקלים ועוד חודש יעלה 14 שקלים. הם לא טורחים לומר שבמחיר הנמוך המוצר היה במחיר מבצע עמוק, ובתקשורת לא טורחים לוודא".
אלכס ויובל מציגים בפניי את המאזנים של סנו: 12 מיליון שקל הפסידה החברה, כך לפי הנתונים, ממכירות הנייר בקבוצה ברבעון השני של 2022, לעומת רווח של 3 מיליוני שקלים ברבעון המקביל אשתקד. והמגמה, יש להניח, תימשך גם ברבעון השלישי, שכן המחירים לא הועלו. ההפסד בנייר השפיע על התוצאות הכלליות של החברה. "ברבעון השני השנה ירדנו לרווח של 2013", טוען יובל.
אלכס: "מול מי אנחנו מתחרים בענף שלנו? מול חברות רב לאומיות. האם כדאי לחסל חברות ישראליות שחלקן גם נלחמות על חייהן כדי שהכסף יעזוב את ישראל ויילך לחברות רב לאומיות? הרווחיות שלנו מצחיקה באחוזים מול השילוב, למשל, של פרוקטר אנד גמבל ודיפלומט שמרוויחה מההפצה לא מהייצור. את הרווח הגדול לוקחת פרוקטר שמרוויחה 18% על מחזור המכירות נטו בארץ. על זה יש להוסיף את רווחי דיפלומט שנעים בין 2.5%-4%, תלוי במוצר ובערוץ המכירה. הרווחים שלנו רחוקים מכך".
יובל: "בשנים פחות טובות הרווחים שלנו נעים בין 7%-8%, בשנים יותר טובות הם מגיעים ל־11%-12%. לא נגיע אף פעם לרווחים של הרב לאומיות, כי לגודל יש יתרון".
אלכס: "אני לא רוצה לפגוע בפרוקטר אנד גמבל - חברה מצוינת, אבל האם היא מתחשבת במה שקורה בישראל? אין לי טענות לחברות הבינלאומיות, יש לי טענה שמציגים אותנו כגזלנים. איך הגענו לנתח שוק כל כך גדול בתחומים מסוימים, כי אנחנו לא בסדר עם הצרכנים? אנחנו לא קנינו ולא טיפחנו מותגים מחו"ל, הקמנו את הכול במו ידינו".
מפרוקטר אנד גמבל ישראל נמסר בתגובה: "ברצוננו להבהיר כי פרוקטר אנד גמבל ישראל היא לא היבואן ולא המפיץ וגם לא היצרן של המוצרים המשווקים בישראל. חברת דיפלומט רוכשת את המוצרים ממטה פרוקטר אירופה בשוויץ. לכן, כל שאלה לגבי מחירים, יחסים עם קמעונאים ורווחיות בישראל, יש להפנות לדיפלומט".
תגובת דיפלומט: "הרווחיות של החברה מדווחת בדוחות שלה אחת לרבעון על פי תקנות הרשות לניירות ערך".
סנו נוסדה בשנת 1955 על ידי ברונו לנדסברג, פליט שואה שעלה מרומניה עם אשתו ובנו הקטן ב־1952. הוא התחיל לעבוד כמחסנאי זוטר ברפאל, וכשסירבו לקדמו עזב, והחל לעבוד בחברת חומרי הנקיון "קדימה קמיקל קורפורשן" - לימים "קלין". כשזו הסתכסכה עם המפיץ הראשי שלה, הציע את עצמו כאלטרנטיבה, שיעבד את ביתו וכל רכושו, ופתח מחסן קטן בדרום תל־אביב תחת השם "החברה הדרומית לשיווק". ב־1959 החליט לעבור לייצור המוצר הראשון שנשא את השם "סנו" - אבקה לניקוי שירותים. מקורו של השם בביטוי בלטינית "מקס סנה אין רופורי סנו" - נפש בריאה בגוף בריא. פריצת הדרך אירעה ב־1962 עם סקוטש ברייט, "ספוג הפלא", זיכיון שאותו הפסידה ב־2001, מה שלא מרגש היום את השניים, כי בסנו ידעו לייצר אלטרנטיבה, המובילה היום את השוק, כמו שקרה ללא מעט מוצרים שהיא מייצרת. שנולדו כאלטרנטיבה למוצרים מצליחים בחו"ל.
בשנת 1982 הונפקו מניותיה בבורסה. זו הייתה הפעם היחידה בה גייסה הון מהציבור. אלכס נכנס לחברה ב־1971. "רציתי ללמוד ניהול, ואבא אמר בוא תלמד אצלי. אז למדתי אווירונאוטיקה עד שהגעתי לחברה". את תפקיד המנכ"ל קיבל בגיל 47 וזכה לכינוי "הנסיך צ'ארלס" של התעשייה, כי אביו שהפך ליו"ר נשאר דומיננטי עד שנות מחלתו האחרונות. ברונו נפטר בגיל 97.
יובל (51) קיבל את תפקיד המנכ"ל ביום ההולדת ה־67 של אלכס, כשהיה בן 38. אלכס נזכר בחיוך: "התקנאתי בכל אלו שמקילים על עצמם את העול בגיל הזה. אחרי שהייתי מנכ"ל כל כך הרבה שנים. תפקיד שוחק, קשה נפשית, דאגות, דוחות. באתי ליובל, שהיה סמנכ"ל סחר, ושאלתי אותו: אתה מוכן להיות מנכ"ל? הוא חשב שתי דקות והשיב: "כן". לא היה פשוט לשכנע את מועצת המנהלים שהוא מתאים לתפקיד. חיברתי רזומה, כתבתי שם כל מה שאני חושב עליו, והבטחתי שאם תוך שלש שנים יכשל בתפקידו אמליץ לפטרו". וכך ב־2011 הפך יובל למנכ"ל.
קראת מה שאביך כתב עליך, ידעת איזה תנאי עומד מאחורי המינוי שלך?
"רק בדיעבד", מודה יובל.
אביך היה מגיע למשרדים יום יום עד שחלה והיה מעורב מאוד גם בגיל מבוגר. מה איתך?
אלכס: "ברונו, גם כשהיה חולה היה מגיע. אפילו כשהיה מונשם, היינו מסדרים שיוכל להגיע פעמיים בשבוע. גם כשהחמיר מצבו, כשהיה שומע את השם סנו, היה חיוך עולה על פניו. אני מגיע לכאן מדי יום בתשע או בעשר והולך לפי רצוני בשלוש, בחמש, ובעצם לא מפסיק לעבוד כי המחשב פתוח גם בבית. אני רואה כל דבר שאפשר לראות במחשב".
ואיך מתחלקת העבודה בין שניכם?
אלכס: "יובל עוסק בכל מה שכרוך בניהול השוטף, הוא מנכ"ל אמיתי, עם כל מה שכרוך בכך. החלטות אסטרטגיות מקבלים יחד, וצריך לזכור יש עוד אנשים בהנהלה".
יובל: "כל העובדים יודעים שיש להם גישה פתוחה אליי. גם עובדים מהמחסן. את רוב העובדים אני מזהה בשם. אנחנו לא אוהבים יסמנים, זה הדבר הכי גרוע בארגון. עם יסמנים אתה לא יכול להגיע לשום מקום. לנו חשוב שכל אחד יאמר מה שהוא חושב".
יובל אב לארבעה, נשוי, מתגורר בהרצליה. "מוקדם עדיין לדעת אם מישהו בדור הרביעי יצטרף לחברה", הוא מחייך. אגב, אורי, אחיו הצעיר של יובל, הוא היום מורה להיסטוריה בגימנסיה הרצליה. אלכס: "אחרי שירות צבאי ב־8200, הוא החליט ללמוד פילוסופיה והיסטוריה כולל שנתיים בסורבון, וסיים גם תואר שני. כיום הוא מורה בגימנסיה ואני גאה בו וכל כך מרוצה שיש מישהו שעוסק בדברים מאוד חשובים".
הפכת את קוסמופארם מחברה זניחה לחברה עם מחזור משמעותי של 400 מליוני שקלים. הבאת את סנו ממחזור של 1.4 מיליארד שקלים ב־2011 ל־1.8 מיליארד ב־2021. מתי תחצו את ה־2 מיליארד?
יובל: "אני מאמין שעוד שנה־שנתיים. אנחנו קרובים".
חשבתם להפוך ליבואנים?
אלכס: "לא. המותג שאני מכיר זה סנו ואותו נמשיך לייצר. כמו פרוקטר & גמבל שמפצלת חלק מהמותגים שלה לעולמות שונים של מחירים ואיכות, ניסינו להיכנס לשוק עם המותג "פיסגה" - שורה של מוצרים זולים יותר במחיר, ביניהם אבקת ומרכך כביסה, מנקי חלונות, תנורים. כמעט כל המוצרים נעלמו. השם לא קרץ לצרכנים למרות שפערי המחירים היו משמעותיים של 20%-30% ולא היו פערים משמעותיים באיכות. אנשים אמרו רוצים סנו. אנחנו מייבאים מעט, רוב המוצרים שאנחנו מייבאים הם כאלו שאנחנו לא יכולים לייצר בארץ כמו מטליות, ספוג הפלא. מוצרים משלימים אנחנו לא מייצרים בדרך כלל".
בעבר ייצרתם גם עבור מותגים פרטיים בתחום הקוסמטיקה והטואלטיקה. מה קורה היום?
אלכס: "יצאנו לגמרי מהתחום. הגענו למסקנה שבלתי אפשרי להרויח על ייצור מוצרי מותג פרטי לרשתות. כמה שלוחצים את סנו הגדולה להנחות, כאשר מדובר במותג פרטי הרשתות 'שוחטות' את היצרנים. ואני מתייחס אך ורק לעולם חומרי הניקוי. מעבר לעלויות הזולות שהן דורשות, על היצרן להחזיק מלאים גדולים של פריטים שבחלק גדול מתוכם היקף המכירות קטן מאוד".
מה לגבי הקריאה להחליף מוצרים שלכם במותגים פרטיים או מותגים מקומיים זולים כדי לחסוך? לא חסרות דוגמאות. אפילו באקונומיקה 4 ליטר בריח לימון יש לכם את סנו ז'אוול שנמכרת על פי פרייסז במחירים של 20-12.90 שקלים ואת פסגה שנמכרת ב־15-7.90 שקלים. למתחרים יש מוצרים זולים יותר. פערים של עשרות אחוזים על מוצר בסיסי כמו אקונומיקה. איך זה קורה?
אלכס: "סנו ז'אוול הוא חומר ניקוי עם סיפור שונה לחלוטין. החלטנו לבדל את עצמנו מהאקונומיקה הכחולה, וחשבנו שנוסיף ריח ודטרגנטים וכך נייתר את הצורך לקנות גם אקונומיקה וגם חומר ניקוי כללי. ז'אוול לא זהה לפסגה יש בה הרבה יותר דטרגנטים ויותר בושם. אגב, פסגה היא המותג מספר 2 אחרי ז'אוול, היא מוכרת יותר מהאקונומיקה של כל המותגים הפרטיים גם יחד".
יובל: "וגם פער המחירים שאת מציינת לא הגיוני. מי שמוכר ז'אוול ב־20 שקלים זו גזילה. לצערי יש כאלו שודדים".
אלכס: "הורדת המחיר המומלץ על פי חוק המזון (העובדה שליבואנים וליצרנים אסור לציין מה המחיר המומלץ לדעתם לחנויות - ש.ח) יצרה עיוות. המחיר המומלץ היה סוג של רף, בחנויות מכל הסוגים השתדלו למכור מתחתיו. בהעדר מחירים מומלצים, בחלק מהמקומות קופצים המחירים למעלה ונוצר מחיר מעוות כמו 20 שקלים לסנו ז'אוול".
הפעילות והייצוא לחו"ל הוגדרו על ידיכם פעמים רבות כמנוע הצמיחה של החברה. מה קרה לניסיון שלכם לשווק בארה"ב באמצעות אמזון? למסחר ברומניה ובאוקראינה שבה הייתם חזקים עד פרוץ המלחמה?
אלכס: "רומניה היא ההצלחה הגדולה ביותר שלנו בחו"ל. המחזור השנה יגיע ל־200 מיליוני שקלים".
יובל: "מי שמרוויח ממכירות באמזון היא אמזון, אנחנו עדיין מוכרים שם מעט מוצרים".
אלכס: "באוקראינה כל 20 העובדים שלנו מקבלים משכורת. לא פיטרנו אף אחד למרות שאנחנו מוכרים שם מעט. לא פעם אני מדבר עם המנכ"ל שלנו באודסה, אני שומע אזעקה ואומר לו: יבגני רוץ למקלט. אני לא צריך את החיים שלו על המצפון שלי".
פורסם לראשונה: 07:54, 28.10.22
